תשומת הלב התקשורתית ברחבי העולם ובישראל לנעשה בסוריה חלפה לה עם נפילתה של חלב בידי משטר אסד, אך הלחימה בסוריה נמשכת למרות הדיווחים על הפסקת אש. אחד מהאזורים האסטרטגיים בהם התנהלה לחימה כבדה בשבועות האחרונים הוא ואדי ברדא, סמוך לגבול הסורי עם לבנון, שבו נובעים רוב מי השתיה של עיר הבירה דמשק. התנהלות המשטר והמורדים סביב הקרבות בואדי ברדא והגלייתם של אלפים מהאזור מעידים על שינוי נוסף במאזן הכוחות במלחמה בסוריה לטובת המשטר.
ואדי ברדא הוא עמק סמוך לגבול הסורי עם לבנון, שדרכו זורם נהר ברדא ובו נובע מעין אל-פיג'ה. מקורות אלו מספקים כ-70% מצריכת המים בבירה דמשק. באזור מפוזרים ארבעה עשר כפרים שבהם חיים בני העדה הסונית. עד שנות ה-70 היה אזור הוואדי שופע מים והאוכלוסייה המקומית גידלה פרות, ירקות ודגן והתפרנסה מחקלאות. בשלהי שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 החרים משטר אסד חלקות אדמה רבות מהאוכלוסייה המקומית בלי להעניק פיצוי לתושבים. חלק מהאדמות נמכרו באופן לא חוקי למקורבים למשטר שבנו עליהן פרברים צפון-מזרחית לדמשק (קורא אל-אסד וא-דימאס). חיים בהם בעיקר קצינים וחיילים עלווים.
בנוסף להפקעת הקרקעות מהתושבים המקומיים הביא הגידול המהיר באוכלוסיית דמשק ופאתיה לשימוש יתר במים מואדי ברדא. אם בשנות ה-50 חיו באזור דמשק ופאתיה כחצי מיליון איש, ב-2011 הגיע מספרם לכשבעה מיליון. באמצע שנות ה-90 הפסיק נהר ברדא לזרום בחודשי הקיץ, וחקלאים רבים שעדיין החזיקו בחלקות אדמה קטנות איבדו את מקור פרנסתם בשל התייבשות האזור. המים שסיפק המשטר לסירוגין לאוכלוסייה המקומית הפכו לבוציים ומסוכנים לשתייה. בה בעת, בקורא אל-אסד וא-דימאס זרמו מים נקיים בברזים באופן סדיר. גם תעשיית התיירות המקומית נפגעה בשל התייבשות הנהר ואחוז האבטלה באזור זינק. חלק מהחקלאים פתחו עסקים קטנים או החלו לעבוד במגזר הציבורי, בעוד שאחרים הפכו למבריחים שהעבירו סחורה, נשק וסמים מלבנון לסוריה ובחזרה.
שאיבת יתר של מים וניהול כושל של קרקע חקלאית ברחבי סוריה כולה גרמו למשבר הומניטרי נרחב במדינה, שהחמיר ב-2005 בשל הבצורת שהיכתה במזרח התיכון. ההתנהלות הכושלת של המשטר בתחום הקרקע והמים הייתה אחד מהגורמים המשמעותיים לפרוץ ההתקוממות העממית בסוריה במרץ 2011.
שבועיים לאחר תחילת ההתקוממות העממית בדרעא שבדרום סוריה הגיעו ההפגנות לאזור ואדי ברדא. דרישות המפגינים באזור כללו אספקת מים נקיים וביטול החרמת הקרקעות. בדצמבר התגבשו באזור קבוצות המורדים הראשונות נגד המשטר. המשטר איבד את השליטה על הואדי בתחילת 2012, אך הוא שלט על אזורים אסטרטגיים מסביב ונהג להפגיז את האזור מפעם לפעם. עם זאת, הקלף שבידי המורדים – שליטה במקורות המים לדמשק – היה חזק. לאחר הפצצות והפגזות של המשטר הם נהגו לאיים בניתוק זרימת המים לדמשק או ניתקו אותה בפועל. המשטר נאלץ להסכים להפסיק להפציץ את הכפרים בואדי כדי לחדש את זרימת המים.
מסוק של משטר אסד ממטיר פצצות חבית על הכפר בסימה בואדי ברדא, 11 בינואר 2017
לאחר נפילתה של חלב חש המשטר כי מעמדו בקרב האוכלוסייה שנתונה לשליטתו איתן מספיק כדי לחסל את הכיס שבשליטת המורדים בואדי ברדא. ב-22 בדצמבר 2016 פתח המשטר במתקפה ויום למחרת הפציץ את תחנות השאיבה של המים ממעין פיג'ה והביא לניתוק המים ברוב הבתים בדמשק. מעל 200 איש נהרגו בהפצצות, וכ-80 אלף האזרחים הנצורים בואדי ירדו למרתפים וניסו לשרוד תחת האש, בלי טיפול רפואי ראוי ובלי מספיק מזון. לבסוף הסכימו המורדים להיכנע, וב-29 בינואר החל פינויים של כאלפיים מורדים, פעילים ואזרחים מתושבי האזור למחוז אידליב בצפון-מערב סוריה שנמצא בשליטת המורדים, כפי שארע בעיירות אחרות. ב-31 בינואר החלו המים ממעין אל-פיג'ה לזרום שוב בברזים בעיר דמשק.
ב-29 בדצמבר הכריזו רוסיה ותורכיה על כניסתה לתוקף של הפסקת אש בסוריה ועריכתן של שיחות שלום בין המשטר לאופוזיציה באסטנה, בירת קזחסטאן. הלחימה העזה בואדי ברדא והגלייתם של תושבי המקום מהאזור, לצד הפצצות נרחבות של אזורים אחרים בשליטת המורדים, התרחשו כאשר הפסקת האש כבר נכנסה לתוקף. אף שהמורדים איימו כי לא ישתתפו בשיחות באסטנה אם תימשכנה ההתקפות על ואדי ברדא, השתתפו נציגים של כמעט כל קבוצות המורדים המרכזיות בסוריה בשיחות.
העובדה כי המורדים ממשיכים בדרך כלל לנצור את האש גם עתה מעידה על חולשתם ועל תלותם בתורכיה, שכפתה עליהם להשתתף בשיחות ולנצור את האש. הרשויות התורכיות יכולות לאיים על קבוצות מורדים בקטיעת הסיוע הצבאי, צעד שיקשה עליהן להמשיך לתפקד. לא נותרה למורדים ברירה אלא להבליג, לראות את ואדי ברדא נכתשת לעי חורבות ואת תושביה מגורשים ממנה, ולקוות כי תורכיה תצליח לסחוט הישגים כלשהם עבורם בשיחות מול רוסיה ואיראן.
