בנובמבר האחרון נערך בהונג קונג כנס בין-לאומי לדיאלוג ודו-קיום בשלום בחסותה של הליגה המוסלמית במכה והמועצה המוסלמית המקומית בהונג קונג ובהשתתפותם של אנשי דת, מנהיגים ונציגי דתות שונות בהונג קונג וממזרח אסיה. לדברי המארגנים, מטרת הכנס הייתה קידום דיאלוג בין-דתי ותרבותי תוך הדגשת ערכים אנושיים של פלורליזם דתי ותרבותי, סובלנות, זכויות אדם וחיים משותפים בשלום במסגרת חברות רב-תרבותיות.
כנס זה הוא אחרון בסדרה ארוכה של כנסים, סדנאות, ימי עיון ומפגשים בין-דתיים שמארגנת סעודיה במרץ מאז פיגועי ה-11 בספטמבר, בתגובה לביקורת הקשה שהוטחה באסלאם הווהאבי כמעוז המודרני של האסלאם הרדיקלי האלים. ממשלת סעודיה, בשיתוף ותמיכה מלאה של הממסד הדתי הרשמי, ביקשה להתנער מהדימוי השלילי שדבק באסלאם הווהאבי, בעיקר ביחס לחוסר סובלנותו כלפי ה"אחר". הכנס הבין-לאומי הראשון בסדרה נערך כבר בשנת 2004, במטרה לקדם דו-שיח בין האסלאם הווהאבי לבין שאר אומות העולם. הכנסים הבאים נערכו בערים מרכזיות ביבשות אירופה ואמריקה ובמזרח אסיה, וניכר בהם כי האסלאם הווהאבי מבקש ברצינות לפתוח ערוצי הידברות חדשים עם ה"אחר" – מוסלמים לא-ווהאבים ובני דתות ותרבויות אחרות בעולם הרחב.
הפתיחות הזו היא שינוי דרמטי, לכל הדעות, בעמדתו המתבדלת העקבית של הווהאביזם ביחס לזולתו. היא מערערת, למעשה, את שלושת מעגלי האקסקלוסיביות ההיסטורית של התנועה הווהאבית ביחס לאחר המוסלמי והלא-מוסלמי. המעגל הראשון הוא ההסתגרות ההיסטורית והבידול האידיאולוגי והרעיוני של הווהאביזם מכל המאמינים הדבקים ב"אסלאם הלא נכון". מעגל זה נשבר באופן רשמי על ידי הקמתו של "המרכז לדיאלוג לאומי על שם המלך עבד אל-עזיז אבן סעוד" בשנת 2004, המשמש מאז מקום מפגש לקבוצות שונות בחברה הסעודית כמו נשים, מיסטיקנים ושיעים, ובו דנים בנושאי דת, חברה, חינוך ופוליטיקה שנדחקו מהשיח הציבורי בסעודיה.
המעגל השני נשבר במפגשים היזומים של הווהאבים עם לא-מוסלמים, בעיקר בני הדתות המונותיאיסטיות (יהודים ונוצרים). מפגשים אלה באו בעקבות קריאתו של המלך עבדאללה לבני דתות אלה לבקר בסעודיה ולאחר מכן פגישתו עם האפיפיור בנובמבר 2007. המעגל השלישי והאחרון נשבר כאשר צורפו בני דתות לא מונותיאיסטיות לדיאלוג הבין-דתי והבין-לאומי, כמו הכנס האחרון בהונג קונג.
ניצני השינוי ניכרו, למעשה, באגרת הסעודית לעולם המערבי שפורסמה ב-28 באפריל 2002, על רקע אירועי ה-11 בספטמבר. הסעודים קראו לדו-שיח עם המערב במטרה לשמור על כבוד הדדי בן העמים על בסיס תרבותם, מורשתם ועברם, והציגו את העולם הערכי והמוסרי של ההלכה המוסלמית.
שמונה העקרונות שצוינו באגרת שיקפו, בפועל, שינוי היסטורי משמעותי ביותר ביחסו של האסלאם הווהאבי כלפי האחר. עליהם נמנו החובה לשמור על שלום האדם, יציר כפיו של האל, ללא הבדל צבע, מוצא ודת; איסור קיפוח נפש שלא כדין וטענה כי הצלת נפש אחת שקולה להצלת עולם מלא; איסור כפיית הדת והדגשה כי אסלאם כפוי איננו תקף; יצירת יחסים נאותים עם הזולת כשליחות מרכזית של האסלאם, הנסמכת על חדית' מדברי הנביא; ניצול של אוצרות הטבע בכפוף לעקרונות הצדק והתועלת; אחריות פלילית המוטלת על הפרט והימנעות מהאשמה קולקטיבית; זכאותו של האדם לצדק הטבעי ללא הבדל דת, צבע ולאום; וחובת ניהול דו-שיח ודעווה בדיאלוג ובדרכי נועם.
התמורה בווהאביזם לא נותרה ברמת ההלכה אלא עברה למעשה. בשנים האחרונות ידעה סעודיה רפורמה מקיפה בתוכניות הלימוד, פיטורים של מאות דרשנים שנחשדו בהסתה כלפי האחר ואף שינוי דוקטרינרי במושגי יסוד הלכתיים חשובים הרלוונטיים לעיצוב היחס לאחר כמו הדעווה (ההטפה להצטרפות לאסלאם), הג'יהאד, הנאמנות ועוד.
במילים אחרות, בשנים האחרונות עבר האסלאם הווהאבי הסעודי כברת דרך משמעותית לכיוון מרכז המפה האידיאולוגית הפרגמטית של הזרם האסלאמי המרכזי. התהליך הונע לאחר ה-11 בספטמבר, אולם הדחיפה המשמעותית אירעה בעקבות המהפכות הערביות ועליית ארגון "המדינה האסלאמית", שעוררו ביקורת קשה כלפי האסלאם והמוסלמים בכלל, והאסלאם הווהאבי כמעוז של הפונדמנטליזם האסלאמי המודרני בפרט. כל אלה חוללו תמורה בשיח הווהאבי ממונולוג לדיאלוג, תמורה אשר שברה את מעגלי הבדלנות ההיסטורית של האסלאם הווהאבי.
