חילופי האש ומסכת החיסולים ההדדיים, שפרצו בתחילת אוקטובר 2016 בין ארגון גֻ'נד אל-אקצא לבין הארגון הסלפי הגדול אחראר א-שאם, הבעירו מחדש את המאבק המדמם בקרב מחנה המורדים הסורי באזור אידליב-חמאה.
אף שהמאבק הפנימי מעורר עניין תקשורתי בארגון, לראשונה מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה, הוא גם מקרב אותו אל סופו כישות עצמאית, עקב מיזוגו עם ג'בהת פתח א-שאם (ג'בהת א-נוסרה לשעבר). כבעבר, צבא סוריה מנצל את החיכוכים בין ג’ונד אל-אקצא לבין אחראר א-שאם; בחסותם הוא החזיר לעצמו שטחים מצפון לחמאה, שנכבשו קודם לכן בידי המורדים.
ג’ונד אל-אקצא, שהוכרז לאחרונה על ידי ארצות הברית כארגון טרור, בגין מעורבותו בטבח 40 אזרחים עלווים ליד חמאה בפברואר 2014, הוקם בספטמבר 2013 על ידי פלסטיני בשם אבו עבד אל-עזיז אל-קטרי. הארגון הוא יציר "המפץ הג’יהאדי הגדול" בסוריה, שהתחולל בגין סירובה של ג'בהת א-נוסרה להכפיף את עצמה למדינה האסלאמית.
אל-קטרי, "בוגר אפגניסטאן" ומבני טיפוחיהם של אוסאמה בן לאדן ומסעב א-זרקאוי בשורות אל-קאעדה, ניסה תחילה לגשר בין אבו בכר אל-בגדאדי לבין מקורבו אבו מוחמד אל-ג'ולאני, אך משנכשל פנה להקים ארגון עצמאי משלו. יחד עם אל-קטרי פרש מג'בהת א-נוסרה גם עמאר ג'עבור, שעמד בראש קבוצת "פלוגות ירושלים". השם שניתן לארגון החדש, ג’ונד אל-אקצא, היה סמלי עבור שניהם.
הקמת הארגון יוחסה לחילוקי דעות ניהוליים שהתגלעו בתוך ג'בהת א-נוסרה, אך היו שראו בהשפעתו של השיח' הכוויתי המממן, חאמד חמד אל-עלי, את הסיבה העיקרית לכך. דאע"ש האשים את אל-עלי ב"מזימה" לפילוג הארגון, והציג את בכירי ג’ונד אל-אקצא כאנשי אל-קאעדה וג'בהת א-נוסרה. הנהגת הג'ונד, מצדה, הפגינה נייטרליות במאבק בין דאע”ש לבין ג'בהת א-נוסרה, אך רבים מפעילי הארגון המשיכו להזדהות עם הרעיונות הרדיקליים מבית היוצר של דאע"ש.
ג’ונד אל-אקצא החל לפעול במרחב שבין אידליב לבין חמאה, לימים מעוז הג’יהאד הסורי, והחל להתקרב, אידאולוגית ומעשית, לג'בהת א-נוסרה. הוא אימץ יסודות רעיוניים מתנועת אל-קאעדה, ובכללם הקמת ח'ליפות אסלאמית, החלת השריעה, וג'יהאד להפלת משטר אסד. הארגון מנה כאלף לוחמים ממדינות צפון אפריקה ומחצי האי ערב, שהחזיקו ברעיונות של אל-קאעדה, בשונה מג'בהת א-נוסרה שגייסה לשורותיה סורים מקומיים.
תקיעת היתדות בשדה הג’יהאד הסורי
הקרבות המשמעותיים הראשונים של ג’ונד אל-אקצא בשדה הקרב הסורי התחוללו מדרום לאידליב בתחילת 2014. לוחמי הארגון, לצד לוחמי ג'בהת א-נוסרה, הצליחו להביס את "חזית מורדי סוריה", שפעלה אז במסגרת ׳צבא סוריה החופשי׳. אל-קטרי חוסל בידי מתנקשים בסמוך לקרבות, ועד מאי 2014 עמד ג'עבור ("אבו מוסעב אל-אנסארי") בראש הארגון. מנהיגי הארגון לאחר מכן היו ממוצא סעודי וסורי. ג’ונד אל-אקצא המשיך לשתף פעולה עם ג'בהת א-נוסרה נגד קבוצות מורדים סוריות "מתונות" מצבא סוריה החופשי.
במטרה להרחיב את גבולות העימות בין ארגוני המורדים לבין הצבא הסורי, התחדד הצורך לאחד כוחות בין כמה ארגוני מורדים בעלי מכנה רעיוני משותף ומשימות צבאיות דומות. היוזמה, שזכתה לתמיכת טורקיה וערב הסעודית, הביאה להקמת "ג'יש אל-פתח" ערב המתקפה על אידליב, כמסגרת על-ארגונית המאפשרת התייעצויות בדרגי קבלת החלטות, הקצאת משאבים ותיאום בין כוחות לוחמים בהנחייתו של חדר מבצעים אזורי.
