בעקבות נאומו האחרון של טראמפ על הסכם הגרעין עם איראן עלתה ארצות הברית על נתיב מסוכן של התבודדות וניכור מצד בעלות בריתה – בריטניה, גרמניה, רוסיה, והאיחוד האירופי, אשר יחד עמה בנו את הסכם הגרעין במאמץ דיפלומטי סבוך וממושך. לממשל אובמה היה חזון ברור ביחס לתכנית הגרעין האיראנית. טראמפ נוהג כקטר חסר מעצורים הדוהר, ללא בעלות בריתו, אל עבר יעד לא ברור.
מדינות כגון יפן והודו נטלו חלק בהסכם הגרעין בכך ששיתפו פעולה עם הסנקציות הכלכליות שהושתו על איראן, מתוך ידיעה ברורה כי ארצות הברית פועלת לנטרול תכנית הגרעין האיראנית. הודו, ידידתה של ארצות הברית ומעצמה עולה בפני עצמה, הצליחה לאחוז בחבל בשני קצותיו. היא שמרה על יחסיה הטובים עם ארצות הברית, אך בה בעת שימרה את קשריה הכלכליים עם שכנתה איראן. עד הטלת הסנקציות הכלכליות על איראן ייבאה הודו כ-12% מהנפט הגולמי שלה מאיראן, ושתי המדינות תכננו פרויקט משותף, יחד עם פקיסטן, לפיתוח צינור גז יבשתי.
הודו ביקשה לשמור על אופציות פתוחות. בלחץ אמריקאי היא הצביעה בעד הסנקציות על איראן ונגד איראן בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ומנגד המשיכה לרכוש מאיראן נפט, אף אם בכמויות קטנות יותר מבעבר. האמריקאים היו מודעים לכך, ובמאי 2012 ביקרה מזכירת המדינה קלינטון בהודו במטרה לשכנעה לצמצום תלותה בנפט האיראני. הודו נענתה, אך לא הפסיקה לחלוטין את ייבוא הנפט מאיראן אלא צמצמה אותו ב-11%. התשלומים הופקדו בחשבון בנק בכלכותה בהמתנה להסרת הסנקציות, ובמקרים מסוימים שילמה הודו באורז תמורת הנפט. לאחר שהוסרו הסנקציות הגדילה הודו שוב את רכישות הנפט הזול מאיראן ושילמה את חובה, בסך שישה מיליארד דולר, לרפובליקה האסלאמית.
בדיון סגור שהתקיים בקונגרס האמריקני בקיץ 2014 הסביר שגריר הודו דאז, ומזכיר משרד החוץ ההודי כיום, את מדיניותה של הודו. אם תנתק הודו את קשריה הכלכליים עם שכנתה, איראן, ויום אחד האמריקאים והאיראנים יחתמו על הסכם הגרעין, איראן לא תמהר לחדש את יחסיה עם השכנה שהפנתה לה עורף. לפיכך, הסביר השגריר, שיתפה הודו פעולה עם ארצות הברית בהצבעות נגד איראן, אך לא ניתקה את קשריה עם איראן.
תפיסת המציאות של הודו השתלמה לה עם חתימת הסכם הגרעין. עתה הפך ממשל טראמפ את הקערה על פיה, והותיר את ידידותיה של ארצות הברית ושותפותיה להסכם הגרעין תלויות על בלימה.
ארצות הברית של טראמפ מתנהלת בזירה הבינלאומית כקטר חסר מעצורים, ויחסיה עם חברות הקהילה הבינלאומית, כמו גם תמיכתה בהסכמים בינלאומיים שנחתמו תחת ממשלים קודמים, אינם בטוחים עוד. למעשה, ארצות הברית דוחפת בעלות ברית נוספות לאמץ מדיניות סותרת ביחס לאיראן, כפי שפעלה הודו. מדינות אירופה, ובראשן גרמניה, הבינו זה מכבר כי הרוח שינתה כיוון וכי עליהן לסמוך על עצמן יותר מתמיד.
