החברה המוסלמית השמרנית נוהגת לתייג נשים מוסלמיות רווקות במערב כ"מוצר שפג תוקפו"; הן מתקשות למצוא את ה"חצי השני" שלהן, יושבות, עריריות, בבית הוריהן, ונושאות בעול הטיפול בהם ובמשפחה הקרובה. יש בקרבן, כך נטען, כאלה שמקבלות החלטה להיוותר רווקות או להעדיף חיי פרישות מבחירה. לרוב מדובר בנשים קרייריסטיות ומשכילות שמרוויחות לפרנסתן.
אחת מהן, הסופרת האוסטרלית ממוצא פלסטיני-מצרי, רנדה עבד אל-פתאח, מנתה את הסיבות שהפכו את תופעת הרווקוּת בקרב המוסלמיות במערב לבולטת וכואבת כל כך, ומתחה ביקורת על הסטיגמות שדבקו בהן. בספרה No Sex In The City משנת 2012 טענה עבד אל-פתאח שנשים מוסלמיות במערב "נפסלות" על ידי גברים מוסלמים משום שהן משכילות יותר מהם, או מנימוקים של שייכות אתנית ומשפחתית וצבע עור, שהן עדיין שיקולים רווחים בקשר בין בני זוג בקרב קהילות מוסלמיות החיות במערב. מאידך, נשים מוסלמיות במערב גם לא ממהרות להתמסד בגיל צעיר ורואות ברכישת השכלה מנוף לעצמאותן.
עבד אל-פתאח מגוללת בספרה את חייהן של ארבע חברות רווקות בסידני. אסמה (28), בת למשפחת מהגרים מטורקיה, יוצאת לבליינד-דייטים שמארגנת עבורה המשפחה ומגלמת למעשה את סיפורה האישי של הסופרת, עורכת דין רווקה, שמתקשה למצוא בעל ראוי באוסטרליה. היא נאלצת להתמודד מול לחצים מצד המשפחה והחברה המוסלמית וחווה מתח, תסכול וחוסר אונים מול הטענה הרווחת כי הרווקות אסורה על פי האסלאם והיא התגלמותו של השטן באדם.
פוסקי הלכה שמרנים באסלאם קוראים למאמינים להימנע מרווקוּת ומחיי בדידות ובפרישות. נישואין והקמת משפחה אינם חשובים כשלעצמם בלבד אלא מהווים חצי מהאמונה באל, וכל מי שנישא/ה זכה באהבת האל. הנביא עצמו קרא למאמינים להינשא, להקים משפחה ולקיים יחסי אישות; הנישואין מסדירים חיים של מוסר וסדר חברתי ועונים בתוך כך על צרכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים של האדם. האדם הנשוי חי בשלווה וברוגע, נהנה מחברת אשתו ומיופייה וחולק עמה את רגעי השמחה והעצב. יתרונותיהם של חיים משותפים, מסבירים הפוסקים, מצדיקים את קשייהם. פוליגמיה מותרת עד ארבע נשים ובלבד שהגבר ינהג באופן זהה עם נשותיו, ואם אינו יכול לעשות כן מוטב שיישא אשה אחת. טיעוניהם של הפוסקים הללו מושתתים על מספר חדית'ים, שבאחד מהם מסופר כי הנביא אמר למאמיניו כי רווק שמגלה כי ימות למחרת היום חייב להינשא מיידית, אחרת לא יפגוש את אלוהיו. מעבר לכך, העמדת צאצאים היא חובה עבור מוסלמי ומוסלמית, ותפילותיו של הילד למען הוריו יזכו אותם בכניסה לגן העדן ביום הדין.
לעומת זאת, האסלאם הוַסַטִי המתון לא כופה את חיי הנישואין על נשים וגברים, ונרתם להגנת הרווקות המוסלמיות במערב. פוסקי הלכה וסטים מתירים לגבר או לאישה לדחות את הנישואין לזמן לא מוגדר. אישה שהתגרשה או התאלמנה יכולה לבחור האם ברצונה להינשא בשנית משום שכבר מילאה את חלקה באמונה באל. אף שהם מתנגדים עקרונית לחיי רווקות או פרישות, פוסקי הלכה וסטים מציינים לטובה מוסלמיות מלומדות, מיסטיקניות וחוקרות דת בולטות בהיסטוריה המוסלמית שמעולם לא נישאו והקדישו את חייהן לדת וללימודה לדורות הבאים.
רווקים המצפים ליום חתונתם מתבקשים להאמין באל, לקבל את דינו ולאמץ חשיבה חיובית: הטוב יגיע מהאל במוקדם או במאוחר. בפתוא אחת מוסבר כי "צרת רבים – חצי נחמה", ובאחרת כותב פוסק ההלכה למוסלמיות רווקות: "חשבו על כל אותן מוסלמיות שנישאו וסובלות בקשר שבו נמצאות, על נשים מוכות או על גרושות. רווקה יכולה להיות מאושרת הרבה יותר מהן! מלאי את ליבך באושר, היי שלמה עם עצמך, את יותר טובה מאחרים! כשתהיי שלמה עם עצמך הכל יקרה, וגם אם לא, האל שומר עלייך מפני כל רע. אלוהים מקדש את מאמיניו בדרכים אחרות. את יכולה להקדיש את עצמך לדת או לדברים אחרים, או לאמץ תחת חסותך נשים אחרות שתהיינה לבנותייך."
מעבר למענה הלכתי לרווקים ולרווקות מפנים פוסקי הלכה וסטים את קוראיהם לאתרי אינטרנט שונים המיועדים למוסלמים ומתמחים בהעצמה אישית ובלימוד חשיבה חיובית. באתר שמוקדש לפסיכולוגיה חיובית פורסם מאמר בכותרת: "עשרים וחמישה טיפים לעשה ואל תעשה: המדריך לרווק/ה המוסלמי/ת הנבוך/ה". לגולשים ולגולשות הוצע, בין היתר, להשיב לעצמם על השאלה מדוע ברצונם להינשא קודם שהם פונים לאל בתפילה, להכין רשימת ציפיות ריאלית מבני/בנות זוג, לשווק את עצמם בנועם וביושר, לסמוך על האינסטינקטים שלהם, ולבסוף לא להקשיב לעצות של אחרים ולהחליט מה טוב עבורם.
יש חכמי הלכה וסטים המציעים למוסלמיות להפיק את המרב מחיי רווקותן: ללמוד מקצוע, לטייל, ללמוד לנהל תקציב ולחסוך. חלקם הציעו לצאת לדייט חלאל, שמשמעותו להתחיל כל היכרות עם לב "פתוח" ועם מחשבות טהורות, לקיים את הפגישה במרחב ציבורי, ולספר להורים כדי לקבל את אישורם לפגישות המשך. בארצות הברית, למשל, נערכים מספר פעמים בשנה נשפי "ספיד דייט חלאל" למוסלמים ומוסלמיות.
נראה כי פוסקי הלכה וסטים מספקים תמיכה דתית ורגשית המותאמת לדילמות של קהילות מוסלמיות במערב. הם מבקשים לכבד את ההחלטות של המאמינ/ה ביחס לחיים זוגיים ולמועד הכניסה אליהם, ומעבר למענה ההלכתי תומכים במאמינה הרווקה, החווה קשיים לא מבוטלים בקהילתה ומשפחתה, על ידי מילה טובה או עצה שימושית.
