בעקבות קריאתה של שרון שפורר לנשים ש"תצאנה מהארון" ותספרנה לעולם ללא בושה על ההטרדות והתקיפות המיניות שהן עברו בחייהן, נפתחה לאחרונה קבוצת פייסבוק בשם "אחת מתוך אחת". הקבוצה מלכדת בתוכה את הסיפורים של כל מי שהחליטה שאין לה סיבה להתבייש במה שקרה לה, ואלה שצריכים להתבייש הם הגברים המטרידים והתוקפים. השם הכל כך מדויק של הקבוצה מתאר מציאות עגומה: לכולן יש סיפור כזה.
בזמן הקצר שעבר מאז נפתחה הקבוצה קראתי סיפורים רבים שנשים וגברים פרסמו בה והבחנתי בלא מעט דברים שחזרו על עצמם. קיימות תמות מאוד ברורות אשר קשורות באופן ישיר לדרכי דיכוי ושליטה. מסתמן שהמסר שנערים וגברים מקבלים במהלך חייהם הוא שמין ומיניות הם דברים אשר שייכים לגברים, וכל אקט מיני הוא משהו שצריך להשיג או לקחת. הפרטנר או הפרטנרית הן לא דבר שצריך להתחשב בו. מעטים הם אלה אשר הצליחו לחשוב אחרת.
לפני זמן רב הבנתי שאונס איננו סימן למחלה אישית. נשים רבות עוברות אונס, בעיקר בבית עם מכרים, ולכן זו בעיה חברתית ולא סטייה של גברים ספציפיים (גם גברים הומואים עוברים אונס, אבל האתגר שלהם בחשיפתו גדול אפילו מזה של הנשים; ההבניה של סקס ככלי לשליטה זולג אל מעבר למחוזות ההטרו-נורמטיביים). הרשומות ב"אחת מתוך אחת" גרמו לי להבין שלא רק אונס הוא כזה, אלא גם פדופיליה. מספר כל כך גדול של סיפורים על תקיפה והטרדה מתחילים בילדות. מספר מספיק גדול בשביל להבין שזו מחלה חברתית. נשים כותבות שוב ושוב על תקיפות והטרדות שהן חוו לפני גיל 12. אי אפשר שלא לחשוב שזה קשור ישירות להאדרה של ילדות בתעשיית האופנה שרק הולכת ומחריפה עם השנים. הדוגמניות הולכות ונהיות צעירות יותר, והסימנים ה"נשיים" נעלמים ומתחלפים עם סימנים "ילדיים". בלי חזה, בלי ירכיים, בלי שערות בשום מקום. כמו ילדה. לכך יש להוסיף גם את תעשיית הפורנו, המחזקת את האדרת המיניות של הילדות. תעשייה זו נגישה לנערים בכל הגילאים, והיא זו שבפועל מלמדת אותם ראשונה על נושא המין.
הייתי רוצה להעלות את ההשערה שמודל היופי הילדי מתבסס על הקשר הישיר בין העובדה שככל שאת צעירה יותר ומנוסה פחות, כך יותר קל לנצל אותך. הגישה אלייך בטוחה יותר והסיכוי שתעמדי על שלך או שתספרי קטנים. אינך יודעת מה נכון ומה מותר, מה אשמתך ומה איננו. את המטרה הקלה ביותר.
הניצול הפך לחלק מרכזי בתפיסה המינית שלנו וגברים לומדים כי עליהם לפתות, למשוך פנימה, לעשות מניפולציה על הפרטנרית המבוקשת. עוד הם לומדים כי אם כל זה אינו עובד, מותר גם להשתמש בכוח הפיזי אשר עומד לרשותם. כל עוד מין נותר בעל אופי כזה, נשים ימשיכו להיות מודרות ומדוכאות ויחיו בפחד.
אם כן, תפיסת המיניות הסובבת אותנו משרתת את קבוצת הכוח בחברה באופן ברור וישיר. בעלי ההשפעה אשר מעצבים את תפיסותינו ביחס ל"יופי" מנציחים את המודלים המחזקים את שליטתם ובעצם את זכויות היתר שלהם. מי שסובלות מכך במיוחד הן ילדות. ההטרדה והתקיפה המינית שעוברות ילדות רבות כל כך מלמדות אותן את מקומן ומלמדות אותן מי באמת שולט על המתרחש; וכל זה לפני גיל 12.
אני ממליצה להיכנס לדף "אחת מתוך אחת" כדי להיחשף באופן ישיר לעדויות הקשות.
אביגיל הורביץ היא עובדת סוציאלית ופעילה פמיניסטית. היא סיימה תואר ראשון במסלול עבודה סוציאלית בינלאומית במכללת ספיר.
