Below are share buttons

מחאת הסטודנטים במצרים מחריפה

צעדי הדיכוי של השלטון הצבאי במצרים העבירו את המחאה הציבורית מהרחובות אל קמפוסי האוניברסיטאות. הביקורת מסלימה, הרדיפה הפוליטית מתגברת, האלימות גואה ומחאת האוניברסיטאות מסתמנת כבעיה מרכזית העומדת בפני המשטר. אלא שפניו של א-סיסי אינם לדיאלוג אלא להמשך מדיניות אגרוף הברזל.

שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות במצרים נפתחה לפני כשבוע לאחר דחייה של שלושה שבועות. המשטר החדש בראשותו של עבד אל-פתאח א-סיסי חשש מחידוש גל ההפגנות של הסטודנטים המתנגדים למשטר, בדומה למצב בשנה שחלפה. להוותו, מאז החלה שנת הלימודים אכן הפכו מוסדות ההשכלה הגבוהה במצרים, לרבות האוניברסיטאות קהיר, אל-אזהר ועין שמס, למוקד מחאה תוסס נגד המשטר הנוכחי.
קברניטי השלטון במצרים רואים בהפגנות הללו איום ממשי שיש לדכאו בהקדם. מנגד סבורים הסטודנטים כי מעורבותו של הממסד במוסדות להשכלה הגבוהה היא התערבות בוטה שנועדה לדכא את חופש הביטוי ולצמצם את פעילותם. מאז הדיח א-סיסי את הנשיא לשעבר, מוחמד מורסי, ביולי 2013, והמשטר הצבאי החל לנקוט יד קשה נגד מתנגדיו, הבינו האחרונים, ובראשם האחים המוסלמים, כי יצטרכו להעביר את מחאתם מהרחובות אל קמפוסי האקדמיה. עתה מתקשה המשטר הצבאי למגר את הפגנותיהם ומחאותיהם של הסטודנטים, שחלקם הגדול מפקפק בלגיטימיות של משטר א-סיסי.
ראשי האוניברסיטאות כפופים למשטר ומשתפים אתו פעולה, ולכן הם עושים עמו יד אחת בדיכוי מחאת הסטודנטים. בעצה אחת תיקנו הממשלה והממסד האקדמי שורה של חוקים ותקנות שנועדו לצמצם את חופש הדיבור ולהביא לסילוקם של מארגני ההפגנות מהאוניברסיטאות, לרבות אנשי סגל שמזדהים עם מאבק הסטודנטים. סטודנטים רבים הודחו, נעצרו ונכלאו ללא התראה. אחדים מן המרצים פוטרו רק משום שהשמיעו ביקורת נגד מדיניותה של הממשלה.
 
מהומות הסטודנטים במצרים (צילום מסך: יוטיוב)
הממשלה והממסד האקדמי עומדים עוד מאחורי הקמתם של ארגוני סטודנטים בשם "הסטודנטים הפטריוטים" ששמו לעצמם למטרה לרדוף את הסטודנטים המתנגדים. חברת אבטחה בשם "פאלקון", שנשכרה על ידי הרשויות במטרה לאבטח את הכניסות לקמפוסים ולערוך חיפוש גופני בכל הבאים בשערי האוניברסיטאות, עוררה את זעמם של סטודנטים רבים. ביום פתיחת הלימודים פרצו הפגנות סוערות באוניברסיטאות והסטודנטים כילו את זעמם במאבטחי "פאלקון". אלה נסו על נפשם כשהם מותירים מאחוריהם את ציודם ההרוס. בעקבות זאת התערבה המשטרה ופיזרה את המפגינים בכוח רב. סטודנטים רבים נפצעו ועשרות נעצרו. פרץ אלימות זה עורר ביקורת מקומית ובין-לאומית והוביל להתעצמות ההפגנות.  
השיח הציבורי המצרי סוער בעקבות ההתרחשויות. הסופר יוסף זידאן כתב בדף הפייסבוק שלו כי יש לסגור את שערי אוניברסיטת אל-אזהר למשך שנתיים טרם יהיה זה מאוחר מדי. ביומון א-שורוק כתב פהמי הוידי, תחת הכותרת "הגנרלים של האוניברסיטה", כי אין לראות באוניברסיטאות בעיה בטחונית וכי הנסיון להוציא את האחים המוסלמים מהקמפוסים הוא מסוכן מאוד. לדידו, "מקור הסכנה טמון בכך שישנו ניסיון להתעלם מהבעיה ביחסו של הממסד לצעירים ולחברה, הנובעת מנסיונותיו של הממסד לפגוע בחופש הדיבור ולשים קץ לשאיפותיהם וחלומותיהם של הצעירים שצצו בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011". הוידי סבור גם כי הרעיונות שהועלו לסגור את כל האוניברסיטאות או חלקן או לבטל את שנת הלימודים האקדמית הם אוויליים. "אם יש בהם גרעין של אמת", כתב, "הרי זה מסמל את מות הפוליטיקה במצרים ואת סף הכניסה למנהרה אפלה שלא נדע כיצד לצאת ממנה".
 
