בשבוע שעבר פורסמה ב-YNET כתבה תחת הכותרת "הסרטון שמאיים להצית את ירושלים". הכתבה מדגימה היטב כיצד כלי תקשורת מרכזי בישראל מעוות את המציאות ומייצר כותרות סרק מלהיטות יצרים: ניתן להבין ממנה כי מקורה של הבעיה בירושלים היא ההסתה הפלסטינית ברשת. במציאות, זהו מרכיב אחד במכלול של גורמים המייצרים מתיחות במתחם הר הבית/אל-אקצא.
עם בוא הפסח גוברים הרצון והמוטיבציה של גורמים יהודים, ובהם שוחרי המקדש, לעלות להר הבית. כפי שלמדנו על בשרנו אחרי חגי תשרי האחרונים, העליה היהודית להר הבית עלולה לגרור תגובה פלסטינית אלימה, המביאה בתורה להטלת מגבלות על עלייתם של מוסלמים לאל-אקצא. אלה מסלימות, בתורן, את האלימות הפלסטינית. בחגים האחרונים הגבילה המשטרה את כניסת המוסלמים לאל-אקצא עד ל-11 בבוקר, שעת סיום הביקור של היהודים בהר הבית. עקב היעדר תקשורת בין הוקף למשטרה פירשו הפלסטינים את הצעד הזמני הזה כחלוקה בפועל של אל-אקצא וכהקצאת זמני תפילה נפרדים ליהודים ומוסלמים במקום הקדוש, בדומה להסדרים הקיימים במערת המכפלה. כך נסללה הדרך לפרוץ ה"אינתיפאדה השלישית".
התגברות המתיחות במתחם המקודש של הר הבית/אל-אקצא היא סכנה אמתית ליציבות בירושלים, וממנה לארץ כולה, ערב חג הפסח. הממשלה והמשטרה יכולים להיערך לסכנת ההתלקחות במהלך חג הפסח. ראשית, רצוי להימנע מדילול או הגבלה של כניסתם של מוסלמים לאל-אקצא, אשר דווקא תחולל אלימות בשערי הר הבית ולא תמנע אותה. שנית, רצוי להותיר על כנן את המגבלות שהוסכמו בין ראש הממשלה נתניהו לעבדאללה מלך ירדן על כניסתן של קבוצות יהודיות למתחם המקודש. הגבלות אלה מאפשרות ביקור יהודים במקום תחת מספר תנאים. בהקשר זה כדאי להרחיק פעילי מקדש יהודים ופרובוקטורים ידועים מהר הבית, ולחזק את הוקף הירדני במתחם. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האלימות הפלסטינית-אסלאמית באל-אקצא.
שלישית, על נתניהו לרסן את חברי הכנסת, ובעיקר את חברי הקואליציה, בכל הנוגע להר הבית במהלך החג. כמובן שהמישור המעשי – מניעת עליה של שרים לעלות להר הבית ולהתפלל בו – חשוב יותר מהמישור ההצהרתי. רביעית, רצוי כי אנשי ציבור וכלי תקשורת יגלו ריסון ושיקול דעת, ולא יפרסמו כתבות מתסיסות ומסיתות.
המצב הנוכחי במתחם המקודש הוא אכן מתסכל ולא צודק גם מבחינת היהודים. אולם חופש פולחן לכל העמים והדתות בירושלים תלוי, קודם לכל, בסיום הכיבוש.
