מתוך ערפל האלימות של לוב, שהייתה עדה בין היתר לרצח שגריר אמריקאי וחטיפת בן של ראש ממשלה, עולה דמות חדשה השואפת לעשות סדר במדינה: הגנרל חפתר ח'ליפה. ח'ליפה, שעבר את גיל שבעים והספיק במהלך חייו להחליף צדדים בכמה וכמה סכסוכים, טוען בשכנוע רב שביכולתו להושיע את לוב מעצמה ואף נוקט צעדים בכיוון זה.
חפתר, יליד 1943, היה אחד משותפיו הקרובים של מעמר קדאפי. הוא למד בברית המועצות והיה חסיד של נאצר, ויש מי שטוען שהשתתף במלחמת יום הכיפורים. אחר כך הסתכסך עם קדאפי ועבר להתגורר בארצות הברית. כעשרים שנה התגורר בוירג'יניה, לא רחוק ממטה הסי.איי.אי. בתקופה זו קיבל אזרחות אמריקאית ויש הטוענים שאף עבד עם הסי.איי.אי.
בשנת 2011, בתחילת המרד נגד קדאפי, שב חפתר ללוב, ומאז הוא מנהל מאבק נגד שני גופים מרכזיים: האסלאמיסטים והפרלמנט הנבחר. ב-16 במאי תקפה המיליציה של חפתר, המכונה "הצבא הלובי הלאומי", את המיליציות האסלאמיסטיות בבנגאזי. הפעולה, שכללה תקיפה מן האוויר, מעידה על כך שחפתר הצליח לבנות קואליציה יעילה בצפון מזרח לוב. יומיים לאחר מכן, ב-18 במאי, תקפו בני שבט זנתאן, המשתייכים לרשת הבריתות שחפתר עמל עליה מאז שובו ללוב, את בניין הפרלמנט בטריפולי.
חפתר טוען שהוא מנהל מלחמה נגד האסלאמיסטים הקיצוניים, אולם חברי הפרלמנט ושרי הממשלה מאשימים אותו שאינו אלא גנרל שסרח ומעוניין לצבור כוח. יומרתו למגר את האסלאמיסטים ושאיפתו להגיע לשלטון, גם אם הדבר כרוך בהפעלת כוח צבאי, מלמדות על הדמיון שבינו לבין הגנרל המצרי אל-סיסי. אולם בפועל ההבדל ביניהם רב.
המבנה הפוליטי של לוב שונה בתכלית מזה של מצרים. במצרים הצבא חזק ביותר ונהנה מיוקרה רבה. בלוב, לעומת זאת, שורר כאוס: הצבא מפוצל, והמדינה נשלטת בפועל בידי למעלה מאלף מיליציות, המבוססות בין היתר על החלוקה השבטית בלוב. כדי להגיע לעמדת כוח על חפתר לאחד רבות מן המיליציות הללו. רק לאחר שיזכה בתמיכתן יוכל להשתלט על לוב כולה. כלומר, המפתח להשתלטותו של חפתר על לוב נתון בידי השבטים.
כרגע, חפתר אינו יכול להכתיב לפרלמנט הלובי את מהלכיו. אף על פי שהצליח לבנות בריתות רחבות, ואף על פי ששותפיו לדרך תקפו את בניין הפרלמנט, ב-26 במאי הושבע אחמד מעיתיק לתפקיד ראש ממשלה. כלומר, לוב נחלקת כיום לשני זרמים. הזרם האחד מצפה לגנרל חזק, נוסח אל-סיסי או חפתר, שישליט סדר במדינה הסובלת מהיחלשות ניכרת של השלטון המרכזי ומאלימות בלתי פוסקת מאז 2011. חסידי חפתר מאמינים שבכוחו להחזיר את הסדר למדינה. מולם ניצב הזרם המעוניין לאפשר לפרלמנט הזדמנות נוספת לנסות להגיע ליציבות בדרכי שלום. כרגע, תכניותיו של חפתר זוכות לפופולריות רבה, ומעניין הדבר שהוא השיג אותה, בין היתר, באמצעות מאבק נגד האסלאמיסטים.
כפי שנראה כרגע, חפתר מתחיל להתמודד במישרין ובגלוי עם הסוגיה החשובה ביותר בפוליטיקה לובית – יצירת בריתות עם השבטים. כיום הוא טווה את רשת קשריו בכמה אזורים בלוב. אף על פי שהוא והמיליציה שהוא עומד בראשה נמצאים בצפון מזרח המדינה, קרוב לבנגאזי, עלה בידו להניע מיליציות של שבטים אחרים, שתקפו כאמור את הפרלמנט. הרשת שטווה חפתר יוצרת את הרושם שלמרות כ-1,700 המיליציות הפועלות בלוב, יש סיכוי שהגנרל יצליח לבנות כוח של מיליציות שישתתפו בו מסה קריטית של שבטים. אם כך, ייתכן שלוב תצעד בדרכה של מצרים: איש צבא סמכותי יוביל את לוב ויחלץ אותה ממבוך האלימות שבו היא לכודה, אל עבר דיקטטורה שלווה.
