בזמן שבישראל שוברים את הראש כיצד לפתור את בעיית עפיפוני התבערה הנשלחים מעזה, נראה שבראמאללה נמצאה שיטה יעילה לפגוע במימון של חמאס: פגיעה בבנקים ובהעברות הכספים לרצועת עזה. אולם לצד הפגיעה בפעילי טרור, גם אזרחים תמימים משלמים את המחיר על מגוריהם ברצועת החוף המבודדת.
"הבנק הערבי מסרב להתעסק בכל עניין לאומי ברצועת עזה, בין שמדובר בשהידים, בין בפצועים, באלמנות, ביתומים וכדומה – בתירוץ של הגנה מפני תביעות משפטיות", צייץ ב־19 ביוני סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, בחשבן הטוויטר שלו, "בעבר היה הבנק אחד המוסדות הלאומיים החשובים, אם כן, מה הדימוי שהוא מבקש ליצור לעצמו?"
מיולי 2004 עמד הבנק הערבי, שמקום מושבו בירדן, בפני שורה של תביעות אזרחיות בארצות הברית מצד נפגעי טרור שנפגעו באינתיפאדה השנייה. בשנת 2014 הרשיע חבר מושבעים אמריקאי את הבנק במעורבות ב־24 פיגועים, במסגרת החוק נגד טרור (ATA) המעניק לאזרחים אמריקאים זכות לדרוש פיצויים על פעולות טרור שהתרחשו מעבר לים. שנה לאחר מכן הגיע הבנק להסדר סודי עם כ־600 תובעים כדי למנוע משפט שהיה מזכה אותם ב־100 מיליון דולר. גזר הדין התקדימי הזה, שהרשיע בפעם הראשונה בנק בסעיף מעורבות בטרור, אמנם בוטל על ידי בית משפט לערעורים בפברואר השנה, אולם למרות הביטול, נראה שהבנק החליט להימנע מסיכון נוסף ולמשוך את ידיו ממימון פעילי טרור בעזה.
עם זאת, השפעת החרם שמטילה הרשות הפלסטינית על המערכת הבנקאית בעזה עמוקה יותר מהמכה שהנחיתה עליה מערכת המשפט האמריקאית. אתרים פלסטיניים מאשימים את הרשות שהיא דורשת מבנקים ומחלפנים היושבים בגדה המערבית להימנע מלהעביר כספים לתושבי הרצועה. גזרה זו נוספת לקיצוץ הפורמלי במשכורות עובדי המדינה בעזה – צעד ענישה אחר כלפי חמאס מצד אבו מאזן, המעוניין להגביר את הלחץ על חמאס ולכפות עליו לוותר על סמכויותיו הביטחוניות לטובת הרשות הפלסטינית. כזכור, חמאס עומדת בהתעקשותה לשמר את הסמכויות הביטחוניות ברצועת עזה למרות ממשלת האחדות, ובשנה האחרונה החליט עבאס לשבור את הכלים מול הארגון הסורר.
ראמי עבדו, מייסד ארגון זכויות האדם האירו־מדיטראני, תקף את כניעת הבנקים והחלפנים ללחצים מראמאללה, והאשים אותם בהעמקת המשבר הכלכלי ברצועה. לטענתו, ארגוני זכויות אדם פלסטיניים תיעדו אלפי מקרים של זימונים לחקירה ומעצר על רקע העברת כספים מהגדה לרצועת עזה.
האמנית הפלסטינית רים תלחמי תיארה בדף הפייסבוק שלה ב־10 ביוני את ניסיונותיה החוזרים ונשנים להעביר סכום כסף מחשבונה בראמאללה לחשבון הבנק של בני משפחתה בעזה. היא פנתה תחילה לבנק הערבי, אך משסורבה המשיכה לבנק פלסטין ומשם לחברת ווסטרן יוניון. "בסופו של דבר הם עשו טלפונים ושאלו את הקרוב והרחוק על כל האפשרויות והגיעו למסקנה שהמצב בעזה קשה ביותר ואי אפשר להעביר סכום כסף מכל מקום בפלסטין לעזה, אז צריך להעביר את הסכום לכל מקום אחר בעולם, ומשם לעזה!!" כתבה.
באמצע חודש יוני הובילו הצעדים החריפים של הרשות הפלסטינית נגד רצועת עזה, ובהם ביטול מימונן של ההעברות הרפואיות מהרצועה לגדה, קיצוץ במשכורות וביטול תשלום החשמל של הרצועה, בפעם הראשונה להפגנות נגד הרשות בערי הגדה המערבית. בהפגנה שהתקיימה ב־14 ביוני בראמאללה תקפו אנשי כוחות הביטחון בבגדים אזרחיים מפגינים, צעד שזכה לגינוי מקיר לקיר בתקשורת הפלסטינית והערבית. השבוע, לעומת זאת, אפשרה הרשות למפגינים לצאת לרחובות. בבית לחם קראו המפגינים "איזו בושה, מכרו את עזה בדולר", ו"איך מונעים טיפול מאנשים שנפצעו על הגדר?"
ככל שמחריף העימות בין עזה לראמאללה מתחדדת הדילמה של ממשלת ישראל: האם להתנגד למדיניות הריסוק הכלכלי של עזה שמוביל אבו מאזן, הפרטנר המתון של ישראל, המתעקש על תיאום ביטחוני עמה גם לנוכח אופוזיציה לוחמנית מבית, או שמא לאפשר את הידרדרות הרצועה גם במחיר התלקחות צבאית מיידית?
