בשבועות האחרונים יצא לי לדבר עם מספר פוליטיקאים ואנשי צבא בישראל על מדיניותה של ארצות הברית במזרח התיכון, בדגש על סוריה. בני שיחי שאלו בדרך כלל על מדיניותו של ממשל אובמה, אבל במהרה גלשו לשאלת זהותו/ה של הנשיא/ה הבא/ה ותהו על עמדתו/ה לגבי מלחמת האזרחים בסוריה. אני סבור שקשה לצפות מה תהיה מדיניותו של דונלד טראמפ ביחס לסוריה (או כל עניין אחר), אולם לגבי הילארי קלינטון המצב נראה ברור יותר.
כמזכירת המדינה ניסתה קלינטון לשכנע את הנשיא אובמה לחזק את התמיכה במורדים הסורים באמצעות משלוחי נשק ואימונים, וכמועמדת לנשיאות הצהירה יותר מפעם אחת כי כנשיאה היא תחזק את התמיכה במורדים. באחד מהעימותים עם ברני סנדרס באפריל האחרון היא אף הביעה תמיכה באכיפת אזור ללא טיסה ואזורים בטוחים (Safe-Zones) בסוריה כדי לסייע לכל המבקשים להימלט מהמלחמה.
למישל פלורנוי, הנחשבת למועמדת מטעם קלינטון לתפקיד שרת ההגנה, יש כבר אסטרטגיה מפורטת בנושא הסורי. פלורנוי הייתה תת-מזכירת ההגנה לענייני מדיניות והיום היא מנהלת מכון מחקר מוביל בוושינגטון. במסגרת זו היא נוהגת לפרסם, מפעם לפעם, מאמרים הנוגעים למדיניות החוץ והבטחון של ארצות הברית. אף שהמדיניות הזו היא שילוב של גישות ועמדות של סוכנויות ממשלתיות רבות, שמשרד ההגנה הוא רק אחד מהן, פלורנוי מביאה עמה שנים של נסיון בממסד הבטחוני, והיא מוערכת מאוד על ידי הילארי קלינטון.
לפני כחודש פרסם מכון המחקר שמנהלת פלורנוי דו"ח מקיף על מדיניות ארצות הברית נגד דאע"ש, בהמשך לסדנאות שהתקיימו במכון בנוגע למלחמה בסוריה ועיראק. הדו"ח קרא לתמיכה אמריקאית מוגברת במורדים הסורים, אשר תכלול אספקת נשק, אימונים ואף הגנה מפני תקיפות של צבאות סוריה ורוסיה בנסיבות מסויימות, לרבות הפעלת כוח נגד משטר אסד.
מחברי הדו"ח קראו לארצות הברית להגביר את תמיכתם ב"חזית הדרומית" בסוריה ולהגן עליה מתקיפות סוריות ורוסיות מהאוויר. החזית הזו היא קואליציה של כארבעים ארגונים בדרום סוריה, הנחשבים מתונים יחסית. היא מנוהלת על ידי ארצות הברית וירדן ממרכז מבצעים הממוקם בעמאן, וטרם כניסתה של הפסקת האש בסוריה לתוקף נלחמו אנשיה במשטר אסד. בחודשים האחרונים מרכזת החזית את מאמציה בלחימה בארגון בשם שוהדא אל-ירמוכ, המזוהה עם דאע"ש ופועל בגבול רמת הגולן וירדן.
משמעות המלצתם של מחברי הדו"ח לאכוף "אזור ללא הפצצות" בדרום סוריה היא תקיפה אמריקאית של מטרות של צבא סוריה בתגובה לתקיפות סוריות ורוסיות מהאוויר נגד כוחות המורדים. אם התקיפות הללו לא ירתיעו את סוריה ואת רוסיה, ההמלצה היא לשקול לספק למורדים בדרום סוריה "נשק שובר שוויון": טילים נגד מטוסים.
מדיניות חוץ לא נקבעת מראש, כמובן, מה עוד שההתפתחויות בזירה הסורית מתחוללות בקצב מהיר. אולם אם קלינטון כנשיאה, ופלורנוי כשרת הגנה, תחלטנה על יישום המדיניות המתוארת לעיל, המאזן מבחינת ישראל יהיה מעורב. בצד החיובי, סיוע מוגבר של ארצות הברית ל"חזית הדרומית" יכול לשנות את מאזן הכוחות בדרום סוריה ולהחליש את המשטר הסורי ואת שותפיו, איראן וחזבאללה, מחד, וארגונים ג'יהאדיסטים מבית היוצר של אל-קאעדה ודאע"ש מן העבר השני. קואליציה חזקה בדרום סוריה של מורדים מתונים, הקשורים לארצות הברית ולירדן, אף תעניק לישראל מידה מסויימת של השפעה על עיצוב המציאות בגבולה עם סוריה.
בצד השלילי, נוכחות מוגברת של ארצות הברית בדרום סוריה יכולה להגביר את המתיחות בין ארצות הברית, רוסיה וסוריה, מה שעלול להוביל להסלמה. המשטר הסורי או אחת מהמיליציות השיעיות התומכות בו עלולים, בתגובה לתקיפה אמריקאית, לנסות לפגוע במטרה ישראלית. אם תספק ארצות הברית למורדים טילים נגד מטוסים תהיה לישראל סיבה נוספת לדאגה, לכל הפחות בעתיד.
נדב פולק הוא עמית מחקר במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון
