הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014, לאחר שלוש שנות פעילות במסגרת בלוג עצמאי בשם "אפשר לחשוב", במטרה לחולל שינוי באופן שבו הציבור הישראלי תופס את המזרח התיכון ואת מקומה של ישראל בתוכו, ולעודד שיח מורכב על האזור מנקודות מבט מגוונות.
לצורך כך, חברי המחקר בפורום, שרובם מרצים וסטודנטים למוסדות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מציעים מידע וניתוח מעמיקים ומגוונים ביחס לשיח הרווח בישראל על המזרח התיכון, ו להפיץ את מוצריה לציבור.
השיח הציבורי והמקצועי בישראל על המזרח התיכון מרוכז בישראל (ובמיוחד ב"מה שטוב ליהודים"), ומפיקיו מתייחסים לעוינות הרווחת בין יהודים לערבים כמצב קיומי. לכן, שיח זה מאופיין בגישה ביטחונית, חד מימדית, הממוקדת בסיכונים מחד ובאינטרסים של מדינות, מוסדות וארגונים מצד שני.
לעומת זאת, חברי הפורום מבקשים להבין את המתרחש באזור בעיניו של "האחר", ודוחים את תפיסת העוינות בין יהודים לערבים כמצב קיומי או הכרחי. לכן גישת הפורום היא אזרחית, מרובדת, ולוקחת בחשבון גם הזדמנויות, אינטרסים של קבוצות כוח ואינטרסים של אזרחים ותושבים.
חברי הפורום מגשימים את חזון הפורום במספר דרכים, בהתאם לתחומי העיסוק שלהם, לנושאי המחקר שלהם ולהעדפות האישיות והמקצועיות שלהם.
ראשית, אנו בוחנים מזוויות שונות את האירועים במזרח התיכון המכוסים בשיח הציבורי והמקצועי בישראל.
שנית, אנו מציגים מידע וניתוח של אירועים במזרח התיכון שאינם מכוסים בשיח הציבורי והמקצועי בישראל.
חברי הפורום מגשימים את חזון הפורום במספר דרכים, בהתאם לתחומי העיסוק שלהם, לנושאי המחקר שלהם ולהעדפות האישיות והמקצועיות שלהם)
שלישית, אנו נוקטים בגישה בין תחומית והשוואתית בהתמודדות עם המזרח התיכון העכשווי. בכך אנו מאמצים "אוריינטליזם ישראלי חדש" המתייחס לישראל כמדינה מזרח תיכונית שיש לה קווי דמיון משמעותיים בינה לבין שאר מדינות האזור. גישה זו מרמזת גם על ניסיון ללמוד ולהפיק לקחים ממשטרים, תהליכים ואזורי סכסוך אחרים בעולם.
רביעית, חוקרי הפורום אמונים על גישה מדעית ביקורתית וניתוח תלוי הקשר. עם זאת, אנו מאמינים כי ביקורת על אחרים אינה רק נפוצה מדי בשיח הישראלי על המזרח התיכון, אלא שהיא "זולה" וקלה. אולם ביקורת פנימית, אם כי קשה לפעמים, היא הבסיס האמיתי לשיפור ולשינוי. לכן הביקורת שלנו מופנית גם לשיח הציבורי והמקצועי על המזרח התיכון במדינה וכלפי היצרנים השונים שלה – מוסדות ואנשים פרטיים.
חמישית, יש לנו אמפתיה בסיסית לתושבי המזרח התיכון כולו. אנו מאמינים שמעבר להיבט האנושי והמוסרי, יש בכך גם תועלת מקצועית שכן היא מאפשרת לחוקרי הפורום להכיר טוב יותר את "האחר" ואת האופן בו הוא חווה ומפרש את המציאות.
אנו מזמינים חוקרים, אנשי מקצוע ומתרגלים בעלי ידע ועניין המזדהים עם גישת הפורום, לשלוח אלינו מאמרים לפרסום. המאמרים חייבים להיות מקוריים, בנפח מרבי של 750 מילים, ואסור לפרסם בפלטפורמות נוספות. המוקד נדרש להיות בניתוח ולא בחוות הדעת. יש צורך בהפניות, והן יכונו היפר-קישורים בגוף המאמר. הצמדת תמונות אפשרית כל עוד הן צולמו על ידי המחבר או שהן חופשיות לשימוש בוודאות.