ג'בהת א-נוסרה ואחראר א-שאם הובילו את "ג'יש אל-פתח" באזור אידליב, ואליהם הצטרפו חמישה ארגונים קטנים יותר, בהם גם ג’ונד אל-אקצא. הג'יש קצר בתוך חודשים ספורים שרשרת ניצחונות מרשימים במחוזות אידליב, חמאה וחלב, אולם בסוף אוקטובר 2015 הודיע הג'ונד על פרישתו מהג'יש.
בעוד שארגוני ג'יש אל-פתח ראו באנשי דאע”ש חַ'וַארֶג' (פורשים מן האסלאם), רבים בג’ונד אל-אקצא ראו בהם "אחים שחייבים לתמוך בהם". הסימפטיה של הג'ונד כלפי דאע”ש הגיעה עד כדי סירוב לאשר תכניות מבצעיות נגד דאע"ש, העברת מידע מסווג על תנועות המורדים לידי דאע"ש ובהמשך אף התנקשויות במפקדי שטח מקרב הארגונים השונים בג'יש. יתר הארגונים בג'יש, ובראשם אחראר א-שאם, החלו לראות בג'ונד משתפי פעולה וזיכו את הארגון בכינוי "הזרוע של דאע"ש בצפון סוריה". כאשר פרשו אנשי הג'ונד מהג'יש הם הסבירו כי הג'יש משתף פעולה עם צבא סוריה החופשי ונכללים בו ארגונים המתנגדים לשריעה. הג'ונד טענו כי הם מסרבים לראות בפעילי דאע"ש כופרים, וקראו לשביתת נשק (הוּדְנָה) בין דאע"ש לבין יתר הארגונים האסלאמיסטים במטרה להתאחד נגד האויב המשותף: המשטרים המכהנים בסוריה ובעיראק.
פרישתו של ג’ונד אל-אקצא מג'יש אל-פתח הביאה רבים לראות בו מעין "בן-כלאיים" של דאע”ש וג'בהת א-נוסרה. בראשית 2016 ערקו 400 פעילים מהג'ונד לג'בהת א-נוסרה, ועשרות אחרים לדאע"ש, שהיה פופולרי מאוד בקרב פעילי הארגון. מקצת הפורשים, שהיו בעלי סמכות דתית בג'ונד, האשימו את הנהגת הארגון בשחיתות ובעיכוב המיזוג עם הג'בהה. הג'ונד נפרס ממזרח לחמאה, קרוב לקווי המגע הקדמיים של דאע”ש, והחל לשתף פעולה עם דאע"ש נגד צבא סוריה בפברואר 2016.
המתיחות המתמשכת בין הג'יש לבין הג'ונד הובילה לפנייה של מפקדי הארגונים בג'יש אל עבדאללה אל-מחיסני, פוסק ההלכה של הג'יש ומהסמכויות הסלפיות הבולטות בצפון סוריה, בבקשה להענשת פעילי ג'ונד באשמת ההתנקשויות בפעילי הג'יש. מחיסני ואנשיו החלו לחשוש כי בכירים בסלפיה הג'יהאדיה, שהתפלגו מהג'בהה ומהאחראר, יצטרפו לג'ונד. אולם בסופו של דבר לא הפך הג'ונד לשחקן משמעותי במרחב שבין אידליב לחמאה.
אחד ההסברים לשיתוף הפעולה של הג'ונד עם דאע”ש ועם ג'בהת א-נוסרה בעת ובעונה אחת היה ה"אופורטוניזם" של הסעודי אבו ד'ר א-נג'די, מפקד הארגון, שביקש ליהנות מכוחם ותמיכתם של שני הצדדים לטובת ביסוס כוחו של הארגון באזור אידליב. בסוף אוגוסט 2016 היו אנשי הארגון מספיק בטוחים בעצמם כדי להכריז באופן עצמאי על מערכה לשחרור העיר חמאה. בתוך שבועות ספורים השיגו ארגוני המורדים, ג'יהאדיסטים לצד ארגונים מ"צבא סוריה החופשי", הישגים מבצעיים ראויים לציון מול צבא סוריה ובני בריתו השיעים. הג'ונד צבר שלל רב, ומאות פעילים פרשו מארגונים אחרים והצטרפו לשורותיו. ארגוני הג'יש מיהרו להכריז על הצטרפותם למערכה ומצאו נימוקים צבאיים מתאימים. בפועל הם ביקשו לא רק לבלום את הג'ונד ולהגביר את הלחץ עליו, אלא גם למנוע ממנו להימצא בקרבה מסוכנת (מבחינת הג'יש) לדאע"ש.
