בשבועות האחרונים גוברים הקולות באיראן הקוראים לבחון מחדש את מקומה של תוכנית הגרעין בסדר העדיפויות הלאומי. התהיות בנוגע לחשיבות תוכנית הגרעין ביחס לנושאי כלכלה וחברה אינן מוגבלות עוד לשמאל הרפורמיסטי ומושמעות גם באמצעי תקשורת מרכזיים המזוהים עם הימין השמרני המתון. הן משקפות הכרה גוברת גם במחנה השמרני בצורך לקדם הסדר גרעיני, שיאפשר הסטת משאבים לטובת שיפור המצב הכלכלי. אין משמעות הדבר כי איראן תהיה מוכנה לסגת מ"קווים אדומים" שיוגדרו על-ידי ראשי המשטר לקראת הסדר קבע בסוגיית הגרעין. הדרישה הגוברת לדון מחדש בחשיבות סוגית הגרעין בסדר העדיפויות הלאומי עשויה, עם זאת, לספק רוח גבית לנשיא במאמציו לחתור להסדר גרעיני כאמצעי לפתרון בעיות הכלכלה.
"החיים הם זכות מוחלטת יותר מאשר אנרגיה גרעינית"
ב-29 בינואר פרסם האתר "עסר-י איראן" המזוהה עם האגף המרכזי במחנה השמרני מאמר פרשנות תחת הכותרת: "החיים הם זכותנו המוחלטת יותר מאשר האנרגיה הגרעינית". מחבר המאמר, העיתונאי ג'עפר מוחמדי, התייחס לביקורת הנשמעת מצד גורמים בימין השמרני נגד אופן ניהול המשא ומתן הגרעיני על-ידי הממשלה. מבקרי הממשלה אינם מציעים, לדבריו, אלטרנטיבה למדיניות הנוכחית ומסתפקים בהשמעת סיסמאות.
מה יקרה, נכתב במאמר, אם הממשלה תנטוש את מאמציה להפיג את המתיחות מול המערב ותתעקש מול העולם על טענתה, המוצדקת כשלעצמה, בנוגע לזכויותיה של איראן? גם אם המהלך הזה לא יסתיים בהכרח במלחמה, הוא יביא להחרפת הסנקציות המשתקות את כלכלת איראן ואת פרנסת אזרחיה ובסופו של דבר גם למשברים חברתיים ופוליטיים. האזרחים אינם צריכים לאבד את ההזדמנות היחידה שלהם לחיים, טען הכותב, בעבור כמה קילוגרמים של אורניום שהועשר לרמה של 20%. החיים, ולא רק ההישרדות, הם זכותנו המוחלטת יותר מאשר האנרגיה הגרעינית, סיכם המחבר.
2.jpg "Photo: Toban Black (licence: CC BY-NC 2.0)")
"לא הכל קשור לסוגיית הגרעין"
ב-5 בפברואר פרסם גם האתר "תאבנאכ", המזוהה אף הוא עם האגף המרכזי בימין השמרני, מאמר פרשנות שדן בביקורת מצד מבקרי הממשלה כנגד הסכם ז'נבה. במאמר נטען כי סוגיית הגרעין הפכה בעשור האחרון לחזות הכל במערכת הפוליטית האיראנית. כל פוליטיקאי המעוניין למתוח ביקורת על הממשלה משתמש לצורך זה בסוגיית הגרעין, אף אם היא אינה קשורה לעניין עצמו. הפוליטיקאים מבינים, כך נטען במאמר, כי סוגיית הגרעין הפכה חשובה עד כדי כך שניצולה לצרכים פוליטיים מקנה להם הזדמנות למשוך תשומת לב ולהצליח יותר בזירת המאבקים הפוליטיים הפנימיים.
תופעה זו ניכרת הן בהתנהלות הנשיא הן בהתנהלות יריביו. כך, למשל, בחר רוחאני למתוח ביקורת על מתנגדי הסכם ז'נבה בנאום שנשא ב-4 בפברואר בפני ראשי האוניברסיטאות ושהיה אמור לעסוק במעמד המוסדות להשכלה גבוהה. חלק מיריביו הפוליטיים במג'לס, לעומת זאת, דנו בתכני הסכם ז'נבה במהלך דיוני התקציב ואף בדיון שעסק במינוי ראש הארגון למורשת תרבותית. סוגיית הגרעין היא חשובה, סיכם פרשן "תאבנאכ", אך לא צריך לקשור אליה כל דבר. טוב יעשו הפוליטיקאים אם לא יקשרו כל דבר להעשרת האורניום ולמתקני הגרעין בפורדו ובנטנז.
