בעוד העיתונות הישראלית והעולמית מדווחות על השתוללות פורעים מול שגרירויות אמריקאיות ואף על מעשי אלימות והרג בכמה מקומות בעולם הערבי, העיתונות המצרית ואתרי האינטרנט של "האחים המוסלמים" מציגים תמונה שונה לחלוטין, הרבה יותר מורכבת וכנראה הרבה יותר מדויקת. לדברי העיתון "אל-שרוק", העיתון המצרי המוערך, ועל פי הכתבות ב"אח'ואן און-ליין", האתר הרשמי של "האחים המוסלמים", מרבית המפגינים במצרים משתתפים במחאות שקטות ומסודרות נגד הסרט. אולם הנקודה המפתיעה והחשובה בהפגנות הללו היא שהן משותפות למוסלמים ולנוצרים קופטים. במילים אחרות, מטרות ההפגנות הללו הן להדגיש את הדו-קיום של מוסלמים ונוצרים ובמקביל להביע סלידה מסרט שנועד לפגוע ברגשות של למעלה ממיליארד מוסלמים.
במאמר שהתפרסם ב"אל-שרוק" ביום שישי, ה-14 בספטמבר 2012, מופיעה רשימה מפורטת של ההפגנות שנערכו ברחבי מצרים. כך, לדוגמה, סוקר המאמר את ההפגנות שנערכו במחוז מניה, הנמצא דרומית לקאהיר וכמחצית מהאוכלוסייה שחיה בו היא קופטית, ומציין שמתפללים מוסלמים שיצאו מתפילות יום השישי הפגינו עם קופטים. יחד, המוסלמים והקופטים יצרו שרשרת אנושית באורך של כמה קילומטרים והניפו שלטים ועליהם סיסמאות כגון "לא למלחמת אזרחים בין המוסלמים לקופטים". המאמר מזכיר אזורים נוספים במצרים שבהם קופטים ומוסלמים הפגינו יחדיו נגד הסרט ונגד הניסיון להשפיל את האסלאם והמוסלמים.
כך גם מתוארים האירועים באתרים הרשמיים של "האחים המוסלמים". בכתבה העוסקת במנהיג הרוחני של "האחים", מחמד בדיע, צוין שהוא השתתף בהפגנה בעיר בנו סוייף, ובדבריו הוא פנה למצרִים וביקש מהם שלא ייחסו את דברי הנוצרים הבורים-מדעת שהפיקו את הסרט לכלל הנוצרים או לדת הנוצרית. בדברים אלה הוא התריע מפני תגובה על מעשה האיוולת של מיעוט שאינו משקף את תפישת העולם של מרבית הנוצרים ואף רמז שאין לאפשר למיעוט שכזה לעצב את יחסי הנוצרים והמוסלמים. בדיע המשיך וציין במפורש שבהפגנה נוכחים גם קופטים ואף מנהיגיה של כנסייה קופטית באזור.
לצד כתבה זו הועלו באתר כתבות אחרות המציינות מקומות אחרים במצרים שבהם נערכו הפגנות משותפות של קופטים ומוסלמים ואף נוקבות בשמות של אנשי כנסייה שדיברו בגנות הסרט ונגד הניסיון להכפיש את המוסלמים. וחשוב מכול: באתר הרשמי של "האחים המוסלמים" בשפה האנגלית התפרסם מכתב גלוי מטעם ח'אירת אל-שאטר, אחת הדמויות המשפיעות בארגון "האחים המוסלמים" אשר היה מועמד "האחים" לנשיאות מצרים אך נפסל בשל הרשעותיו בתקופת מבארכ, שטען כי "האחים" אינם מייחסים לממשלה האמריקאית ולעם האמריקאי כל אחריות לסרט. יתר על כן, במכתבו הוא ציין שהאירועים האלימים שהתרחשו בשגרירות האמריקאית הם עבירה על החוק, והכישלון להגן על הקונסוליה האמריקאית ייחקר.
הדיווחים בעיתונות המצרית, מציגים את ההתפרעויות בשגרירויות ואף מציינים את ההרוגים בלוב, טוניסיה ומקומות אחרים. אך בה בעת הם מדווחים גם על אירועים אחרים המשקפים התנהגות שונה לחלוטין. התמונה שהם משרטטים מורכבת ומאוזנת יותר ולפיה מרבית המצרים ערים לסכנה העמוקה וארוכת הטווח הכרוכה בהתפרעויות בשגרירויות, ובעיקר לאפשרות שמעשי האלימות יגלשו אל תוך החברה המצרית ואף יתפתחו לכדי התלקחויות בין מוסלמים וקופטים. ההכרה בסכנה זו היא המדרבנת ככל הנראה את מנהיגי "האחים" לארגן הפגנות יחד עם מנהיגי העדה הקופטית. המסר המרכזי של ההפגנות הללו הוא דו-קיום. פעילות זו של "האחים" מוצגת בהבלטה באתר האינטרנט של התנועה במטרה להעביר אותו לכל חבריה – ואף לכל קורא אחר שנכנס לאתר.
אין ספק שהאירועים האלימים המתרחשים בשגרירויות האמריקאיות (ולא רק בהן) ראויים לסיקור. אך אסור לשכוח שמספר המשתתפים בהם הוא קטן מאוד וכי במקביל להם נערכות הפגנות לא מעטות, וגדולות הרבה יותר המביעות בשקט ובלי התלהמות את סלידתם של המפגינים ומשדרות מסר הפוך: דו-קיום נוצרי-מוסלמי.
שיתוף הפעולה בין "האחים המוסלמים" והכנסייה הקופטית, והמאמצים ש"האחים" עושים כדי לפרסם את המהלכים הללו בערבית ובאנגלית, מלמד על גישה פוליטית זהירה ושקולה. התעלמותם של אמצעי התקשורת בישראל מהמדיניות של "האחים" מלמד על דיווח לא מאוזן. העובדה שאין כמעט אזכורים לכך שמרבית ההפגנות מתנהלות בשקט מופתי מעורר את החשד שבמצב הטוב העיתונאות הישראלית מחפשת סנסציות ובמצב הרע, שהיא מגמתית ואיננה מעוניינת להציג את "האחים המוסלמים" כתנועה אחראית ושוחרת שלום-בית במצרים.
לאור העובדה שהעיתונות בישראל לא מציגה לקוראיה את התמונה בכללותה, ונמנעת להציג את "האחים המוסלמים" באור חיובי, אל לנו להיות מופתעים מבורות הטוקבקיסטים המתלהמים. כל עוד העיתונות תדווח חצאי אמיתות, הציבור יתחפר בדעות קדומות מוטעות.
