התפטרותם של שני דרשני תפילות יום השישי עוררה לאחרונה ביקורת במחנה הפרגמטי באיראן על מאמציו הגוברים של הממסד הדתי השמרני לבסס שליטה מוחלטת על דרשני התפילות במסגדים.
באמצע יולי 2017 הודיע סייד יחיא ג'עפרי, דרשן תפילות יום השישי בכרמאן שבדרום איראן, על התפטרותו. ג'עפרי היה מקורב בשעתו ליו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, אכבר האשמי רפסנג'אני, שהלך לעולמו בראשית השנה. ג'עפרי נודע גם בתמיכתו בנשיא חסן רוחאני ובעמדותיו המתונות יחסית בענייני דת.
לאחר ההודעה של ההתפטרות טען יו"ר מועצת קביעת המדיניות של דרשני תפילות יום השישי במסגדים, סייד רזא תקוי, כי במכתב ההתפטרות ששלח ג'עפרי למנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, ביקש איש הדת לשחררו מתפקידו בשל גילו המתקדם ומצבו הבריאותי הרעוע.
עם זאת, העיתונות הרפורמיסטית ומקורבי הנשיא הטילו ספק בגירסה הזו וטענו כי ג'עפרי נאלץ להתפטר בעקבות לחצים פוליטיים כבדים שהופעלו עליו מצד מקורבי איש הדת הקיצוני, איתואללה מוחמד-תקי מסבאח-יזדי. ציוץ בטוויטר שפרסם סגנו הראשון של הנשיא רוחאני, אסחאק ג'האנגירי, חיזק עוד יותר את הספקולציות סביב התפטרות איש הדת. ג'האנגירי כתב כי ג'עפרי מהווה סמל לאנשי דת מכובדים ומתונים וכי הוא מודאג מהתפטרותו.
ימים ספורים לאחר התפטרותו של ג'עפרי הודיע גם עלי רזאא'י, דרשן תפילות יום השישי בבירג'נד שבמחוז דרום-ח'וראסאן (במזרח איראן), על התפטרותו, כשנה וחצי לפני המועד המתוכנן לסיום כהונתו. בדומה לג'עפרי נודע גם רזאא'י בתמיכתו בנשיא רוחאני. בשנה האחרונה גבר הלחץ עליו מצד חוגים שמרנים בטענה שאימץ גישה ליברלית מדי בנוגע לסוגיית העירוב בין גברים לנשים. בנו של רזאא'י אישר לאחר התפטרות אביו כי החלטתו לסיים את תפקידו קשורה בלחצים כבדים שהופעלו עליו.
אין זו הפעם הראשונה שכהונתם של דרשני תפילות יום השישי מושפעת משיקולים פוליטיים. ביולי 2002 התפטר מתפקידו דרשן תפילות יום השישי בעיר אספהאן, איתואללה ג'לאל אל-דין טאהרי, במחאה על המצב הפנימי באיראן. בהודעת ההתפטרות החריגה מתח איש הדת הבכיר ביקורת חריפה על המצב הכלכלי, הפערים החברתיים המעמיקים, השחיתות הגואה "בכל הרמות" והדיכוי הגובר של חירויות הפרט. עד מותו ביולי 2013 נותר טאהרי מבקר חריף של המשטר ונחשב לאחד מאנשי הדת הבולטים במחנה הרפורמיסטי.
בקיץ 2009 הורחק האשמי רפסנג'אני מהובלת דרשות יום השישי בטהראן לאחר שהתייצב לצד מועמד האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חוסיין מוסוי, במהלך המשבר הפוליטי החריף שפרץ לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009. זמן קצר לאחר מכן הודח רפסנג'אני מתפקידו כיו"ר מועצת המומחים, האחראית לפי חוקת איראן לפקח על פעילות המנהיג, למנות לו יורש ואף להדיחו אם מצאה כי אינו כשיר עוד להמשיך ולמלא את תפקידו.
התפטרותם של שני דרשני תפילות יום השישי החודש נראית חלק מהמאמץ הגובר מצד הממסד הדתי השמרני לבסס שליטה מוחלטת בניהול ענייני הדת גם ברמת המחוזות ברחבי המדינה. פעילותם של דרשני תפילות יום השישי מפוקחת על-ידי מועצת קביעת המדיניות של הדרשנים, המחזיקה בידיה עוצמה רבה בניהול ענייני הדת ברפובליקה האסלאמית. המועצה אינה מפקחת על תהליך מינוי הדרשנים בלבד אלא גם על תכני דרשות יום השישי במסגדים. פיקוח זה מאפשר למשטר לוודא שהמסרים המועברים בדרשות משקפים את עמדותיו הרשמיות.
בשנים האחרונות ניצלו אנשי דת שמרנים את דרשות יום השישי כדי למתוח ביקורת על הנשיא רוחאני ומדיניותו בסוגיות פנים וחוץ. לאחרונה הגישה הממשלה תלונה על כמה דרשנים בטענה שניצלו את מעמדם כדי לתקוף את רוחאני לאחר בחירתו המחודשת כנשיא. דרשני התפילות במסגדים נהנים ממעמד פוליטי ודתי משמעותי גם בזכות העובדה שמרבית חברי מועצת המומחים שימשו בעבר או משמשים כיום דרשנים בתפילות יום השישי.
הפוליטיזיציה המואצת של דרשות יום השישי באיראן טומנת בחובה גם השפעה שלילית על מעמדם של אנשי הדת. השחיקה הנמשכת במעמדם הציבורי קשורה, בין היתר, לזיהויים הגובר עם המשטר. הבלוגר רזא תאראן, תלמיד דת במכללה הדתית בעיר קום המפעיל בלוג אישי העוסק בחייהם של תלמידי הדת, הצביע לא אחת על התרחבות הניכור בין אנשי הדת לאזרחים. תאראן תלה זאת בעובדה שרבים מאנשי הדת מסתפקים בהעברת דרשות יום שישי במסגדים, כמעט שאינם מקיימים קשר שוטף עם האזרחים ועוסקים בסוגיות דתיות שוליות ולא במצוקות האזרחים. התנהלותם גורמת לכך שאזרחים רבים כבר אינם רואים בהם נציגי הדת כי אם נציגי השלטון.
למאמצי הממסד הדתי השמרני לשמר הגמוניה מוחלטת גם בקרב דרשני תפילות יום השישי במסגדים נודעת חשיבות מיוחדת לקראת המאבק הצפוי בשנים הקרובות על ירושת המנהיג העליון. מינוי אנשי דת שמרנים כדרשנים לצד שליטתם הנמשכת של השמרנים במוסדות הצפויים למלא תפקיד מרכזי במאבק הירושה, ובהם מועצת המומחים ומשמרות המהפכה, עשויים לסייע להם להשפיע על זהותו של המנהיג הבא.