"אין הצדקה כלכלית לתוכנית הגרעין"
בתוך כך עורר פרופ' סאדק זיבאכלאם, מרצה למדעי המדינה מאוניברסיטת טהראן ופרשן פוליטי בכיר המזוהה עם המרכז הפוליטי, סערה ציבורית לאחר שקרא תיגר על כדאיות תוכנית הגרעין. בשני מכתבים ששלח לעורך העיתון "כיהאן", חוסיין שריעתמדרי, טען זיבאכלאם כי תוכנית הגרעין לא תרמה דבר לפיתוחה הכלכלי של איראן. מדינה שהמשאבים שהיא מקצה לחינוך ולבריאות דומים לאלה של מדינות בלתי-מפותחות באפריקה, סובלת ממשבר אקולוגי חמור וניצבת בפני משבר אבטלה חריף, אינה צריכה להקדיש את רוב משאביה לתוכנית גרעין, תקף זיבאכאלם. תוכנית הגרעין, טען, אינה כדאית מבחינה כלכלית ללא קשר לעמדת מדינות המערב, ואינה מסייעת לפיתוחה, לשגשוגה ולקידומה של כלכלת איראן. בתגובה לביקורת חריפה זו הגיש התובע הכללי של טהראן תביעה כנגד פרופ' זיבאכלאם בגין הפצת שקרים ותעמולה נגד המשטר. הוא זומן לחקירה שבסיומה שוחרר בערבות. במקביל חסמו השלטונות את האתר הרפורמיסטי "אנתח'אב" שפרסם את תוכן דבריו.
ביקורת בסוגיית הגרעין: מטאבו לדרישה לסדר עדיפויות לאומי חדש
ביקורת פומבית על תוכנית הגרעין האיראנית נחשבה במידה רבה לטאבו עד לאחרונה. יריביה הפוליטיים של הממשלה הקודמת מתחו במספר הזדמנויות ביקורת על אופן ניהול המשא ומתן הגרעיני. עם זאת, ביקורת על עצם תוכנית הגרעין, על כדאיותה או על חשיבותה נשמעה לעיתים רחוקות בלבד, בדרך כלל מצד אנשי רוח ואקדמיה דוגמת פרופ' זיבאכלאם או אחמד שירזאד, ד"ר לפיזיקה ששימש כחבר המג'לס השישי (2004-2000) מטעם התנועה הרפורמיסטית.
מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות הביאה לשינוי בעניין זה, לאחר שכמה מועמדים, ובראשם חסן רוחאני ועלי-אכבר ולאיתי, השמיעו לראשונה ביקורת פומבית נוקבת נגד מדיניות הגרעין. ולאיתי, ששימש שר חוץ במשך שש-עשרה שנה (1997-1981) ומשמש מאז יועצו של המנהיג העליון לעניינים בינלאומיים, מתח ביקורת על דרך ניהול המשא ומתן עם המערב. האמירות המפורשות ביותר בעניין זה נשמעו מצד רוחאני, שהכריז כי הצנטריפוגות צריכות להסתובב, אך רק בתנאי שגם חיי האזרחים והכלכלה ימשיכו לנוע קדימה. רוחאני חזר על הצהרתו בחודש דצמבר האחרון בנאום שנשא בפני סטודנטים מאוניברסיטת "שהיד בהשתי" בטהראן.
התהיות מצד שני כלי תקשורת מרכזיים המזוהים עם הימין השמרני המתון בנוגע לחשיבות תוכנית הגרעין עשויות להצביע על הכרה גוברת גם בימין השמרני בצורך לשנות את סדר העדיפויות הלאומי. זאת, מתוך הבנה כי הדבר הכרחי על מנת לשפר את המצב הכלכלי ולספק מענה למצוקותיהם הכלכליות והחברתיות של האזרחים. נראה כי בחירת רוחאני, ההתקדמות בתהליך המדיני והאפשרות להגיע להסדר בסוגיית הגרעין יצרו הזדמנות לבחינה מחודשת של מקומה של תוכנית הגרעין בסדר העדיפויות, לאחר שנים שבהן עצם הדיון בסוגיה זו נחשב טאבו.
אין משמעות הדבר כי איראן תהיה מוכנה לסגת מ"קווים אדומים" שיוגדרו על-ידי ראשי המשטר לקראת הסדר קבע עם המערב בסוגיית הגרעין. אדרבא, החלטת השלטונות להגיש תביעה משפטית כנגד פרופ' זיבאכלאם בגין דבריו מעידה כי ביקורת על עצם תוכנית הגרעין עדיין נתפסת כבלתי-לגיטימית. יחד עם זאת, עצם קיומו של שיח תקשורתי וציבורי סביב הצורך לשנות את סדר העדיפויות הלאומי הוא בעל חשיבות רבה. התרחבותו עשויה לספק לנשיא רוח גבית במאמציו לחתור להסדר גרעיני כאמצעי לשיפור המצב הכלכלי.
