פרשת קפטן נבחרת הקטרגל האיראנית, שיציאתה לחו"ל נמנעה על פי חוק עקב התנגדות בעלה, מעוררת מחדש את הדיון הציבורי באיראן בנושא. נִילוּפַר אַרְדַלַאן, קפטן נבחרת הקטרגל האיראנית לנשים, הייתה אמורה לצאת למלזיה בחודש ספטמבר כדי להשתתף באליפות אסיה לקטרגל נשים, אולם ברגע האחרון ביטלה את השתתפותה בתחרות מכיוון שבעלה סירב לאשר את נסיעתה. לדבריה, הוא טען כי השתתפותה באליפות לא תאפשר לה ללוות את בנם לבית הספר ביום הראשון ללימודים.
הפרשה גרמה סערה ציבורית באיראן ועוררה מחדש את התביעה לתיקון החוק המונע מנשים נשואות לצאת לחו"ל ללא אישור בעליהן. מנכ"לית המשרד לעניינים משפטיים באגף לענייני נשים ומשפחות בלשכת הנשיא, אשרף גראמיזאדגאן, אמרה בריאיון עיתונאי כי נשים הנושאות במשרות ממשלתיות יכולות לצאת לחו"ל ללא כל מגבלה משום שהן יכולות להשתמש בדרכונים ממשלתיים. גם נשים רווקות מעל גיל 18 יכולות לנסוע לחו"ל ללא מגבלה. יתר הנשים, לעומת זאת, אינן יכולות לעשות זאת אלא אם כן הבטיחו מראש את זכותן לצאת לחו"ל ללא אישור בעליהן באמצעות הכללת סעיף בעניין זה בחוזה הנישואין שלהן. היא ציינה כי הצעה לתקן את החוק הועלתה במג'לס השישי, שפעל בין השנים 2004-2000 ושרוב חבריו היו מזוהים עם המחנה הרפורמיסטי, אך ההצעה לא אושרה מנימוקים דתיים.
בעקבות הפרשה השיקו פעילי זכויות אדם איראנים מערכה הסברתית ברשתות החברתיות בקריאה לשנות את החוק המפלה נשים ביציאתן לחו"ל. אלפי אזרחים הוחתמו על עצומה הדורשת מן הממשלה ליזום שינוי חקיקה בטענה שהחוק אינו תואם את צרכי החברה האיראנית, מנוגד לעקרון השוויון בין גברים לנשים ומהווה הפרה בוטה של חופש התנועה של נשים, המעוגן גם באמנה הבין-לאומית לזכויות אדם.
למחאה הציבורית הצטרפה תוך זמן קצר העיתונאית האיראנית הגולה בלונדון, מסיח עלינז'אד. במאי 2014 השיקה עלינז'אד דף פייסבוק בשם "החירות החשאית של הנשים באיראן", שבו קראה לנשים איראניות לתעד עצמן ללא רעלה ולשתף את התמונות עם הגולשים. בפוסט שפרסמה לאחרונה בדף הפייסבוק שלה קראה עלינז'אד לגברים איראנים לשתף את תמונותיהם בצירוף הכיתוב: "עכשיו תור הגבר" על מנת להביע את תמיכתם בזכותן של נשותיהם לצאת לחו"ל גם ללא אישורם. עשרות גברים איראנים נענו לקריאה והצהירו כי הם משיבים לנשותיהן את זכותן לנסוע לחו"ל באופן חופשי. גם האצנית האולימפית האיראנית מרים טוסי צירפה את קולה למחאה. בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה ביטאה טוסי את צערה על המקרה של ארדלאן והביעה תקווה שיבוא יום בו כל הנשים האיראניות יוכלו ליהנות מהחופש לפעול כרצונן.
"עכשיו תור הגבר. אני משיב לאשתי את הזכות לנסוע" (קמפיין הפייסבוק)
סגנית הנשיא לענייני נשים ומשפחה, שאהינדוח'ת מולא-ורדי, נדרשה אף היא לפרשה והצהירה כי הממשלה בוחנת דרכים לתיקון החוק. בריאיון לסוכנות הידיעות "איסנ"א" אמרה מולא-ורדי כי קיבלה 1,040 אימיילים ולמעלה מ-11 אלף חתימות של אזרחים שקראו לממשלה לפעול לשינוי החוק. היא ציינה כי מדובר בחוק שנחקק בראשית שנות השבעים וכי מצבן של הנשים באיראן, ושל החברה האיראנית בכלל, השתנה מאוד מאז. היא הוסיפה כי כל עוד לא יתוקן החוק תפעל הממשלה כדי לאפשר לכל הפחות לנשים העוסקות בתחומי המדע והספורט להשתתף בועידות ובתחרויות בין-לאומיות בחו"ל ללא כל מגבלה. מולא-ורדי הדגישה, עם זאת, כי הממשלה פועלת בעניין זה תוך שיתוף פעולה עם אנשי דת בכירים, וכי בכל מקרה אין הכוונה לאפשר לכלל הנשים לצאת לחו"ל באופן חופשי, כיוון שהדבר מנוגד לעמדת אנשי הדת.
דברי סגנית הנשיא עוררו ביקורת חריפה מצד איש דת שמרני בכיר, איתואללה ג'עפר סובחאני, שאמר כי מולא-ורדי אינה רשאית לבטא את עמדתה בנושא משום שאינה אשת דת או משפטנית. הוא הצהיר שאיראן היא מדינה אסלאמית ושקיימת הסכמה בין כלל אנשי הדת כי אישה אינה יכולה לנסוע לחו"ל ללא אישור בעלה.
הדרישה לתיקון החקיקה בעניין נסיעת נשים לחו"ל מהווה חלק ממערכה כוללת המתנהלת בשנים האחרונות באיראן לשינוי החקיקה המפלה נגד נשים בתחומים שונים, כגון: מעמדן החוקי של נשים, זכויותיהן בתחום הנישואין והגירושין, תעסוקתן ואכיפת קוד הלבוש האסלאמי. מימוש הדרישות לשינוי החקיקה בנוגע לזכויות הנשים מוטל, עם זאת, בספק רב לנוכח התנגדות הממסד הדתי השמרני הרואה בהן פתח מסוכן לערעור ערכי המהפכה. בהעדר שינוי חקיקתי ולנוכח השינויים החברתיים והדמוגרפיים באיראן המעודדים השתלבות נשים במרחב הציבורי, יש להניח כי הנשים באיראן ייאלצו להמשיך במאמציהן לקדם את זכויותיהן מחוץ למסגרת החקיקה הפורמלית.
