עם פתיחת שנת הלימודים פרסם משרד החינוך הפלסטיני נתונים לגבי מערכת החינוך ברצועת עזה. בחלוף שלוש שנים מאז מבצע ׳צוק איתן׳ ב-2014, המשבר במערכת החינוך משקף את הקושי הכללי ברצועה לחזור לשגרה: על פי סוכנות הילדים של האו"ם (יוניצ"ף) נפגעו במלחמה בעזה 258 בתי ספר וגנים, כולל 26 בתי ספר שנהרסו כליל. כ-260 אלף תלמידים ברצועה יחלו את שנת הלימודים בשתי משמרות, משום שברצועה מתפקדים 397 בתי ספר פלסטיניים בלבד. מספר דומה של תלמידים רשומים בבתי הספר של סוכנות האו"ם לפליטים (אונר"א) בעזה, המפעילה 267 בתי ספר ברצועה.
העיתון הלונדוני א-שרק אל-אוסט מדווח כי המצב הכלכלי הירוד ברצועה פגע ברישום ל-55 בתי הספר הפרטיים, הגובים את שכר הלימוד הגבוה ביותר. בתי הספר הממשלתיים, מצדם, גובים סכום סמלי, העולה בהדרגה עם שנות הלימוד: החל ב-20 ₪ לתלמידי כיתות א׳-ד׳ ועד 70 ש"ח לתלמידי כיתות י"א-י"ב.
עם זאת, ידם של הורים רבים אינה משגת לשלם אף סכומים צנועים אלו, ומשרד החינוך מעניק הנחות בשיעור 50% לאחים של תלמידים ולילדיהם של עובדי המגזר הציבורי. פטור מלא משכר לימוד מוענק לילדיהם של חללים, אסירים ומובטלים – שיעור האבטלה בעזה הוא הגבוה בעולם ועל פי נתוני האו"ם, בשנת 2014 הוא עמד על 43%. תשלומים אלו הכניסו לקופת חמאס 1.5 מיליוני שקלים בשנת 2016 – רק רבע מהוצאות משרד החינוך על בתי ספר.
מצד אחר, גם מצבם של המורים עגום במיוחד. בחודש יולי ביקש נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, להוציא לפרישה מוקדמת 6,000 עובדי מדינה בעזה, רובם מתחומי החינוך והבריאות. בעקבות לחצים שהפעילו האיחוד האירופי וירדן חזר בו עבאס בחודש שעבר מההחלטה. לאחר ההפיכה שביצע חמאס בקיץ 2007 הפסיקו מורים רבים לעבוד, בהוראת הממשל ברמאללה, אך שבו בהדרגה לעבודה החל ב-2011, במקביל לשיחות הפיוס בין פתח וחמאס.
יחד עם זאת, אלפי מורים חדשים הועסקו בינתיים על ידי ממשל חמאס מאז 2007, בשכר הנמוך בכ-50% משכר מורה רגיל. בריאיון לא-שרק אל-אוסט אמר דובר משרד החינוך בעזה, מועתסם אל-מינאוי, כי זהו "דבר המשפיע נפשית, יומיומית, על ביצועי המורה ומצב החינוך באופן כללי".
בהיעדר מקלטים ציבוריים ברצועה, בתי ספר משמשים כבתי מחסה בשעת מלחמה. כך, ב"צוק איתן" תפסו 290 אלף עזתים מחסה ב-113 בתי ספר ברצועת עזה. האו"ם כבר החל להכין את בתי הספר בעזה לסבב הלחימה הבא. בתחילת הקיץ שיפצה יוניצ"ף שני בתי ספר ממשלתיים והכינה אותם לקליטת פליטים על ידי התקנת מערכות טיהור מים, מקלחות, ותאי שירותים. מדובר בפיילוט לקראת שיפוץ עתידי של 20 בתי ספר ממשלתיים ו-50 בתי ספר של אונר"א, שישמשו כמקלטים ציבוריים בשעת חירום.
בתי הספר של אונר״א אינם גובים שכר לימוד, ויתרה מכך, מעניקים מלגה שנתית בסך 100 ש"ח וספרי לימוד בחינם – דבר ההופך אותם לאטרקטיביים במיוחד עבור האוכלוסייה, שאין ידה משגת. כבכל שנה, שמועות על שינוי תכנית הלימודים בבתי הספר של אונר"א מעוררות סערה. בעקבות פרסומים בתקשורת הערבית על כך שבכוונתה של סוכנות האו"ם לשנות את ספרי הלימוד ולטשטש את סוגיות הזהות הפלסטינית וזכות השיבה, הכריז דובר אונר"א סאמי אל-משעשע בסוף הקיץ כי ספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר של הסוכנות הם ספרים של משרדי החינוך במדינות בהן היא פועלת. לדבריו, הסוכנות מחויבת ללמד את ההיסטוריה הלאומית הפלסטינית "באופן המשתלב עם ערכי האו"ם וזכויות אדם. הדבר כולל, לפי סעיף 29 של האמנה לזכויות הילד, פיתוח זהות תרבותית, לשונית וערכית של הילד, בנוסף לזהות הלאומית במדינה בה הוא מתגורר".
הקשיים של מערכת החינוך בעזה לחזור לשגרה, הבאים לידי ביטוי בחוסר יכולת להציע יום לימודים מלא ולשלוט בתוכנית הלימודים בכל רחבי הרצועה במקום האו"ם, מעידים על בעיות המשילות העמוקות של חמאס בחלוף עשור להשתלטותה על הרצועה.
