בשנים האחרונות התפתחה הצרכנות המקוונת בעולם כולו ובחברות ערביות ומוסלמיות בפרט. יעילותם הרבה של אתרי הקניות המקוונים והביקוש לסחורות חלאל – מוצרים שיוצרו בהתאם לעקרון המימון, העבודה והאתיקה האסלאמיים – בעיקר מצד מוסלמים שחיים במערב, הובילו יזמים מוסלמים להקים אתרים אסלאמיים. רוב האתרים הללו עלו לאוויר לאחר פיגועי ה-11/9, כנראה בשל השינויים בנוחות תנועתם של מיעוטים מוסלמים במערב. האתרים הללו מתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית ופונים למוסלמים במערב, למתאסלמים חדשים, לנשים מערביות שמחפשות אופנה "מזרחית" או צנועה יחסית, ולחובבי קניות הרודפים אחרי "הקנייה המיוחדת הבאה".
אחד מן האתרים הבולטים הללו, Shopping Online, הוקם בנובמבר 2001, חודשיים לאחר פיגועי התאומים. מדובר בכל-בו גדול המציע סחורות חלאל, ובהן צעצועים, בגדים, קוסמטיקה, תכשיטי כסף וזהב, ספרים למתאסלמים וקבצי פסיקות הלכה. הגולשת המעודכנת יכולה לבקר בבוטיק הלונדוני לבגדי נשים אונליין, Inayah. מייסדיו מצהירים שהאופנה המוסלמית המודרנית של המותג משלבת טרנדים אופנתיים וייחודיות אסלאמית. זוהי "אופנת מעצבים מיוחדת ומקורית שאינה מאמצת כל טרנד חולף בעולם האופנה אשר מוכתב על ידי המערב, אלא מה שמתאים לאישה המוסלמית". הבגדים המוסלמים נוחים, צנועים ואופנתיים והם מתאימים למידות גוף שונות. בגדים אלה נתפרים במהדורות מוגבלות ולא ביצור המוני כמקובל במערב, מה שקוסם לפאשניסטית המוסלמית והלא מוסלמית כאחת.
ריבוי האתרים הללו והפופולריות שלהם עוררו דיון הלכתי בשאלה האם הרכישה המקוונת מותרת באסלאם. חכמי הלכה הפנו את תשומת לבם של גולשים אדוקים לכך שברוב האתרים קופצות פרסומות, שבהן תוכן פסול לעתים, וכמובן מצויות בהם תמונות לא נאותות ומשווקים משקאות אלכוהוליים. לכן הופנו המאמינים לאתרי אינטרנט "כשרים" שבהם מוצגת הסחורה ללא פנים או גוף של דוגמנ/ית.
שופינג מקוון באתרים אסלאמיים (צילום מסך: www.amsons.co.uk)
בשאלת השימוש בכרטיסי אשראי התגלעו חילוקי דעות בין הפוסקים מן הזרם הוסטי המֵקֵל לבין פוסקים מזרמים אחרים באסלאם. היו חכמי הלכה שדחו את הדבר על הסף בטענה כי מדובר בפרקטיקה מערבית מתועבת המובילה לבזבזנות ולנפילה ברשת ההלוואות והריביות הפסולות מבחינה הלכתית. השימוש בכרטיסי אשראי, כך נטען, מחזיר את המוסלמים לתקופה הטרום-אסלאמית שבה ניהלו הערבים את חייהם בתשלומים דחויים. מעבר לכך, עלויות השימוש הנגבות על ידי חברות האשראי הן בבחינת ריבית שהבנקאות המערבית המציאה במטרה לעשוק את לקוחותיה. פוסקים אלה הפנו את הקונים לאתרים המכבדים הפקדות לחשבון הבנק שלהם, בשיטת "שלם וקח" (זאת אף שבכל הפקדה גובים הבנקים עמלה מלקוחותיהם).
פסקי הלכה אחרים התירו את השימוש בכרטיס אשראי רק בהעדר אפשרות תשלום אחרת באתר. היו פוסקים שהתירו להשתמש בכרטיס אשראי הטעון בסכום מסויים או המליצו שהלקוחות לא יחרגו מהיתרה הקיימת בחשבונם. פוסקים מסויימים, ביניהם קרדאווי, התירו את השימוש בכרטיסי אשראי בהסתמך על מסורת המיוחסת לנביא מוחמד שלפיה מותר לשלם לאחר יום הרכישה. המתירים הסבירו עוד כי הרכישה המקוונת מתבצעת כאשר סל הקניות הוירטואלי נמצא לנגד עיני הגולש, ולכל מוצר מצורפת תמונה ומחיר. קניה מקוונת מאפשרת לרוכשת לעקוב אחר סל הקניות ולעדכנו, כך שהיא נהנית מבקרה מלאה ביחס לתקציב העומד לרשותה.
מעבר לצרכנות הנבונה, יזמים ופוסקי הלכה וסטים רואים באתרי השופינג כלי להעברת תעמולה אסלאמית. מייסדי האתרים מצהירים כי הם לוקחים חלק פעיל בדעוה האסלאמית – קירוב המאמינים לאל. שיווק סחורות חלאל, למשל, יחזק את דת האסלאם בלבם של מוסלמים במערב. אתרים מסויימים אף מיידעים את הרוכשים כי חלק מהרווחים יועבר לתרומה עבור ארגונים מוסלמים. האתרים גם חתומים על האמנה בעד סחר הוגן: הסחורה יוצרה בדרכים חוקיות, ידידותית לסביבה, אינה גנובה, וילדים אינם מעורבים בתהליך הייצור. מעבר לכך, רוב הסחורות מיוצרות בטורקיה או במדינות מוסלמיות אחרות, כך שרכישתן תתרום לפריחת הכלכלה המוסלמית. והכל מתחיל בלחיצת עכבר.
סבינה עבדולאייב כותבת את עבודת הדוקטור שלה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בהנחייתו של ד"ר מוחמד אל-עטאונה. נושא העבודה הוא השיח של הזרם המרכזי באסלאם לאחר פיגועי ה-11/9 ויחסו ההלכתי ל"אחר" ול"אחרוּת"
