בחודש ספטמבר האחרון פורסם דו"ח של מומחים המתריע כי בבסיס הסוללה המרכזית במבנה של "סכר מוסול" שעל נהר החידקל התגלו שקעים בקרקע, שהובילו להרחבתם של סדקים בחומות הסוללה. הסכר, באורך של כ-3 ק"מ ובגובה של כ-115 מטרים, מספק חשמל לעיר מוסול ולסביבותיה. המומחים הביעו את חששם כי הסכר עומד על סף קריסה, שבעקבותיה יפרוץ האגם המלאכותי הענק שנקווה מצפון לו. על פי ההערכות, בתרחיש כזה תוצף העיר מוסול, שבה חיים כמיליון וחצי נפש, בפחות משעתיים, ושטחים בהיקף של 500 קמ"ר במורד החידקל. הבירה בגדאד, הממוקמת כ-400 ק"מ במורד הנהר, תוצף, לפי הערכותיהם של המומחים, במים בגובה ארבעה מטרים.
תצלום אוויר של הסכר הגדול של מוסול על נהר החידקל (Google Maps)
לפני מספר ימים אמר ריאד א-נעימי, מנהל רשות סכר מוסול בממשלת עיראק, כי לפי שעה אין כל חשש לאיתנותו של הסכר משום שלא נתגלו בו בקיעים חדשים. לדבריו, הסדקים הקיימים הם בעומק של כשני קילומטר מתחת למפלס הסכר ואינם מאיימים בשלב זה על הסוללה המרכזית. איש מקצוע נוסף מרשות הסכר הודה כי הסכר אינו במצב תקין לחלוטין, אולם פעולות תחזוקה ומילוי בטון, המתבצעות דרך שגרה על ידי הרשויות העיראקיות והכורדיות, מבטיחות את שלמותו.
מקורות רבים, בעיראק ומחוצה לה, אינם מוצאים נחמה בדברים אלה וחוששים כי תקינותו של הסכר אכן תלויה במידה רבה ברציפות פעולות המילוי והביטוּן הנעשות בו בעשורים האחרונים. בשל אופיה של הקרקע הגירית הרכה שעליה נבנה הסכר הוא סובל מבקיעים חוזרים ונשנים במבנהו, ובכלל זאת בקירות הסוללה המרכזית. המלחמה המשתוללת באזור, ונפילת הסכר לפני כשנה וחצי בידי דאע"ש למשך מספר שבועות, הקשתה על רציפות הפעולות, ולא מן הנמנע כי בתקופה האחרונה התבררו תוצאותיה של התחזוקה המקוטעת.
בימים האחרונים דיווחו מקורות שונים בעיראק כי השגרירות האמריקנית בבגדאד נערכת במתכונת מיוחדת לטיפול במשבר המתהווה בסכר. לאחר הפלישה האמריקנית למדינה גילו הרשויות האמריקניות עניין רב בתחזוקת הסכר לאור פגמים וסדקים רבים שנמצאו במבנהו, ומתוך חשש להצפות רחבות היקף במורד תוואי נהר החידקל. לפני עשור אף הגדיר חיל ההנדסה האמריקאי את הסכר כ"מסוכן ביותר בעולם". צוותי חירום שהוקמו בשגרירות בשבועות האחרונים הצביעו על הסכנה המיידית ליציבותו של הסכר וקבעו כי יש צורך בשיגור צוותי צלילה של צבא ארצות הברית כדי לעמוד על מצבו. ישנם אף דיווחים על היערכות חירום אמריקנית בבירה לפינוי מהיר של סגל השגרירות ושל כ-30,000 האזרחים האמריקנים השוהים בעיראק.
המפעל ההידרו-אלקטרי בסכר מוסול (צילום: חיל ההנדסה האמריקני, Wikimedia Commons)
האסון העלול להחריב חלקים נרחבים מעיראק הוא עדות נוספת לקשר החזק בין המלחמות באזור לבין מפגעים סביבתיים חמורים המאיימים על התושבים לא פחות מהן. בהעדר תיאום אפקטיבי בין ממשלות האזור ותמיכה כלכלית ומקצועית מטעם ממשלות זרות, הסיכוי להעריך כהלכה את ממדי הסכנה ולהיערך לקראתה הוא נמוך. ארגון המדינה האסלאמית, השולט כרגע בעיר מוסול, הוא המרוויח העיקרי מן החשמל המופק במפעלי הסכר, אך הוא גם זה שעומד בפני הסכנה הגדולה ביותר במקרה של קריסתו. הארגון אינו מתכוון לסייע בשיקומו של הסכר ואינו מוכן לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים בו ודואגים לשלמותו. עובדה זו מקשה במיוחד על התיאום ההכרחי לצורך פתרון הבעיה ורק מוסיפה סיבה לדאגה באשר לגורלו של הסכר וגורלם של מיליונים מתושביה של עיראק.
