מהן עמדותיו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), כלפי הציונות, השואה, יעדיו ומגבלותיו של מאבק מזויין בישראל, זכותם של היהודים למדינה משלהם בפלסטין, יחסי מזרחים-אשכנזים בישראל ויחסי מזרחים-ערבים מחוצה לה?
בסוף חודש מרץ 2016 הגיעה קבוצה של ישראלים יוצאי ארצות ערב לביקור רשמי בלשכתו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אבו-מאזן, ברמאללה. למרות החום הרב בו התקבלה הקבוצה הדגיש הנשיא בנאומו שוב ושוב כי עצם המפגש אינו מסמן העדפה של קבוצה אחת בישראל על פני קבוצה אחרת. אמנם הפלסטינים ויהודי ארצות ערב חולקים שפה, תרבות, והיסטוריה משותפים, הדגיש עבאס, אך יחסו לחברה הישראלית – על כל רבדיה ועדותיה – חסר פניות.
זר שהיה נקלע למקום היה מתקשה להבין את הכחשתו העיקשת של אבו-מאזן את זיקתו המיוחדת לאורחיו המזרחים. כך אולי חשו גם האורחים עצמם. אך דבריו של הנשיא שפכו אור חדש על התמורות העמוקות שעבר עם השנים ביחסו לתנועה הציונית – מניעיה, כשליה, והדרך בה האמין שניתן להסיגה לאחור.
בעוד שקודמו בתפקיד, אבי המאבק הפלסטיני ואיש הסייפא יאסר ערפאת, לא הותיר כמעט מורשת כתובה, דומה שאבו-מאזן לא הפסיק לכתוב. מאז שהצטרף לתנועת פַתְח באמצע שנות השישים הוא היה איש ספרא, אידיאולוג ואינטלקטואל מגויס של התנועה. בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה משנת 1982, שכותרתה "הקשר הסודי בין הנאציזם והציונות," טען עבאס לקשר הדוק בין התנועה הציונית לבין המשטר הנאצי בגרמניה טרום מלחמת העולם השנייה, ופקפק ברציחתם של ששה מיליון יהודים בשואה.
זהו אולי המחקר המצוטט ביותר של עבאס, אולם המנהיג הפלסטיני החל לכתוב על הציונות ונזקיה לפחות חמש שנים קודם לכן, והמשיך לעסוק בנושא שנים רבות אחר כך. עבודתו האקדמית והמחקרית של עבאס משתרעת, עד כה, על פני עשרות מאמרים, ספרונים וספרים, שרק אחדים מהם תורגמו לאנגלית. באתר הנשיאות הפלסטינית סרוקים כ-16 ספרים וספרונים שפורסמו בשנים 1977—2003, שנת התפטרותו של עבאס מתפקיד ראש הממשלה הפלסטינית תחת ערפאת, והודפסו מחדש בראמאללה בשנת 2011.
חומרים אלה, הנחשפים לראשונה במחקרו של אלחנן מילר, "אבו מאזן והציונות: ממאבק להשלמה" (PDF), השלישי בסדרת מחקרי "אזור חשיבה" של הפורום לחשיבה אזורית, זורעים אור על התפתחות ההגות הפוליטית של מנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית באחת עשרה השנים האחרונות. המחקר מגלה כי בניגוד לטענותיהם העקביות של פוליטיקאים מן הימין, פובליציסטים ומזרחנים שמרנים, עמדותיו של אבו מאזן ביחס לציונות התפתחו והתמתנו לאורך השנים.