אשכנזים.
כמובן, יש גם מזרחים שרוצים מזרחים באקדמיה. לאלה יש נימוק תועלתני לגיטימי, למשל, מזרחים שעשו דוקטורט ורוצים לקבל משרה באקדמיה; או נימוק ערכי מוצדק: מיגור האפליה, ייצוג משקף של רבדי החברה הישראלית באקדמיה, וגם הרצון שסטודנטיות וסטודנטים מכל המוצאים ייחשפו למזרחים אינטלקטואלים בתפקידי הוראה ומחקר.
ומובן שמטעם הצדק ראוי שמזרחים, שכרגע מהווים כעשרה אחוזים מהסגל האקדמי הקבוע בארץ, יהיו מיוצגים בשיעור גדול הרבה יותר באקדמיה הישראלית.
אבל, בגדול, מי שרוצה מזרחים באקדמיה הם אשכנזים נאורים וליברלים. אלה ומניעיהם נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: אנשי האמת, והם המיעוט, שמאמינים ביעד הזה ונאבקים ברצינות למימושו; והטרמפיסטים, או הדברנים, שהם הרוב, שהביקורת על הדרת מזרחים מהאקדמיה מעניקה להם הון סימבולי זול בזמן שהם ממשיכים לשמור על הטהרה האשכנזית של האליטה האקדמית. ככלל, האקדמיה, בארץ ובעולם, מתאפיינת באקטיביזם דברני וחסר כל רפלקסיה עצמית, שמאפשר לסגל הקבוע (דור א') לבקר באכזריות שנונה את מוקדי השמרנות במערכות החברתיות והפוליטיות שמסביבם, בזמן שהם עצמם דואגים לישבניהם הפרטיים, הנאורים והליברלים בהסכמי שכר, בתנאים ובכיבודים מפליגים, על חשבון הסגל הזוטר (דור ב'). מיותר לציין כי המערכות שהאליטה האקדמית מבקרת את שמרנותן, ובראשן הממסד הצבאי-בטחוני, הרבה יותר ליברליות מהאקדמיה ככל שהדבר נוגע לייצוג מזרחים, למשל.
הסוג השלישי הוא המניאקים שבסך הכל רוצים לדפוק שוב את המזרחים ולכן רוצים אותם באקדמיה.
אני מכיר את המערכת מבפנים. הייתי פושטק, אוהד בית"ר על הטריבונות, מזרחי בן מזרחים, אינדיאני ים-תיכוני, אבל עשיתי הסבה ועברתי לאקדמיה כשהיא עוד הייתה שווה משהו. בהתחלה חשבו שאני השַמָּש, אבל למדתי עשר שנים באוניברסיטה המשודרת, התקדמתי, אחר כך קיבלתי פרופסורה, והיום אני אמריטוס. קיבלתי את הכבוד המגיע לי. ברוך השם, אין תלונות.
אז בתור אחד שמכיר את המערכת מבפנים אני אומר לכם, אחיי המזרחים: רוצים לדפוק אתכם. אלה שרוצים אתכם באקדמיה מזהים שזו מערכת שוקעת, ובזמן שהם בורחים ממנה החוצה להייטק ולמקצועות חופשיים, כמו עכברים מספינה טובעת, הם רוצים להכניס אתכם במקומם. שתשבו ותכתבו מאמרים וספרים שאף אחד לא יקרא ותרגישו מה-זה-משכילים, מה-זה-אינטלקטואלים, ערס-פואטים להפליא, בזמן שהם עובדים פחות קשה ולבטח משתכרים הרבה יותר טוב מחוץ לאקדמיה.
התופעה מוכרת ממגזרים אחרים. קחו, למשל, את הפמיניזציה של מקצועות. נשים מאכלסות כיום יותר מקומות עבודה, אולם לרוב במגזרים מובחנים, ומקצועות שעברו פמיניזציה איבדו מיוקרתם ותנאי השכר וההטבות בהם נפגעו. במלים פשוטות, ככל שמקצוע הופך יותר "נשי" כך נפגעים מעמדו והתנאים המוצעים בו. קשה לדעת מה קדם למה – נטישה גברית של מקצוע מסויים עקב זיהוי הזדמנויות טובות יותר בחוץ, או כניסה נשית לאותו מקצוע ועקב כך פגיעה ביוקרתו ובתנאי השכר בו, אולם התוצאה היא אחת.
האליטה האשכנזית מזהה את ירידת קרנה של האקדמיה, ולכן היא מפחיתה את עצמת התנגדותה לכניסת אוכלוסיות אחרות פנימה. במילים אחרות: ממש מתעקשים לסבול תמורת הסיכוי שאולי זה יעבוד לכם? בבקשה, היכנסו. רק תנו לנו לצאת קודם.
אחיי המזרחים: כשאתם מזהים עיסוק שוקע, אל תמהרו להיכנס פנימה. משאלתכם עוד עלולה להתגשם. אלה שחווים את שקיעתו של העיסוק הזה מבפנים, ונושאים באופן חלקי באחריות לה, עוד עלולים להימלט החוצה על גבכם. אז פעם אחת בחיים שלכם תשאירו את האשכנזים העילאיים והמתנשאים בבדידותם המזהרת בספינות הטובעות. למה לכם להיאבק על שוויון במערכת חלשה ומפוררת שממילא לא משנה דבר. תלמדו, תתקדמו, חתרו לשוויון תעסוקתי במקומות עבודה שיחס העלות-תועלת בהם גבוה יותר והם לבטח יותר משפיעים: המגזר הפרטי, המגזר הציבורי, הצבא, מערכת המשפט, הרשויות המוניציפליות, הכנסת. תהיו מעשיים, יזמים. תרכשו מקצוע טוב.
תעשו כסף, ואז תבואו כגבירים, כנדבנים זחוחי-דעת, לאקדמיה, ותייסדו בה קתדרות על שמכם ועל שם משפחתכם המזרחית, ובקתדרות האלה יחקרו רק מה שאתם רוצים. תממנו כנסים שיעסקו בדיוק במה שמעניין אתכם. תייסדו מלגות שמיועדות ספציפית למי שאתם רוצים לראות בפנים. אחרת, תאיימו, האוניברסיטאות לא יראו מכם שקל. וכולם ייכנעו לגחמות שלכם כי אין להם מקורות כספיים אחרים. ככה זה עובד באקדמיה, בארץ ובעולם. ראו למשל את מדינות המפרץ שמקימות מרכזים נוצצים (ואובייקטיביים!) לחקר הפוליטיקה הערבית והאסלאם באוניברסיטאות המובילות במערב.
בקיצור, האקדמיה והאליטה האקדמית שואפות, בין אם מסיבות טובות, נצלניות או ציניות, להיות ייצוגיות יותר. זהו אינטרס שלהן. האם זהו גם אינטרס של המזרחים? בכלל לא בטוח.
לא עדיף שמזרחים יעשו היסטוריה ואשכנזים יכתבו עליה, מאשר להיפך?
