ב-20 בספטמבר התפרסם באתר הרפורמיסטי "רוז אונליין" הפועל מחוץ לאיראן מאמר פרי-עטו של פעיל זכויות האדם הגולה, רזא עליג'אני. במאמרו טען עליג'אני כי מעמדה של איראן בעיני הציבור הערבי במזרח התיכון נסדק בשנים האחרונות, מה שהביא לשחיקת השפעתה האזורית. הוא תלה זאת באימוץ גישה בדלנית שיעית במדיניות החוץ האזורית של איראן ובדיכוי האופוזיציה הרפורמיסטית מבית. איראן, שנתפסה בעבר כמדינה המגנה על זכויותיהם של כלל המוסלמים הנאבקים למען חירותם, טען, נחשבת כיום למדינה המדכאת את אזרחיה שלה ומגנה בעיקר על השיעים באזור. בהקשר זה ייחס עליג'אני חשיבות רבה לעמדתה של איראן כלפי מלחמת האזרחים בסוריה. התייצבותה לצד אחד הרודנים האכזריים ביותר באזור, תמיכתה הפוליטית, הכספית והצבאית במשטר אסד, מעורבותה בשפיכת דמם של אזרחי סוריה ושיגור בעלי בריתה לדיכוי ילדים, זקנים וצעירים סורים – כל אלה פגעו קשות בתדמיתה בעיני דעת הקהל באיור ואף הרחיקו ממנה חלק מבעלי בריתה לשעבר, כדוגמת חמאס.
מאמרו של עליג'אני מצטרף לביקורת גוברת מצד אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים רפורמיסטים איראנים על תמיכתה הנמשכת של איראן במשטר הסורי. באוגוסט האחרון פרסם הפרופ' למדעי המדינה מאוניברסיטת טהראן והפרשן הפוליטי, סאדק זיבאכלאם, מכתב גלוי לשר החוץ זריף, שבו קרא לו לפעול לשינוי מדיניות איראן כלפי סוריה. במכתבו טען זיבאכלאם כי "תליית מדליה מהפכנית על חזהו של אסד לא תשנה את מהותו" כמשטר מיעוט המדכא את הרוב המוחלט של אזרחיו הסונים. תלותה האסטרטגית של איראן בסוריה, הנובעת ממאבקה בישראל, גרמה לה להתעלם מהמתרחש בסוריה ומכך שמשטר אסד איבד את הלגיטימיות שלו בקרב כל השחקנים הפוליטיים בעולם הערבי, תהא זהותם האידיאולוגית אשר תהא. זיבאכלאם הדגיש כי בהתנגדותו הנחרצת של אסד לרפורמות פוליטיות הוא הביא על ארצו כליה והפך אותה במו ידיו לבסיס של ארגוני ג'יהאד מיליטנטיים. איראן, חתם זיבאכלאם, לא יכולה לצפות לכבוד ולאהדה בעולם הערבי בשעה שהיא תומכת במיעוט עלווי המונה 12 אחוזים בלבד מאוכלוסיית סוריה.
בתוך כך השיקו באמצע ספטמבר כמה עשרות פעילים פוליטיים ואינטלקטואלים איראנים מערכה הסברתית ברשת בקריאה לשים קץ לתמיכת איראן במשטר אסד. הפעילים השיקו דף פייסבוק בשם "למען סוריה" (באנגלית הוא נקרא Sorry, Syria) והאשימו בו את הנשיא אסד ואת תומכיו, ובכללם איראן, באחריות למשבר הפליטים באירופה. בהודעה שפרסמו הפעילים, רובם גולים, הם גינו את התערבותה ההרסנית של איראן, ובמיוחד של כוח קודס של משמרות המהפכה, במשבר בסוריה. הם קראו לאיראן לכבד את זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי סוריה, לחדול מכל סיוע כספי, צבאי ומודיעיני למשטר הסורי ולאפשר את כינונה של ממשלת מעבר ללא אסד. בהבהרה שפרסמו בדף הפייסבוק הדגישו הפעילים כי המערכה שיזמו אינה מפלגתית; הם משתייכים לקבוצות פוליטיות וחברתיות שונות ואף חלוקים בדעתם בנושאים שונים, אך שותפים לגינוי הפשעים המבוצעים על-ידי אסד ותמיכתה של איראן בו.
גילויי ביקורת מצד פעילי שמאל איראנים כלפי המשטר הסורי נשמעו אומנם גם בעבר, במיוחד לאחר השימוש שעשה המשטר בנשק כימי נגד מתנגדיו. ניכר, עם זאת, כי החרפת משבר הפליטים הסורים, הדיווחים על מצוקתו הגוברת של משטר אסד ותלותו המוחלטת בתמיכתן של רוסיה ואיראן הביאה להתעוררות מחודשת של הביקורת באיראן על הסיוע לאסד.
יודגש כי לביקורתם של האינטלקטואלים והפעילים הפוליטיים אין כל השפעה מעשית על מדיניותה של איראן כלפי סוריה. בכירים איראנים, ובהם עלי-אכבר ולאיתי, יועצו לעניינים בין-לאומיים של המנהיג העליון, וחוסיין-אמיר עבדוללהיאן, סגן שר החוץ לענייני מדינות ערב ואפריקה, שבו והדגישו בשבועות האחרונים את מחויבותה של איראן להמשך התמיכה בסוריה ובמשטר אסד. אולם המחאה הגוברת על הסיוע לאסד משקפת קולות אחרים בקרב חלקים מהציבור האיראני שאינם שבעי רצון מהמתרחש, בייחוד משום שהדבר בא על חשבון הטיפול במצוקותיהם של אזרחי איראן ולעתים אף גובה את חייהם של לוחמים איראנים. ביטוי להלך רוח ציבורי זה ניתן היה למצוא כבר בראשית 2013, בתגובות הזועמות להצהרתו של איש הדת הרדיקלי, חוג'ת אל-אסלאם מהדי טאא'ב, לפיה איראן צריכה לייחס לסוריה חשיבות גדולה יותר מזו שהיא מייחסת למחוז ח'וזסתאן השוכן לחופי המפרץ הפרסי. הדברים עוררו מחאה ציבורית נרחבת וטאא'ב אף הואשם בבגידה.
