עם סוף מלחמת העולם השנייה החל שינוי מהותי בדפוסי סכסוכים ברחבי העולם. הוא התאפיין בעיקר בעליית מספר הסכסוכים הפנימיים בין קבוצות אתנו-לאומיות ובין ממשלות לבין קבוצות מורדים, מיליציות וכוחות צבאיים למחצה, וכן בהתמעטותן של מלחמות קונבנציונליות בין צבאות מדינתיים.
תהליך זה הואץ בעשורים שלאחר התפרקות ברית המועצות, ומוערך כי למעלה מ-90 אחוז מהסכסוכים שפרצו בין השנים 1989—2010 היו סכסוכים פנימיים ומלחמות אזרחים. גם כיום, רוב הסכסוכים הפעילים הם פנימיים. סכסוכים אלה מסכנים את שלומם של אזרחים ומדינות ברחבי העולם, ובפרט במזרח התיכון.
לחקר סכסוכים אתניים ותופעת הלאומיות הגעתי עוד במסגרת לימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, שאחריהם המשכתי ללימודי תארים מתקדמים באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. תחום העיסוק המחקרי שלי הוא האופן שבו קבוצות אתניות מגדירות את עצמן ביחס לסביבתן. שאלות הקשורות בנושאים אלה הן חיוניות להבנת דפוסים בסכסוכים מבוססי-זהות, ובמיוחד סכסוכים אתנו-לאומיים.
באופן ספציפי, המחקר שלי מתמקד במנגנונים פוליטיים ומשפטיים לפתרון סכסוכים ובניית שלום לאחר סכסוכים אתנו-לאומיים. במסגרת לימודי המתקדמים חקרתי את בתי הדין של הגצ'אצ'ה ברואנדה שלאחר מלחמת האזרחים, ובמסגרת תזת הדוקטורט שלי עסקתי בניתוח תהליכי התפייסות (reconciliation) פוליטיים בבוסניה-הרצגובינה ובצפון אירלנד. כיום, המחקר שלי עוסק בפיתוחו של מודל לתהליכי התפייסות פוליטיים בחברות שסועות.
כעמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית אתמקד במהלך השנה הקרובה בדפוסים הייחודיים לסכסוכים פנימיים כמפתח להבנת הדינמיקות במזרח התיכון. בעידן שלאחר המהפכות הערביות הובילו תמורות ושינויים גיאופוליטיים במזרח התיכון להתפרצות מחודשת של מתחים בין קבוצות אתניות, כאשר השלכות הרסניות במיוחד ניכרות בסוריה, עיראק ותימן. הפריזמה הזו מתאימה כמובן גם לניתוח של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ויכולה לסייע בהבנת הקשיים והמחסומים לפתרונו.
כתוצאה מהשכיחות הגוברת של סכסוכים פנימיים, ומתוך נסיון להתמודד עם האתגרים הייחודיים שהם מציבים, מתגבש עניין אקדמי ומעשי הולך וגובר בתהליכי התפייסות כאחד מהמנגנונים המסייעים לפתרון סכסוכים ותהליכי בניית שלום. תהליכי התפייסות הכוללים היבטים פסיכו-חברתיים, פוליטיים ומשפטיים נועדו לספק כלים לגישור על הפערים הפנימיים בחברות שסועות ולשנות דינמיקות של ניכור ועוינות בתוך החברה או בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
בהקשר זה אתמקד בניתוח התפתחויות במזרח התיכון, בדגש על היבטים של בניית שלום והתפייסות כרכיב מרכזי הן בהתקדמות לעבר פתרון סכסוכים באזור הן בפיתוח מדיניות חוץ.
