מצרים חווה בימים אלה את אחד מגלי האלימות הגדולים ביותר בשנים האחרונות. בחודש שעבר אירעו במדינה לא פחות מ-172 התקפות טרור, 32 מהן בסיני. מאז תחילת השנה התחוללו במצרים 118 התקפות טרור בחודש בממוצע, 35 מהן בלבד בחצי האי סיני. בימים הספורים שחלפו בין סוף חודש יוני לתחילת חודש יולי לא פחות מ-32 אירועי אלימות פקדו כמעט את כל המחוזות במצרים, מצפון סיני עד אסואן בדרום, כולל קהיר, אלכסנדריה ואל-פיום.
ההסלמה המשמעותית התרחשה בחיסולו של התובע הכללי המצרי השאם ברכאת ב-29 ביוני, באמצעות מכונית תופת שהונחה ליד רכבו בקהיר. ארגון "ההתנגדות העממית" המצרי, המורכב מצעירים המתנגדים להפיכה הצבאית נגד מורסי, מיהר ליטול אחריות לחיסול אך חזר בו לאחר מכן. ברכאת הוא איש הציבור הבכיר ביותר שחוסל במצרים מאז חיסולו של חבר הפרלמנט רפעת אל-מחגוב על ידי אל-גמאעה אל-אסלאמיה בשנת 1990. ב-30 ביוני, ביום השנה השני למחאה נגד שלטון האחים המוסלמים, השתתף נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בהלווית ברכאת וביקש לשחרר את "ידיה הכבולות" של מערכת המשפט המצרית כדי לטפל בטרור.
יום למחרת, בעיצומו של חודש הרמדאן, חוללו לוחמי "מחוז סיני" של המדינה האסלאמית (דאע"ש) את מתקפת הטרור הקטלנית ביותר שחוותה מצרים מזה שנים, ואף הצליחו להשתלט לזמן קצר על העיירה שיח' זוויד בצפון סיני. בנסיון נואש להתמודד עם ההסלמה הצר משטר סיסי את חופש הביטוי עוד יותר, והנוסח העדכני של החוק למלחמה בטרור קובע כי עיתונאי שיישען על דיווחים בטוויטר, במטרה להתעדכן בזמן אמת בנעשה בשטח, ייקנס בסכום שעלול להגיע לכ-60 אלף דולר. בהמשך החודש אירועי שני פיגועים נוספים של דאע"ש נגד הקונסוליה האיטלקית בקהיר ונגד ספינת טילים של הצבא המצרי מול רפיח.
גל הטרור הזה, ובעיקר ההתקפה המשולבת והמתוחכמת בשיח' זוויד, משקף הסלמה משמעותית ברמת האלימות במצרים מצד ארגוני הטרור השונים, ומסתמן כנקודת מפנה במלחמתו של הצבא המצרי נגד הטרור בחצי האי סיני ומחוצה לו. "מחוז סיני" של דאע"ש, או בגלגולו הקודם כארגון הסלפי הג'יהאדי "אנסאר בית אל-מקדס", אינו ארגון הטרור היחיד הפועל במצרים. לצדו בענף הסלפי-ג'יהאדי פועל הארגון המצרי "אג'נאד מצר", שמשלב טרמינולוגיה ג'יהאדית ומהפכנית כאחד ופעיל בעיקר במרחב קהיר וגיזה. ארגוני טרור אחרים הפועלים במדינה קשורים אידיאולוגית לאחים המוסלמים אך לא כפופים לארגון באופן רשמי, או שהם מחזיקים באידאולוגיה אנרכיסטית ואנטי-אסלאמית. כל הארגונים מצהירים על פעילות בכל רחבי מצרים ולא מגבילים עצמם למקומות מסויימים כמו צפון סיני או קהיר.
נראה כי הדוקטרינה המצרית הנוכחית למלחמה בטרור אינה מותאמת לגודל האתגר. גם אם יתאמצו השלטונות לפייס את השבטים והאזרחים בצפון סיני יתקשו כוחות הבטחון להיאבק ב"מחוז סיני" של המדינה האסלאמית אשר פועל כבר כמעט שנה תחת הח'ליפות של אבו-בכר אל-בגדאדי. כבר עתה מתקשה מצרים באיסוף מודיעין איכותי על לוחמי "מחוז סיני", והדבר לא צפוי להשתפר משמעותית משום שהארגון רודף ומוציא להורג באופן שיטתי תושבים החשודים בשיתוף פעולה עם המודיעין הישראלי או המצרי. מערכת התעמולה המשומנת של דאע"ש אף דואגת לתעד את ההוצאות להורג ולהפיץ אותן ברשתות החברתיות למען יראו תושבי צפון סיני וייראו. יתר על כן, הצלחות משמעותיות וסמליות כמו אלה שהיו לדאע"ש עד כה עלולות להגביר את זרם המצטרפים לארגון בסיני ובמצרים, ואת התמיכה הכספית שמגיעה ל"מחוז סיני" מארגון האם היושב בעיראק ובסוריה.
להוותו של משטר א-סיסי, זינוק בפופולריות של המדינה האסלאמית במצרים הוא בעייתי במיוחד, משום שהצבא וכוחות הביטחון המצרים כבר אינם זוכים לגיבוי מצד תושבי המדינה, שחלקם הגדול בחר באחים המוסלמים. עבורם, גל האלימות הנוכחי הוא הוכחה לאזלת ידו של המשטר הצבאי בשמירה על הביטחון, אחת המטרות המוצהרות של ההפיכה הצבאית מלכתחילה.
גלעד שילוח הוא אנליסט לענייני המזרח התיכון בחברת vocativ