גם אבראהים אל-עֵיסַוִי, במאמרו "אסון האוניברסיטה", תהה מה נותר מרעיון האוניברסיטה שהציג טהא חוסין בספרו "עתידה של התרבות במצרים" לפני 76 שנה. "האם לא הגיעה העת שהמחזיקים ברסן השלטון והממונים על האוניברסיטאות יסיקו כי הצעדים הבטחוניים ומדיניות אגרוף הברזל עלולים להסלים את המחאות וההפגנות לכדי אלימות"? תהה. "משבר האוניברסיטאות הוא חלק מהמשבר הפוליטי הפוקד את המולדת מאז יולי 2013.", פסק אל-עיסוי, בהדגישו כי הפתרון השורשי למשברים הללו אינו בטחוני או משפטי אלא טמון בזירה הפוליטית.
 
אלא שעד כה נראה כי אין פני השלטונות במצרים לדיאלוג וכי מדיניות אגרוף הברזל, המחמירה את המצב מדי יום, תמשיך לשלוט בכיפה.
 

חוסין אל-ע'ול הוא בעל תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומורה, מתרגם ומנחה באוניברסיטה הפתוחה. מוחמד אבו-סעד הוא בעל תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ותואר מוסמך במינהל ומנהיגות במערכות החינוך מאוניברסיטת תל אביב, ומנחה באוניברסיטה הפתוחה.

שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות במצרים נפתחה לפני כשבוע לאחר דחייה של שלושה שבועות. המשטר החדש בראשותו של עבד אל-פתאח א-סיסי חשש מחידוש גל ההפגנות של הסטודנטים המתנגדים למשטר, בדומה למצב בשנה שחלפה. להוותו, מאז החלה שנת הלימודים אכן הפכו מוסדות ההשכלה הגבוהה במצרים, לרבות האוניברסיטאות קהיר, אל-אזהר ועין שמס, למוקד מחאה תוסס נגד המשטר הנוכחי.
קברניטי השלטון במצרים רואים בהפגנות הללו איום ממשי שיש לדכאו בהקדם. מנגד סבורים הסטודנטים כי מעורבותו של הממסד במוסדות להשכלה הגבוהה היא התערבות בוטה שנועדה לדכא את חופש הביטוי ולצמצם את פעילותם. מאז הדיח א-סיסי את הנשיא לשעבר, מוחמד מורסי, ביולי 2013, והמשטר הצבאי החל לנקוט יד קשה נגד מתנגדיו, הבינו האחרונים, ובראשם האחים המוסלמים, כי יצטרכו להעביר את מחאתם מהרחובות אל קמפוסי האקדמיה. עתה מתקשה המשטר הצבאי למגר את הפגנותיהם ומחאותיהם של הסטודנטים, שחלקם הגדול מפקפק בלגיטימיות של משטר א-סיסי.
ראשי האוניברסיטאות כפופים למשטר ומשתפים אתו פעולה, ולכן הם עושים עמו יד אחת בדיכוי מחאת הסטודנטים. בעצה אחת תיקנו הממשלה והממסד האקדמי שורה של חוקים ותקנות שנועדו לצמצם את חופש הדיבור ולהביא לסילוקם של מארגני ההפגנות מהאוניברסיטאות, לרבות אנשי סגל שמזדהים עם מאבק הסטודנטים. סטודנטים רבים הודחו, נעצרו ונכלאו ללא התראה. אחדים מן המרצים פוטרו רק משום שהשמיעו ביקורת נגד מדיניותה של הממשלה.
 
