אפריל 2013:
בית המשפט הישראלי פוסק שזריקת אבן שקולה לרצח.
אפריל 2015:
בעקבות ירי חי של הצבא במפגע, ולאחר הודעת הגינוי האחרונה מהאו"ם, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני ודן בהשלכות המצב. התחושה הייתה שעקב חוסר הביטחון בנסיעה בצירים בגין זריקות האבנים, יש לחזור למקורות, back to basis, בדיוק כפי שהתעשתה ישראל לאחר קיץ 2006.
הממונה על ביטחון רצועות הפנים הראשונה והשנייה הציע לחזור למקורות במובן העמוק של המילה. "ראו", הסביר, "אבן הורגת והיא נשקו של החלש, את זאת למדנו כבר מדויד המלך. גוליית המסכן, מול המקומיות הערמומית של דויד עם הקלע בידו? לא היה לו סיכוי. מכאן שאם אבן הורגת והיא גם סמלו של המנצח, יש לעקור את האבנים מהשורש. כך", המשיך הממונה על רצועות הפנים הראשונה והשנייה לְבָאֵר, "לא נזדקק יותר לשפיכות דמים. הרי כמה ניתן להרוג ולהיהרג? מלכתחילה ניטול מהם את האבנים וכך להם לא יהיו כלי משחית ביד ואנו לא נצטרך להרוג בהם".
ראש הממשלה קיבל את ההצעה. דובר צה"ל הודיע כי כוחות הביטחון יפנו את עצמם ממשימות אבטחת הצירים וכי משטר החירום ברצועות הפנים השנייה והשלישית יוסר כאשר כל האבנים יפונו מהרצועות.
שר התמ"ת קיבל את האחריות על פינוי האבנים והשר לאיכות הסביבה קיבל על עצמו למחזר את האבנים המפונות. שר המשפטים הגדיר מהי אבן: "חפץ בר-הטלה בידי צעיר בריא שניתן לאחוז ביד אחת ולהטיל למרחק של לפחות שלושה מטרים. הנושא כמה אבנים בכליו ייחשב לסוחר בנשק ודינו יהיה כפעיל טרור". שר התשתיות הכריז כי מעתה כל הבנייה תיעשה אך ורק באמצעות אבנים גדולות שאינן ניתנות להטלה. מכשירי החיתוך במחצבות יעברו מעתה רישום ופיקוח כאשר קוטר המסור חייב להיות מעל עשרים ס"מ. את הפיצוצים במחצבות יעשו מעתה רק מהנדסים בוגרי צבא וכל מרחב הפיזור של נתזי הפיצוצים ושבריהם הוכרז שטח צבאי סגור.
מתנדבים מרצועת הפנים השלישית קיבלו על עצמם את משימת פינוי האבנים לאחר שלא נמצא אף ערבי בעל סיווג בטחוני מתאים לאסוף את כל הנשק. דובר מד"א דיווח על גידול במספר הנעקצים מנחשים ומעקרבים בעקבות פעילות האיסוף.
העתירה לבג"ץ נגד פירוק הטרסות נפסלה בנימוק של הוראת שעה ביטחונית.
לאחר כחודש של עבודה מאומצת השטח היה נקי – אספלט, אדמה כבושה, עצים ושיחים ובתים אדומי רעפים. הנסיעה בצירים שוב הפכה לבטוחה. הצבא כבר לא נדרש לירות יותר במקומיים הצועדים בצדי הצירים.
הבעיה החלה להתעורר כאשר תושבי הערים המעורבות ברצועת הפנים השנייה (לוד ורמלה) החלו לפרק בתים ולסחור באבניהם.
קטינים הבריחו בתרמילי בתי הספר שלהם אבנים ומפעילי תאי טרור המתינו להם מעבר למחסום, להוטים לקבל את הסחורה. מחירה של אבן משויפת האמיר לחמישים שקלים וקילו אבנים נמכר בארבע מאות שקלים. מפכ"ל המשטרה הסביר שלפנינו תופעה של זליגת פעילות פלילית לפח"ע ויש לעקור מן השורש את התופעה. משטרת ישראל קיבלה סמכויות מעצר מרחיבות ובשערי בתי הספר הוצבו שוטרים שחיפשו בתיקי התלמידים אבנים מוברחות בכל בוקר, בדומה למאבטחים בקניונים המחטטים בתיקי הנכנסים. בבתי הספר המיוחסים יותר הוצבו מכונות שיקוף בכניסה.
