גדלתי במדינה שבה גבולות מדיניים וקהילתיים הם נושא טעון, ומשמעויותיו של המושג "גבול" סקרנו אותי. העמקתי בנושא ובהדרגה זלגתי מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל, וכעת אני שוקדת על דוקטורט שעוסק במשמעות הגבול במדינות ערב.
בתואר השני בחרתי את הדיסציפלינה הגאוגרפית כזכוכית מגדלת לבחינת המזרח התיכון. השילוב בין תחום המזרח התיכון לגאוגרפיה טבעי ומתבקש בעיניי, וכיום אני מלמדת אותו באוניברסיטת חיפה. בשיעור הראשון הסטודנטים מתייחסים למושג הגבול במונחים של הפרדה או ביטחון, אך במהלך הקורס הם נחשפים לרבדים מגוונים ומורכבים יותר של גבולות בעולם, בהיבטים פיזיים, תודעתיים, פוליטיים וחברתיים.
העיר חתא בפריפריה של דובאי (צילום: מורן זגה)
במסגרת מחקרי זכיתי לבקר בקטר ובאיחוד האמירויות הערביות. שם למדתי הרבה יותר ממה שלימדו אותי הספרים, המפות והתמונות. ב"מפה המנטלית" שלי מדינות המפרץ הערביות הן מרכז הכובד של המזרח התיכון. המדינות ההגמוניות הקלאסיות מתערערות מול עינינו וחוות משברים קשים, ומדינות המפרץ עוברות מהפריפריה המדינית והפוליטית אל קדמת הבמה. יציבותן מעוררת כבוד; השילוב של המערכת השבטית המסורתית במערכת הפוליטית המודרנית מוכיח את עצמו משך עשרות שנים. בניגוד לטענות רווחות במחקר, אני סבורה שיציבותם של המשטרים הללו אינה נובעת ממשאבי הנפט בלבד אלא מהחפיפה המיוחדת בין המרחבים השבטיים לבין הגבולות המודרניים.
כעמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית השנה אתמקד בסיפורם של הגבולות הקיימים והמשתנים במזרח התיכון וכן בסיפורן של מדינות המפרץ, ובעיקר מדינת איחוד האמירויות הערביות אשר נמצאת במוקד מחקרי.
