התפרקותה של סוריה לאזורים שבהם שולטים גורמים שונים יצרה הבדלים ברמת החיים והבטחון האישי ברחבי המדינה. אולם מצבם של אזרחי סוריה, ככלל, נואש מאי פעם. מספרם הפליטים הסורים אינו גדל באופן ניכר רק משום שכל המדינות השכנות נעלו את שעריהן. אזרחי סוריה נותרו ללא הגנה בארצם אך אינם יכולים לברוח ממנה.
ירדן ולבנון סגרו את גבולותיהן לרוב הפליטים מסוריה כבר בשלהי 2014, וטורקיה סגרה את גבולה במהלך 2015. סורים המעוניינים לברוח מסוריה חייבים להשתמש בשירותיהם של מבריחים הדורשים כאלף דולר להברחת אדם בודד, סכום אסטרונומי עבור רוב אזרחי סוריה. רוב הפליטים והעקורים הם מאזורים שבשליטת המורדים, בגין ההפצצות הכבדות וחסרות האבחנה על ריכוזי אוכלוסייה ומוסדות חיוניים דוגמת בתי חולים, בתי ספר ומאפיות. אולם בשנה האחרונה התעצמו הקשיים הכלכליים, הדיכוי והאלימות ברחבי סוריה, ומספר הסורים שחשים צורך לברוח ממדינתם גדל באופן משמעותי.
פליטים סורים מספרים על ירי והתעללות מידי כוחות הביטחון התורכים בעת שניסו לחצות את הגבול
אזרחי סוריה סובלים ממשבר כלכלי חמור בשל קריסת ערך הלירה הסורית ועליית מחירי מוצרי היסוד. היקף העוני בסוריה שובר שיאים – בשנה שעברה דווח כי 83 אחוז מהסורים חיים בעוני, והמצב הולך ומידרדר גם באזורים שאינם נצורים על ידי משטר אסד.
מאז השנה שעברה הגבירו כוחות המשטר את מבצעי המעצרים של גברים המבוקשים לשירות. כדי להימנע ממעצר ושליחה לחזית משחדים התושבים באזורים שבשליטת המשטר מפקדים בכירים בצבא, המאשרים להם פטור משירות בשל "לימודים באוניברסיטה". פעיל מדמשק סיפר כי עלותו של פטור לחצי שנה או לשנה היא כ-60 אלף לירות סוריות, השוות לשתי משכורות חודשיות ממוצעות כיום. אלה שאינם עומדים בסכום אינם יוצאים מפתח ביתם מחשש שייעצרו במחסומים, ומקווים כי מִבצעי החיפושים והמעצרים היזומים יפסחו עליהם.
באזורים בשליטת דאע"ש מידרדר המצב הכלכלי בגין הפגיעה בתעשיית הנפט, שהעניקה פרנסה לתושבים מקומיים רבים שעבדו במתקני זיקוק מאולתרים ושינעו את הנפט. גם הארגון עצמו סובל ממשבר כלכלי ומחסור בכוח אדם, כתוצאה מהפסדיו בכל החזיתות וסגירת הגבול הטורקי לכניסת לוחמים זרים לסוריה. משכורות הלוחמים קוצצו והארגון החל לגייס אזרחים בכפייה ולהישען על לוחמים-ילדים. הפסדיו של דאע"ש, וחוסר נכונותה של האוכלוסיה להתגייס לשורותיו, גורמים לארגון להחמיר את דיכויים של מתנגדים או חשודים ככאלה.
הפצצה על מחנה עקורים במחוז אידליב, ליד הגבול הסורי, ב-5 במאי, שבה נהרגו 28 אזרחים
באזורי המורדים נמשכות ההפצצות הכבדות של המשטר ושל רוסיה גם בתקופות המוגדרות באופן רשמי כ"הפסקת אש". לאזרחים נותר לקוות כי המרתפים, אם יש כאלה, יספקו מחסה יעיל. מאות אלפי סורים, שהבינו כי המשטר ורוסיה יהססו לתקוף סמוך לגבולות מחשש שיפגעו במדינה שכנה, נהרו לאזורי הגבול עם טורקיה, ירדן וישראל (הגולן). תנאי המחיה במחנות העקורים הללו קשים במיוחד, וגם הם אינם בטוחים. המשטר, רוסיה ודאע"ש הפציצו והציתו מחנות רבים לאורך הגבול עם טורקיה, וזו התירה רק לפצועים לעבור את הגבול.
בחודשיים האחרונים הסלימו רוסיה והמשטר את ההפצצות על מזרח חלב ופאתיה הצפוניים כהכנה להטלת מצור על מזרח העיר. בחודש מאי האחרון סיפר לי עבד אל-ואחד עבד אל-ע'ני (עבדו), צלם בחלב, כי המשמעות של חיים בעיר היא "מצב תמידי של אימה. אינך יכול ללכת לפארק עם הילדים משום שאתה עלול להיהרג בדרך. מי שחי בחלב הוא קורבן המצפה לרוצחו". לדבריו, חלק מהבורחים מהעיר למחנות העקורים על הגבול שבו אליה בשל התנאים המחרידים בהם. במזרח העיר נותרו תושבים שהיו עניים אף מכדי להגיע לגבול, או שהבינו כי אף מקום אחר אינו בטוח, והם נחושים להישאר ולמות בבתיהם. חודש לאחר שתאר לי עבדו את המתרחש בחלב נהרג הוא עצמו בעיר.
מחנה העקורים א-רקבאן על הגבול עם ירדן, שבו חיים כ-60 אלף איש בתנאים מחרידים.
מיעוט קטן בסוריה יכול לאפשר לעצמו לשלם את מחיר ההברחה מסוריה, אולם תנאי החיים הקשים במדינות השכנות מרתיעים את כל המבקשים לעזוב. במרס השנה חתמו טורקיה והאיחוד האירופי על הסכם על גירוש מבקשי מקלט סורים מיוון לטורקיה, שבה חיים כבר כמעט שלושה מיליון פליטים סורים, בתמורה לשישה מיליארד יורו שישולמו לטורקיה. הסכם זה גרם לכך שסורים שתכננו להגיע לאירופה ולא להיוותר במדינות השכנות החליטו לנסות ולשרוד בסוריה, לעת עתה.
מדינות העולם אינן מגנות על אזרחי סוריה במולדתם מפני הפצצות המשטר ורוסיה, אך מדינות אירופה, לכל הפחות, אינן מונעות מאזרחי סוריה לברוח מהתופת בארצם, אינן מגרשות סורים למולדתם ואינן שוללות מהם זכויות בסיסיות. עם זאת, הן אינן רוצות לקלוט את הפליטים הנמלטים מהזוועות. ירדן, טורקיה ולבנון השכנות נוהגת בסורים ביד קשה הרבה יותר, אולם מנהיגי אירופה משלים את עצמם כי טורקיה היא מדינה בטוחה עבורם. בפועל, בגבולותיה הנעולים של טורקיה שורדים בקושי מעל 200 אלף עקורים. העסקה הטורקית מאפשרת למדינות אירופה לרחוץ בנקיון כפיהן בזמן שבו מיליוני סורים כלואים בגיהנום עלי אדמות שמדינתם הפכה להיות.
