במצרים מתכוננים לחודש הרמדאן, שבמהלכו צמים במשך שעות היום ושוברים את הצום בארוחות גדולות בשעות הערב ולפנות בוקר. בארוחות נהוג לארח קרובים ומכרים, כך שצריכת המזון בעולם הערבי עולה בעונה זו. כמו בכל שנה, אזרחי מצרים מודאגים באשר לאספקת המזון ומחיריו והממשלה משתדלת להתכונן ולהרגיע. התיאור הבא לקוח מדיווח תקשורתי מהימים האחרונים, אך כפי שנראה, שיח ציבורי דומה הוא "מסורת" ארוכת שנים ברמדאן.
שר האספקה והמסחר המקומי המצרי, ח'אלד חנפי, כינס לאחרונה מסיבת עיתונאים שבה הודיע כי בכוונת משרדו לבצע שינויים בהפצת קמח ולחם במדינה לקראת החג. המשרד מפקח על שיווק ומכירה מסובסדת של מוצרי מזון אלה בחנויות ממשלתיות, וכן בחנויות פרטיות ובשווקים. מוצרי מזון בסיסיים נמכרים בהצגת תעודות זכאות שבהן מצויינת גם הכמות המאושרת לרכישה, בהתאם לגודל המשפחה. השינויים האחרונים נועדו להבטיח שהאזרחים ייהנו מאספקה טובה ומחיר זול של קמח ולחם לקראת הרמדאן.
חנפי עדכן עוד קודם לכן כי הנשיא א-סיסי עוקב אחר עבודת המשרד ואחר הדרכים השונות להבטחת אספקת מזון במצרים לקראת החג. השר סיפר כי משרדו הבטיח ייבוא של חמישים וחמישה אלף טון בשר שיימכרו בחנויות הממשלתיות במהלך חודש הרמדאן. מחיר הלחם במצרים מהווה מעין מדד לסל בסיסי של מוצרי מזון; בשר איננו מגיע לשולחנם של מצריים רבים על בסיס יומיומי אך הופך במשך החג ממזון מותרות להכרחי. אספקה שוטפת ומחירים נוחים הפכו זה מכבר לחלק מהציפייה של הציבור מן הממשלה, ומביאים למאמץ ממשלתי מרוכז שמטרתו להוכיח לציבור שהממשלה המצרית אכן עושה ככל יכולתה בעניין.
לאחרונה התמקדה תשומת הלב הציבורית גם בעלייה, בשיעור של כעשרים וחמישה אחוזים, במחירי הירקות והפירות, ואמצעי התקשורת במצרים עסקו בכך בהרחבה. מומחים ממשלתיים לענייני חקלאות עדכנו את הציבור באשר לסיבות הכלכליות והסביבתיות הנוגעות לעליית מחירי הירקות – עונתיות (תקופת מעבר בין גידולי חורף לקיץ), העדפת גידול פירות בשל מחירם הגבוה יותר בשוק, וכן עלייה במידות החום שפוגעת בתוצרת לאחר קטיפתה. יועץ התקשורת של שר האספקה, מוחמד אל-שחאת, התראיין בתוכנית רדיו במטרה להרגיע את הציבור. שר האספקה עצמו הודיע שמשרדו פועל להקמת צי של משאיות מקוררות להובלת ירקות ופירות לשווקים.
הציבור המצרי איננו מודאג מהמחירים בלבד אלא מזמינות המוצרים. "חווית הקנייה" של מוצרי המזון בחנויות ממשלתיות ידועה לשמצה בשל הדוחק הרב, ומשרד האספקה הודיע על שיפוץ חנויות ופתיחת חנויות חדשות כחלק מן ההיערכות לחג. עובדי החנויות הממשלתיות הואשמו לא אחת בגניבת מוצרים ומכירתם לשוק השחור. חנויות פרטיות ומוכרים בשווקים הואשמו גם הם בהעלאת מחירים לא מוצדקת תוך ניצול הביקוש המתגבר לקראת החג. הימצאותן של חנויות ממשלתיות בצד חנויות פרטיות ושווקים מאריכה את זמן הקנייה, שכן חלק גדול בציבור המצרי איננו יכול להסתפק ברכישה של מוצרי מזון בשוק החופשי בלבד. הקונים נדרשים גם לחנויות הממשלתיות כדי להשלים רכישה של כל מוצרי המזון להם הם זקוקים ובמחיר נוח.
בתקופת הרמדאן נהוג לקנות מוצרי בית חדשים, בגדים ומתנות, מה שמביא לעלייה משמעותית בהוצאות משקי הבית. מחירו של המזון הוא מרכיב מרכזי בהוצאות המשפחה, ועלייה במחיריו מביאה לצמצום ההכנסה הפנויה העומדת לרשות המשפחה. במילים אחרות, עלייה במחירי המזון פוגעת ביכולת הצרכנית של מצריים רבים לקנות מוצרים אחרים דווקא בתקופת החג, שהיא גם תקופת שיא מכירות במצרים.
הקשיים הכלכליים שמתלווים לחג ומעיבים עליו אינם חדשים, והפוליטיקה של החלוקה שאותה מנהלת המדינה המצרית הפכה זה מכבר לחלק מה"מסורת" של חג הרמדאן. מסורת זאת התפתחה תחת משטרו של הנשיא נאצר, התעצמה בתקופת הנשיא סאדאת ונשארה על כנה בזמן מובארכ. כל זאת למרות המעבר של מצרים מכלכלת פיקוח לכלכלת שוק חופשי, לכאורה. שר האספקה המצרי, תחת פיקוחו של הנשיא אל-סיסי, ממשיך את הדאגה הפטרונית לאזרחים. למעלה מחצי מאה, השיח הציבורי במצרים מתמקד במשבר אספקת המזון ברמדאן והממשלה נתבעת להביא לפתרונו.
אופטימיסטים יצביעו על כך שמעורבותן של הרשויות בשוק המזון מונעת רעב כבד במדינה. פסימיסטים ידגישו את העובדה שמדיניות החלוקה במצרים מעצימה את המשטר האוטוריטרי הקיים. כך או אחרת, קשה להתכחש לכך שלאופי המשפחתי והחברתי, וכמובן הרוחני-דתי, של חודש הרמדאן, מתלווה תחושה תמידית של משבר כלכלי.
