המרד הלובי מעורר השתאות. אומת שבטים ופערים, מאויימת טרור משטרתי למעלה מארבעים שנה, מצליחה להוציא מתוכה מאבק אמיץ למיגור משטר הרשע של קדאפי. דמותו של הרודן ומעלליו המתועבים בזירת הטרור הבינלאומית העיבו על יכולתם של אנשי שורה ומדינאים כאחד בעולם המערבי לראות מבעד לחזות הדמונית של האיש. קדאפי גילם עבור רובנו את לוב כולה.
ההתעניינות המערבית ותמיכת מדינות נאטו במורדים חוללה שינוי. שוב לוב איננה מקשה אחת בדמותו המוזרה והמזרה אימים של המנהיג שפסלו כבר הוטל ארצה, אלא פנים משולהבים או עייפים או מודאגים וכואבים את מתיהם ופצועיהם, ממש כמונו – בני אנוש. מנהיגיהם מצטיירים כאנשי מחשבה ומעשה, המבטאים תקווה לשינוי משטר מהותי, מעבר לסילוקו של הרודן שמשל בהם ארבעה עשורים ויותר. ארה''ב, מדינות אירופה ותורכיה יקצו משאבים לא מבוטלים במטרה לסייע – ממניעים שונים – להנהגה הלובית החדשה. המטרה המשותפת תהיה לחולל בלוב מהפך פוליטי מרחיק לכת, יותר מאשר חילופי גברי גרידא.
ליהדות לוב מסורת עתיקת יומין. שורשיה מתועדים כבר במאה השלישית לפני הספירה. בראשית המאה השניה לספירה נרשם בלוב דיכוי של מרד יהודי (''מרד התפוצות'') בידי גייסות רומאים. יהודים חיו בערי הצפון, אך גם בעומק המדבר הלובי, ברצף היסטורי. במהלך מלחמת העולם השניה נרדפו יהודי לוב בידי הממשל הפשיסטי האיטלקי וכ – 700 נפש מהם אף נספו בשואה. ערב הקמת מדינת ישראל מנתה הקהילה 38 אלף נפש בקירוב. מאז קבלת העצמאות בדצמבר 1951 ועד מלחמת ששת הימים, נחשפו יהודי לוב לגלים של שנאה והדרה אנטישמית. בהדרגה הצטמקה הקהילה. מרבית היהודים עלו ארצה ומקצתם התיישבו באיטליה. בשנת 1967 גורשה שארית הקהילה. כאלפיים נפש נעקרו מבתיהם ורכושם הוחרם.
לוב נקטה עמדה העויינת את ישראל אף לפני השתלטותו של קדאפי על המדינה והדחת המלך אדריס. ברם, במרוצת השנים עמדותיו הרדיקאליות של השליט הלובי קיבלו חזות קיצונית ביותר כלפי ישראל, הן בהתבטאויותיו המדיניות והרעיוניות והן בערוצי התמיכה הלובית בטרור הפלסטיני נגד ישראל. זכורה השקפתו ההזויה על עתידה של ישראל במסגרת מדינת ''ישראטין''. ידועה גם השפעתו של קדאפי על יחסה המסוייג של יבשת אפריקה כלפי ישראל. האירוע הקיצוני ביחסי שתי המדינות נוגע לאסון המטוס הלובי מעל סיני. טיסת ''ליביאן איירוייז'' מס' 114 המריאה ב – 21 לפברואר 1973 מבנגזי לקהיר ועל סיפונה 113 נוסעים ואנשי צוות. טעות בניווט במזג אוויר קשה הביא את הטיסה למרחב האוויר של חצי האי סיני, שהיה אז בשליטת ישראל. מטוסי קרב של חיל האוויר אותתו לטייס הלובי לנחות ברפידים. אחרי מה שנראה כהכנות לנחיתה, החליט הטייס הלובי להתעלם מהנחיות טייסי הקרב ולחדש את ניווט המטוס לעבר קהיר. על פי פקודת הרמטכ''ל, נורה המטוס והתרסק. 108 נוסעים ואנשי הצוות נספו.
ממשל חדש בטריפולי עשוי לפתוח אפשרויות חדשות. קרוב לודאי שיהיו בין יהודי לוב, בעיקר אלה שהשתקעו באיטליה, כאלה שיקדימו לגשש באשר לאפשרויות ביקור, סחר או אף השבת הרכוש שאבד. לא מן הנמנע שלוב החדשה תראה בבא העת חידוש החיים היהודיים במדינה בעין יפה.
בזמנים כתיקונם, ישראל יכלה להציע ללוב לא מעט. כמדינה עשירה, אין לוב נזקקת לסיוע חומרי, אך תחומי התמחות בולטים של ישראל דוגמת החקלאות המדברית, המים ואנרגית השמש, עשויים להועיל למדינה המתחדשת. יתרה מזאת, יזמות עסקית ישראלית בלוב עשויה להועיל לשני הצדדים וכך אף התיירות – שהרי מרבית יהודי לוב חיים בישראל. פרשת המטוס עשויה, אף היא, לשמש מנוף לקידום דיאלוג בין שתי המדינות. אלא שהזמנים אינם כתיקונם – אין ספק שהקפאון המשברי ביחסינו עם הפלסטינים יקשה על נסיונות התקרבות כלפי לוב. אין הנהגה ערבית כלשהי שתתעלם מהמצב.
ובכל זאת – האין זה הזמן לטוות קווי קשר והידברות יהודיים וישראליים עם מנהיגי לוב החדשים?
אילן ברוך הוא בכיר לשעבר במשרד החוץ ושגריר ישראל בדרום אפריקה בתפקידו האחרון.
