אם מחנות הפליטים מהווים ברומטר למתרחש בשטחים, אזי ניתן להסיק שהמצב שם בכי רע. מזה כחודש וחצי שמחנה הפליטים בלאטה – הצפוף והמאוכלס שבמחנות בגדה המערבית – בוער. התנגשויות, לרבות ירי, בין גורמים שונים מתוך המחנה לבין כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, הפכו בחודשיים האחרונים לעניין שבשגרה. הסיבה המיידיות למשבר נעוצה בפשיטה של כוחות הביטחון הפלסטיניים על המחנה באמצע פברואר במטרה לעצור שמונה עשר עבריינים מבוקשים מתושבי המחנה והעברתם לחקירה ביריחו.
מחנה הפליטים בלאטה הוקם ב-1950 לפליטי הנכבה. הוא מאכלס כ-23,000 תושבים בשטח קטן מקילומטר רבוע אחד וסובל מאחוזים גבוהים של עוני, אבטלה, הזנחה ומחסור בשירותים בסיסיים ובתשתיות (למשל צפיפות בכיתות לימוד, מחסור במים נקיים ובתשתית ביוב ראויה). הצפיפות וההזנחה במחנה הופכים אותו לאזור קשה לשליטה אפקטיבית, ועל פי רוב כל כניסה של כוחות הביטחון הפלסטיניים מלווה במחאה אלימה ובהתנגשויות עם התושבים.
בראשית המשבר בבלאטה הגיעו ראש הממשלה הפלסטיני וגורמים מתוך המחנה להסכם פשרה, במסגרתו הסגירו עצמם חלק מהמבוקשים לכוחות הביטחון. במאמר שכותרתו "בלאטה: לא נדוג דגים עם דינמיט" יצא עורך אתר החדשות הפלסטיני מען, נאצר אל-לחאם, נגד ההסכם, ואף כינה את צעדיה של הרשות הפלסטינית נגד תושבי המחנה "ענישה קולקטיבית". כך או אחרת, ההבנות בין הצדדים קרסו והמשבר התדרדר בתוך זמן קצר לעימות אלים. בשבוע שעבר פרצו התנגשויות בין כוחות הביטחון של הרשות לבין תושבי המחנה, במהלכן נספרו מספר פצועים מירי, בינהם ילדים בני 10 ו-11, אחד מהם במצב קשה. ג'מאל טיראוי, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית ואיש פתח בעצמו (הוא קרוב משפחתו של ראש המודיעין הפלסטיני לשעבר ויועצו הבטחוני של אבו מאזן, תופיק טיראוי), הטיל את האחריות למתרחש בתוך המחנה ישירות על הנהגת הרשות וספציפית הנשיא אבו מאזן ועל ראש הממשלה ראמי חמדאללה. בעקבות האירועים האחרונים התכנסו ראשי המחנה בניסיון נוסף למנוע את המשך ההתדרדרות.
העובדה כי הפלג הדומיננטי במחנה הוא דווקא פתח מעידה על עומק המשבר. על פי עדויות שונות, במשבר הנוכחי פועלים פלגים שונים וחתרנים, כולל כאלה המזוהים עם מוחמד דחלאן, ראש מנגנוני הביטחון ברצועת עזה בעבר ויריבו המר של אבו מאזן מתוך שורות פתח בהווה, אשר סולק מהתנועה ונמצא כעת בגלות (מרצון?) במפרץ. תהא זהותם של הפלגים אשר תהא, המשמעות היא כי תושבי המחנה הפכו בני ערובה בידיהם של חמושים מקרב כוחות הבטחון של הרשות ומקרב מתנגדיהם.
היקפו של המשבר, וזליגתו למחנות נוספים בגדה (בראשם מחנה הפליטים ג'נין), עלולים להצביע על שבר עמוק ביכולת המשילות של הרשות הפלסטינית ועל מאבקי הכוח והשלטון שמתגלעים בתוך הפתח, בצל השמועות על בריאותו הרופפת של היו"ר אבו מאזן. נראה כי המשבר במחנות הפליטים, לצד המשבר הכלכלי, התדרדרות היחסים עם חמאס ותוצאות הבחירות בישראל, משקף את המשבר הפנימי החמור שבו נמצאת כיום הרשות הפלסטינית, אולי משבר חסר תקדים בהיקפו ובמשמעותו הפוליטית.
