העיתון הכווייתי החשוב אל-ראי מדווח מפי מקורות אירופיים על הסכם בין הליגה הערבית לבין טורקיה לפיו תוגדר סוריה אזור אסור בטיסה (no-fly zone). על פי הדיווח ימתינו כל מדינות האזור להחלטה פורמאלית של הליגה לדרוש הגנה וביטחון עבור האזרחים בסוריה. עם פרסום הקריאה יוגדרו שמיה של סוריה כאזור אסור בטיסה שאותו יכפו מטוסי קרב טורקיים. המטרה איננה לסגור את השמיים בלבד, אלא גם לאסור על תנועות של טנקים ורכב משוריין, או במילים אחרות, הקפאה מוחלטת של תנועות צבא ברחבי סוריה.
הממשל הטורקי מכריז באזני כל המעוניין שאין לו כל כוונה לפלוש לסוריה או להלחם נגדה, אולם משמעותו האמיתית של הצעד הזה היא פתיחת מלחמה בין סוריה לטורקיה. ההנחה היא שהממשל הסורי יימנע מעימות חזיתי מחשש שמטוסיו וכוחותיו המשוריינים יובסו במערכה, אולם סביר להניח שינסה בכל זאת להזיז יחידות צבא כדי לבדוק את נחישותם של יריביו, ומטוסיה של טורקיה אכן יפתחו באש על הכוחות בתנועה.
בשאר אל-אסד לא ירים ידיים בשלב זה. יש לו עוד מספר קלפים בחפיסה: הראשון שבהם הוא הפעלת שתי המעצמות התומכות בסוריה – סין ורוסיה – כדי להסיר את רוע הגזרה. אסד ישתדל אצל השתיים שיפעילו לחץ על טורקיה ועל הקהילה הבינלאומית להימנע מהגדרת אזור אסור בטיסה בסוריה. ברור שלמעצמות אלה, שהן גם שווקים משמעותיים מאד עבור טורקיה, תהיה השפעה מכרעת על נכונותה להשתתף במהלך. במידה שהשתיים יחליטו לא להתערב ולהניח לטורקיה לפעול בחופשיות, יהיה זה סימן מובהק למפנה משמעותי במדיניותן ולהבנה שהמשטר בסוריה מתקרב במהירות לתבוסה.
הקלף הבא שינסה אסד להטיל למערכה יהיה הקלף הכורדי שכבר נוסה בעבר וגרם להסלמה. שליחיו של המשטר בדמשק ינסו להפעיל לחץ ופיתוי על המחתרת הכורדית של ה-PKK (או על כוחות אחרים הפועלים כביכול בשמה) לפעול בתוך טורקיה ולגרום נזק כבד שיבהיר לממשלת טורקיה שגם היא אינה חסינה מפני פגיעה. לצד המחתרת הכורדית ינסו הסורים לדרבן גם את פטרוניהם האיראנים לפעולה, ויבקשו מהם ללחוץ על טורקיה בדרכים שונות, פוליטיות וכלכליות, כדי למנוע מהם לבצע את זממם. כלל לא בטוח שהאיראנים יהיו מעוניינים לעשות זאת. יש אינדיקציות לכך שאיראן מעריכה שמשטר אסד בדרך החוצה, ותשאף לבנות בסיס ליחסים עתידיים עם המשטר שיחליף אותו.
הג'וקר בחפיסה, הקלף שיוטל אחרון לתוך המשחק, הוא המאבק בישראל. חלק מיועציו של אסד מאמינים שהתקפה על ישראל תשבש את מהלכי החותרים להפילה. ואכן, מהלך כזה עלול לסבך את האזור כולו ולהקל את הלחץ על דמשק – כיצד יפעלו מטוסים ישראליים וטורקיים ללא תאום בשטחה האווירי של סוריה? כיצד תפעל הליגה הערבית אם גם חזבאללה יצטרף ל"מאבק השחרור הערבי" וישראל תפלוש לסוריה ולבנון? וכיצד יגיבו המהפכנים הסורים עצמם אם וכאשר תפלוש ישראל לשטחם הריבוני? האם ימשיכו בקריאה להדיח את השלטון או שיניחו את שלטי המחאה ויתגייסו להגן על מולדתם?
זה לא יקרה מיד, וייתכן שהמהלך המשולב של הליגה הערבית וטורקיה יפעל ביעילות, אולם בשבועות הקרובים נצעד צעד גדול קדימה לעבר המציאות הזאת.