ההיטמעות בג'בהת פתח א-שאם
לפני כחודשיים עצרו אנשי אחראר א-שאם מכונית ובה פעילי דאע"ש. ביניהם היה גם פעיל ג'ונד, שבחקירתו מסר פרטים רבים על שיתוף הפעולה בין ארגונו לבין דאע"ש ואף הודה בסדרה ארוכה של פיגועים והתנקשויות נגד הג'יש. פעולות תגמול וחילופי אש בין הצדדים התפשטו ברחבי המחוזות אידליב וחמאה, ונסיונות תיווך של אנשי ג'בהת פתח א-שאם העלו חרס. ארגוני מורדים הביעו את תמיכתם באחראר ותבעו תגובה מפורטת של הג'ונד על ההאשמות שהופנו כלפיו. הג'ונד הציג את עמדתו שלו ביחס להשתלשלות העניינים ואיים כי יסיג את לוחמיו מאזור חמאה לטובת הגנה על אנשיו מפני האחראר באידליב.
המאבק החמוש בין הג'ונד לבין האחראר באידליב הלך והסלים, ולוחמי הג'ונד נטשו בהדרגה את זירת הקרבות עם צבא אסד מצפון לחמאה. חכמי דת פרסמו פסק הלכה המצדיק את הלחימה בג'ונד בגין נטייתם לדאע"ש, והג'ונד אותתו לראשונה על חולשתם בהכרזה על התמזגות עם ג'בהת פתח א-שאם, בהנהגתו של מוחמד אל-ג'ולאני, ששמר על נייטרליות בין הג'ונד לבין האחראר. לדבריהם, הם ביקשו בכך "לתמוך בפתח א-שאם בהמשך מלחמת הג’יהאד בסוריה, ומתוך שאיפה לעצור את שפיכות הדמים ואת הלחימה הפנימית בינינו לבין אחראר א-שאם, אשר רק המשטר ובני בריתו מפיקים ממנה תועלת".
אולם שלושה עשר ארגונים מ"צבא סוריה החופשי" לא הסתפקו בכך והודיעו על כוונתם להילחם בג'ונד עד לחיסולו המוחלט. אחראר א-שאם הגיבו באופן דומה. לבסוף חתמו האחראר על הסכם עם ג'בהת פתח א-שאם, שבו נקבעה הפסקת אש מיידית ושחרור כל העצורים מכלאם (זולת אלה שתלויה ועומדת נגדם האשמה בגין שיתוף פעולה עם דאע”ש). כמו כן סוכם כי התמזגותו של הג'ונד עם פתח א-שאם תפרק את הג'ונד באופן סופי ומוחלט, ומפקד האחראר איים כי ארגונו יגיב קשות לכל נסיון של הג'ונד להתנער מההסכם. אנשי ג'בהת א-שאם מחו על הבוטות שהופנתה כלפי שותפיהם לדרך והזכירו את הישגיהם הצבאיים של אנשי הג'ונד.
סיכום
ההיטמעות של ג’ונד אל-אקצא בתוך ג'בהת פתח א-שאם הורידה לעת עתה את גובה הלהבות בתוך מחנה הג’יהאד באזור אידליב. סביר להניח כי פתח א-שאם נהנית ממידה מספקת של עוצמה ושל יוקרה כדי לאכוף את ההסכם על אנשי הג'ונד ולהיפטר מצרתם, אולם עולה השאלה האם המהלך אינו מחזיר את ג'בהת פתח א-שאם אל כור מחצבתה הרעיוני ומחזק את נטיותיה הסלפיות-ג'יהאדיות.
המרוויחים המידיים מהחיכוך הסלפי-ג’יהאדי בצפון סוריה ומההתפתחויות שבאו בעקבותיו הם שניים. ראשית, אסד וצבאו, אשר ניצלו את הכאוס ואת דילול כוחות המורדים בצפון חמאה בעקבות הסגת לוחמי הג'ונד ויצאו למתקפת-נגד רחבה. ככל שחולף הזמן לומד משטר אסד לנצל טוב יותר את חילוקי הדעות בין המורדים, והוא משתמש בהם לא רק לצרכים מבצעיים אלא גם כדי להגביר את התסכול בקרב האוכלוסיה האזרחית כלפי המורדים. כך ארע גם באפריל 2016, והתוצאה הייתה כיבוש מחודש של שטחים נרחבים מידי המורדים ממזרח לדמשק.
המרוויחה השנייה מפרשת ג'ונד אל-אקצא הייתה ג'בהת פתח א-שאם. החזית, המחשיבה את עצמה המובילה של המחנה הסלפי-ג'יהאדי המתנגד לדאע"ש בסוריה כולה, הוכיחה כי היא מסוגלת לדכא מוקדי כוח פנימיים. יתר על כן, הצטרפותו של הג'ונד לשורותיה, יחד עם קבוצת המוּרַאבִּיטוּן (ארגון מורדים סלפי-ג'יהאדי מחלב), הופכת את פתח א-שאם לגורם כוח חזק ובעל השפעה בקרב ארגוני המורדים. עתה העמיקה החזית את אחיזתה במחוזות אידליב, חמאה וחלב, והצטיידה לא רק באמצעי לחימה נוספים אלא גם בלוחמים מיומנים המחזיקים בתפיסות עולם ג’יהאדיסטיות מוצקות.
ד"ר אלי גליה חוקר היבטים שונים של מלחמת האזרחים בסוריה