המוכשרים יותר מבין סוחרי הנשק החדשים למדו לייצר אבנים מזויפות, עפר מהודק או בשר ישן. כל מה שנראה בר-הטלה ומרגיש כבד.
אבל מה עושים עם כל האבנים? המשרד להגנת הסביבה הפיץ דו"ח שבו נקבע כי מאגרי האבנים העצומים שהחלו לצוץ בכל רחבי המדינה מסוכנים לבריאותה של האוכלוסיה. הם מייצרים אבק המכביד על דרכי הנשימה של זקנים וילדים, נטען בדו"ח, והם אהובים במיוחד על עכברושים ויונים כמקומות קינון. "נשות הכותל החמישי" מנסחות עצומה הקוראת להפטר ממאגרי האבנים, כיוון שהם פוגעים באיכות החיים של אזרחי ישראל ומרחיקים את המדינה מן הסטנדרטים הסביבתיים של ארגון ה-OECD. לאחר שנאספות חצי מיליון חתימות נפגשת שרת הבריאות עם נשות הארגון, ומעלה את העצומה לדיון בישיבת הממשלה.
גורם נוסף מעלה את הנושא אל ראש סדר היום הממשלתי. האיסורים הגורפים על החזקה באבנים הפכו את המאגרים שבידי הממשלה למשאב יקר ערך. מספר שרים טענו בתוקף כי יש לנצל את המשאב לשיפור איכות החיים בישראל. מגעים חשאיים למכירת האבנים לתעשיית הבניה במדינות האזור לא נושאים פרי. שר השיכון תובע לעשות שימוש באבנים על מנת להקים מיד עשרים ישובים חדשים בשטחי יהודה ושומרון. שר הכלכלה והמסחר, האחראי גם על מנהל מקרקעי ישראל, מבהיר כי לא ניתן יהיה לבצע תכנית כזו ללא הליכי אישור מתאימים. הליכים כאלו, לפי אנשי המקצוע במשרד, יימשכו לא פחות מחמש שנים.
סא"ל ע', ראש ענף באגף התכנון של צה"ל, מבקש בדחיפות להפגש עם ראש האגף. הוא מציג בפני האלוף עבודת מחקר שנערכה במהירות על ידי קציני הענף שלו. העבודה מדגימה, תוך שימוש במדדים סטטיסטיים, כי השימוש היעיל ביותר באבנים יהיה לצרכי בטחון. באופן ספציפי, מבהיר ראש הענף, כדאי להשתמש באבנים על מנת לבנות גדרות. וליתר דיוק, על מנת לבנות באופן פיזי את החומות שתוחמות את רצועות הבטחון השניה והשלישית.
מדוע צריכים האזרחים להסתפק בחלוקה דמיונית? ראש הענף מבהיר לאלוף כי שתי רצועות בטחון משוריינות, שתחצינה את המדינה לצדה של גדר ההפרדה, עשויות ליצור מהפכה בחייהם של אזרחי ישראל. המשטרה תוכל סוף סוף להפריד בין המרכז הבטחוני לפריפריה הבטחונית, ולהקצות כוחות בהתאם. תושבי המרכז לא יצטרכו יותר לחשוש מן האיומים הבטחוניים של ערים מעורבות ומן האיומים החברתיים של עיירות הפיתוח. פיקוד העורף יוכל להיערך כיאות, כיוון שיהיה ברור יותר לאן יכוון האויב את הרקטות שלו עם בוא המבצע הבא.
ראש אג"ת מציג את העבודה לשר הבטחון, וזה מביא אותה בדחיפות לאישורו של ראש הממשלה. בעצה אחת עם שר הרווחה ושר האוצר מוחלט להכריז על פרויקט תשתיות לאומי ולגייס אליו כ-5000 עובדים מתושבי הרצועה השלישית.
ההכרזה מתקבלת בחיוב על ידי הציבור הישראלי. מרכז השלטון המקומי מבקש מן הממשלה להפנות אליו את עודפי האבנים, על מנת שיוכל להתחיל ביצירת מיגון ברמת הישוב הבודד. ראש הענף באגף התכנון מתחיל עבודת מטה בין-משרדית לקראת בנית הרצועה הרביעית והחמישית.
אפריל 2017:
הצעת החוק לבניית רצועות ביטחון נוספות, השישית והשביעית, עוברת בקריאה שלישית.