מהומות הסטודנטים במצרים (צילום מסך: יוטיוב)
הממשלה והממסד האקדמי עומדים עוד מאחורי הקמתם של ארגוני סטודנטים בשם "הסטודנטים הפטריוטים" ששמו לעצמם למטרה לרדוף את הסטודנטים המתנגדים. חברת אבטחה בשם "פאלקון", שנשכרה על ידי הרשויות במטרה לאבטח את הכניסות לקמפוסים ולערוך חיפוש גופני בכל הבאים בשערי האוניברסיטאות, עוררה את זעמם של סטודנטים רבים. ביום פתיחת הלימודים פרצו הפגנות סוערות באוניברסיטאות והסטודנטים כילו את זעמם במאבטחי "פאלקון". אלה נסו על נפשם כשהם מותירים מאחוריהם את ציודם ההרוס. בעקבות זאת התערבה המשטרה ופיזרה את המפגינים בכוח רב. סטודנטים רבים נפצעו ועשרות נעצרו. פרץ אלימות זה עורר ביקורת מקומית ובין-לאומית והוביל להתעצמות ההפגנות.  
השיח הציבורי המצרי סוער בעקבות ההתרחשויות. הסופר יוסף זידאן כתב בדף הפייסבוק שלו כי יש לסגור את שערי אוניברסיטת אל-אזהר למשך שנתיים טרם יהיה זה מאוחר מדי. ביומון א-שורוק כתב פהמי הוידי, תחת הכותרת "הגנרלים של האוניברסיטה", כי אין לראות באוניברסיטאות בעיה בטחונית וכי הנסיון להוציא את האחים המוסלמים מהקמפוסים הוא מסוכן מאוד. לדידו, "מקור הסכנה טמון בכך שישנו ניסיון להתעלם מהבעיה ביחסו של הממסד לצעירים ולחברה, הנובעת מנסיונותיו של הממסד לפגוע בחופש הדיבור ולשים קץ לשאיפותיהם וחלומותיהם של הצעירים שצצו בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011". הוידי סבור גם כי הרעיונות שהועלו לסגור את כל האוניברסיטאות או חלקן או לבטל את שנת הלימודים האקדמית הם אוויליים. "אם יש בהם גרעין של אמת", כתב, "הרי זה מסמל את מות הפוליטיקה במצרים ואת סף הכניסה למנהרה אפלה שלא נדע כיצד לצאת ממנה".
 
גם אבראהים אל-עֵיסַוִי, במאמרו "אסון האוניברסיטה", תהה מה נותר מרעיון האוניברסיטה שהציג טהא חוסין בספרו "עתידה של התרבות במצרים" לפני 76 שנה. "האם לא הגיעה העת שהמחזיקים ברסן השלטון והממונים על האוניברסיטאות יסיקו כי הצעדים הבטחוניים ומדיניות אגרוף הברזל עלולים להסלים את המחאות וההפגנות לכדי אלימות"? תהה. "משבר האוניברסיטאות הוא חלק מהמשבר הפוליטי הפוקד את המולדת מאז יולי 2013.", פסק אל-עיסוי, בהדגישו כי הפתרון השורשי למשברים הללו אינו בטחוני או משפטי אלא טמון בזירה הפוליטית.
 
אלא שעד כה נראה כי אין פני השלטונות במצרים לדיאלוג וכי מדיניות אגרוף הברזל, המחמירה את המצב מדי יום, תמשיך לשלוט בכיפה.
 

חוסין אל-ע'ול הוא בעל תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומורה, מתרגם ומנחה באוניברסיטה הפתוחה. מוחמד אבו-סעד הוא בעל תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ותואר מוסמך במינהל ומנהיגות במערכות החינוך מאוניברסיטת תל אביב, ומנחה באוניברסיטה הפתוחה.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה