מלך סעודיה, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, הצהיר על תמיכתו במתקוממים הסורים נגד "משטר הדיכוי הברוטאלי המונהג על-ידי בשאר אל-אסד". הצהרה זו יכולה להיחשב תמוהה על רקע הדיכוי המתמשך של השיעים בסעודיה, שליחת אלפי חיילים סעודים שסייעו למחוץ את ההתקוממות השיעית בבחרין, והפצצות מתמשכות מהאוויר של כפרי המורדים החות'ים השיעים בתימן. לכך ניתן להוסיף את עצימת העין ארוכת השנים של המשטר הסעודי מיציאתם של סעודים רבים לעיראק במטרה לסכל כל אפשרות של דומיננטיות שיעית במדינה זו, מה שעלה במותם של אלפי שיעים עיראקים וחיילים אמריקאים רבים. את מדיניות המלך עבדאללה, אם כן, ניתן להסביר יותר כחלק מהמאבק המתחולל בין השיעה לסונה על ההגמוניה במזרח התיכון מאשר כעמדה מוסרית סעודית.
ערב הסעודית רואה עצמה כמנהיגת העולם הסוני, הן כפועל יוצא מהאמונה הווהאבית אך גם בגלל שליטתה במכה ובמדינה, הערים הקדושות ביותר באסלאם. המלכים הסעודים מתהדרים זה שנים רבות בתואר "מגן שני המסגדים הקדושים". השיעים, על-פי הדוקטרינה הווהאבית, נחשבים כופרים ורק הנסיבות הפוליטיות הופכות אותם לנסבלים. העלווים בסוריה עשו מאמצים ניכרים שיכירו בהם כשיעים, ולא ככופרים לא-מוסלמים כפי שנחשבו דורות רבים. על פי דיווחים שונים, מאות כוהני דת עלווים נשלחו בשנים האחרונות לאיראן במטרה להכשירם מחדש כשיעים וכך להשיב את העלווים לחיק האסלאם השיעי.
כל עוד התהדר המשטר הסורי בנוצות הלאומיות הערבית נוצרה הסכמה שבשתיקה על התעלמות מזיקתו הדתית. אולם סוריה כבר שנים רבות אינה באמת שייכת למחנה הערבי. תמיכתה באיראן נגד עיראק במהלך המלחמה בשנים 1988-1980, תמיכתה במעורבות האיראנית המסיבית בלבנון, בעיראק וברצועת עזה ניתקו אותה בעיני רבים ממנהיגי העולם הערבי מהשתייכותה למחנה הלאומי הערבי. ביולי 2010 הצהיר נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, כי מדינתו וסוריה יצרו סדר חדש במזרח התיכון המבוסס על "צדק, אנושיות ואמונה משותפת באל".
למרות זאת עשתה ערב הסעודית מאמצים ניכרים בשנים האחרונות להשיב את סוריה למחנה הערבי. המלך הסעודי, במחווה יוצאת דופן, צירף את נשיא סוריה לטיסה במטוסו הפרטי מדמשק ללבנון, כדי להשפיע עליו שינטוש את בריתו עם איראן. מאמציו כשלו, ונראה כי אף שכנעו את אל-אסד כי עתיד מדינתו ומשטרו מצוי בברית עם איראן. תמיכת סוריה בהפלת משטרו של חוסני מבארכ ובמהומות השיעיות בבחרין היו ככל הנראה הקש שפקע את סבלנותה של סעודיה: פרוץ המהומות בסוריה העניקו לה את ההזדמנות לבודד ולהוקיע את המשטר הסורי בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית, וסעודיה לא היססה להשתמש בקלף האסלאמי בעימות זה. הדגש הרב על הריגת ערבים מוסלמים בסיוע של השיעים באיראן ובלבנון נועד להבהיר כי העימות הפנים-סורי אינו רק בין משטר דיקטטורי לאזרחים מתקוממים אלא חלק מהעימות הסוני-שיעי.
ערב הסעודית, כמו מדינות ערביות אחרות, מייחלות להצלחת ההתקוממות בסוריה. משטר חדש יסייע למדינות הערביות לבלום את מאמצי איראן ליצור סדר שיעי חדש במזרח התיכון, ועשוי לבלום את השתלטותה ההדרגתית של תנועת חזבאללה על לבנון ושל חמאס הפרו-איראני על הרשות הפלסטינית. ערב הסעודית רואה בסוריה את אבן הראשה במאבק על השבת ההגמוניה הסונית במזרח התיכון.