על אודות פרויקט אופק
השיח התקשורתי, הפוליטי והחברתי במדינות ערב עשיר ביותר. הוא עוסק בסוגיות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות מגוונות ומכיל תכנים שיכולים לעניין כל אדם חפץ דעת, ובמיוחד את מי שחי במזרח התיכון. מחלוקות בין זרמים מחשבתיים, מאבקים חברתיים ושאלות תרבותיות, לאומיות וזהותיות מעסיקות את תושבי האזור. הן באות לידי ביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים, בכתבי עת, באתרים של מכוני מחקר ומידע וכמובן ברשתות החברתיות.
الخطاب الإعلاميّ، السياسيّ، والاجتماعيّ في الدول العربيّة زاخرٌ وغنيٌّ جدًّا. إذ إنّه يتناول القضايا الاجتماعيّة والثقافيّة والسياسيّة المثيرة والمنوّعة ويضمّ على مضامين قد تثير اهتمام أيّ فرد يبحث عن المعرفة، وخاصّة أولئك الذين يعيشون في الشرق الأوسط. تشغل النزاعات بين تيّارات فكريّة، النضال الاجتماعيّ والقضايا الثقافيّة والوطنيّة وقضايا الهويّة سكّان المنطقة وتنعكس من خلال وسائل الإعلام التقليديّة، المجلّات العلميّة والثقافيّة، مواقع معاهد البحوث والمعلومات، وبالطبع من خلال شبكات التواصل الاجتماعيّ.
העושר העצום הזה נסתר בדרך כלל מעיני הציבור הישראלי־יהודי. על כן הקמנו את פרויקט אופק.
פרויקט אופק פועל בשני ערוצים. במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", שנחנך בראשית 2017, מתפרסמות בתקשורת הישראלית גרסאות מתורגמות של מאמרי דעה מהתקשורת הערבית, בסיועו של מרכז אִעְלַאם בנצרת. מתחילת הפרויקט התפרסמו בערוץ זה עשרות רבות של מאמרים באתרים שונים בעברית ובראשם Ynet, ידיעות אחרונות, וואלה! והארץ. אפשר למצוא קישורים לכולם באתר זה.
عادةً ما يكون هذا الثراء الهائل خفيًّا عن أعين الجمهور الإسرائيليّ اليهوديّ. لهذا السبب بدأنا مشروع "آفاق". يعمل مشروع "آفاق" على مستويين. في إطار "آفاق للإعلام العربيّ" الذي تم افتتاحه في مطلع عام 2017، تُنشر في الإعلام الإسرائيليّ الإصدارات المترجمة من مقالات الرأي في الإعلام العربيّ، بمساعدة مركز إعلام في الناصرة. منذ بداية المشروع نُشرت عشرات المقالات على مواقع مختلفة باللغة العبرية، وعلى رأسها Ynet، يديعوت أحرونوت، Walla! وهآرتس. يمكنكم العثور على روابط لجميع وسائل الإعلام هذه في هذا الموقع.
הערוץ השני הוא המסלול המורחב של אופק, שנחנך באמצע שנת 2019. במסגרת זו מתפרסם בדף המיוחד לאופק באתר הפורום לחשיבה אזורית תוכן מגוון מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית. רוב הפרסומים הם תקצירים, תקצירים מורחבים או תקצירים מוּערים (annotated) של טקסטים, הנערכים על ידי צוות דו־לשוני מקצועי, יהודים וערבים, גברים ונשים. מקצתו מאמרים שתורגמו במלואם, כחלק משיתוף הפעולה עם מרכז אעלאם. לצד זאת מתפרסמים במסגרת אופק סרטוני וידאו במתכונת של כתבות קצרות המבוססות על סרטונים מקוריים בערבית.
المستوى الثاني هو المسار الموسع لـ "آفاق" الذي دُشّنَ في منتصف عام 2019. ينشر هذا الموقع مجموعة منوّعة من المضامين من المواقع الإعلاميّة، المجلّات، مراكز البحوث والمعلومات، والمجلّات الأكاديميّة باللغة العربيّة. معظم المنشورات عبارة عن ملخّصات أو ملخّصات موسّعة أو ملخّصات مع ملاحظات (annotated) للنصوص، حرّرها طاقم مهنيّين محترفين ثنائيّي اللغة، يهود وعرب، رجال ونساء. تُرجمت بعض المقالات كاملة، بالتعاون مع مركز إعلام. إلى جانب ذلك، تُنشر في إطار "آفاق" مقاطع ڤيديو بصيغة تقارير قصيرة تعتمد على مقاطع الڤيديو العربيّة الأصليّة.
אנו מתייחסים לטקסטים המתורגמים מערבית, ועל אחת כמה וכמה לאלה המעובדים לתקצירים ולסרטונים, בכבוד וברצינות. מטרתו של המסלול המורחב של אופק היא לסקר, להנגיש מידע ולבסס תשתית מחקר עבור דוברי עברית. רוב הטקסטים המופיעים באתר אופק אינם מתורגמים מערבית אלא מעובדים לעברית בהגינות וברגישות טקסטואלית ואנליטית גבוהה, ככל שידיעתנו ויכולתנו משיגות. אנו עושים זאת מתוך הערכה גדולה ליצירות המקוריות ולמחברים/ות, וכמובן מציינים את שמותיהם/ן ואת הבמות שמעליהן התפרסמו הטקסטים.
نتعامل مع النصوص المترجمة من العربيّة، وبشكل أكثر تحديدًا تلك التي تتم معالجتها كملخّصات ومقاطع ڤيديو، باحترام وجدّيّة. هدف مسار "آفاق" الموسّع هو عرض المعلومات وتسهيل الوصول إليها وإنشاء بنية تحتيّة للبحوث للناطقين باللغة العبريّة. معظم النصوص التي تظهر على موقع آفاق لا تتمّ ترجمتها إلى اللغة العربيّة، بل يجري التصرّف بها بالعبريّة بمستوًى عالٍ من الحساسية النصّيّة والتحليليّة، بناءً على ما يتسنّى لنا بالاستناد إلى معرفتنا وقدرتنا. نحن نفعل ذلك بتقدير كبير للنصوص الأصليّة والمؤلّفين، وبالطبع نورد أسماءهم والمواقع التي نُشرت فيها النصوص أعلاه.
איננו "מתרגמים" את הטקסטים הללו; אנו מסכמים את עיקריהם עבור קוראותינו וקוראינו, מבארים אותם ובמידת הצורך אף מנתחים אותם. איננו מאמתים את העובדות והנתונים המוזכרים בהם אלא מביאים דברים בשם כותביהם. לכל היותר נציג קושיות שעלו במהלך העבודה על הטקסטים, ולעיתים נתמודד איתן. טקסטים מסוימים, בעיקר אלה הנוגעים בישראל, עלולים לעורר תרעומת בקרב קוראים יהודים־ישראלים. אנו מאמינים שחשוב להכיר את האופן שבו שכניה של ישראל תופסים אותה, גם אם קשה הדבר בעיני הקורא.
نحن لا نترجم هذه النصوص، بل نوجِز، من أجل قرّائنا، النقاط الرئيسيّة فيها، نوضّحها لهم، وإذا لزم الأمر، نحلّلها. نحن لا نتحقّق من صحة الحقائق والأرقام المذكورة فيها، ولكنّنا نورد الأشياء على إسم من كتبها. نعرض، في الحدّ الأقصى، بعض الصعوبات التي نشأت أثناء العمل على النصوص، وأحيانًا نتعامل معها. قد تثير بعض النصوص، خاصة تلك المتعلّقة بإسرائيل، الغضب لدى القرّاء اليهود الإسرائيليّين. نؤمن بأنّه من المهمّ أن ندرك الطريقة التي ينظر بها جيران إسرائيل إليها، حتى لو كان ذلك صعبًا على القارئ.
את פרויקט אופק מנהל מרכז מנאראת במכון ון ליר. הפרויקט נתמך על ידי המכון וכן על ידי הקרן החדשה לישראל והנציגות בישראל של קרן רוזה לוקסמבורג, באמצעות מימון המתקבל מהמשרד הפדרלי הגרמני לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח.
הטקסטים המתפרסמים במסגרת הפרויקט אינם משקפים בהכרח את עמדת המממנים והם באחריות מכון ון ליר. המאמרים המתורגמים הם גם באחריות מרכז אעלאם. באתר "העין השביעית" יתפרסמו באופן סדיר תוצרים של הפרויקט הנוגעים לתקשורת ולביקורת התקשורת הערבית.
يدير مشروع آفاق مركز منارات في معهد ڤان لير، وهو بدعم من المعهد وصندوق إسرائيل الجديدة وممثّليّة صندوق روزا لوكسمبورغ في إسرائيل، من خلال التمويل الذي تقدّمة الوزارة الاتّحاديّة الألمانيّة للتعاون الاقتصاديّ والتنمية. لا تعكس النصوص المنشورة في المشروع بالضرورة موقف المموّلين وهي تقع ضمن مسؤوليّة معهد ڤان لير. المقالات المترجمة هي أيضًا مسؤوليّة مركز إعلام. وتنشر بعض النصوص التي تتعلّق في الإعلام العربيّ في موقع هاعاين هاشڤيعيت (العين السابعة).
