בשבועות האחרונים לבנון מתדרדרת במהירות לאובדן שליטת הרשויות במדינה על הנעשה בה. המשבר בסוריה גורר את הלבנונים למעשי אלימות, הכוללים חטיפות הדדיות של תומכי ומתנגדי משטר אסד בסוריה, במטרה להפעיל לחץ על תומכי האופוזיציה הסורית מחד, ועל תומכי המשטר הסורי מאידך. כבר בחודש מאי האחרון נחטפו בסוריה בידי האופוזיציה אחד-עשר עולי רגל שיעים לבנונים, כשעשו דרכם חזרה מביקור בקברי צדיקים שיעיים באיראן, כמנהג השיעה. מטרת החטיפה היתה ללחוץ על ממשלת לבנון, המתבססת על מחנה "8 במארס" של תומכי סוריה בלבנון, להתייצב נגד המשטר הסורי ולהפסיק להעלים עין מההפרות הנשנות מצד צבא סוריה של הריבונות הלבנונית. הפרות אלה כוללות ירי יומיומי של הצבא הסורי לעבר פליטים סורים לאורך הגבול המשותף ומעצרים של פעילי האופוזיציה הסורית על אדמת לבנון בידי כוחות הבטחון הסוריים. השבוע התפרסמו עדויות כאילו שבעה מבין בני הערובה נהרגו בהפצצה אווירית של חיל האויר בחאלב, אולם לא ברור אם העדויות אמינות. משפחות אחד-עשר החטופים חוסמות צמתים מרכזיים בלבנון מדי שבוע, במטרה ללחוץ על הממשלה לפעול בעניין, אולם עד כה לא הצליחו.
כשנחטף השבוע בסוריה שיעי בן למשפחת/שבט מקדאד הלבנונית בידי האופוזיציה בטענה שהוא צלף חזבאללה שנשלח לעזור למשטר בדיכוי ההתקוממות, הגיבה משפחתו של החטוף בלבנון ותפסה בלבנון עשרים בני-ערובה. רוב החטיפות נעשו באזורים שבשליטת חזבאללה ואמל, שתי התנועות השיעיות הפרו-סוריות, עובדה שמייד העלתה האשמות בקרב מתנגדי גוש "8 במארס" שחזבאללה עומדת מאחורי החטיפות בעקיפין, באמצעות משפחת מקדאד, כדי שלא להצטייר צד בסכסוך. לאור ההסטוריה של היחסים בין שבט מקדאד לחזבאללה לא בטוח שכך הדבר, שכן שני הצדדים ידעו עימותים אלימים בשנים האחרונות בצפון בקעת הלבנון, על רקע מאבקי שליטה בשטחים לגידול סמים. גם העובדה שבשנה הבאה צפויות להתקיים בחירות לפרלמנט הלבנוני מחזקת את ההערכה שיתכן וחזבאללה חושש להתעמת עם שבט מקדאד בשל חשיבותו האלקטורלית באזורים המקיפים את העיר השיעית בעלבכ, בבקעת הלבנון. בכל אופן, כמעט מדי יום יש דיווחים על חטיפות, חלקן קשורות למשבר בסוריה וחלקן על רקע פלילי – ובכל מקרה, התחושה המתחזקת היא של אבדן השליטה והביטחון במדינה.
בין החטופים המוחזקים בידי שבט מקדאד, לצד אנשי האופוזיציה הסורים, גם איש עסקים תורכי ואזרח סעודי. כוונת החוטפים היתה להפעיל לחץ על תורכיה ועל ערב-הסעודית, שתיים מהבולטות במדינות התומכות באופוזיציה הסורית. בתגובה, הודיעה ערב הסעודית לאזרחיה לעזוב את לבנון בשל סכנה הנשקפת להם, ובעקבותיה נהגו כך עוד כמה ממדינות המפרץ. לצעד הזה יש משמעות כלכלית גדולה, משום שעונת התיירות מהווה מרכיב מרכזי בכלכלת לבנון, ותיירות המפרץ מכניסה למשק הלבנוני כסף רב.
הקצנת האלימות בלבנון אירעה במקביל למעצרו של השר המרוני לשעבר מישל סמאחה, בן ברית נאמן של סוריה מאז ימי מלחמת האזרחים שהסתיימה ב- 1990. החשדות נגדו שופכים אור על הדרך בה פעל המשטר הסורי בלבנון לאורך השנים. סמאחה חשוד שהוביל במכוניתו חומרי נפץ ואמצעי לחימה מסוריה ללבנון, במטרה לבצע פיגועים נגד אוכלוסייה סונית, שרובה מתנגדת למחנה הפרו-סורי בלבנון. תגובת הפוליטיקאים הבכירים בלבנון לארוע החמור הזה, מדגימה היטב את אוזלת היד ומדיניות "בת היענה" של הממשל הלבנוני ואת אחת מבעיות היסוד של לבנון – חולשת הממשל הלבנוני נוכח הצורך לשרוד פוליטית ופיסית. נשיא לבנון, מישל סלימאן, הגיב על מעצרו של סמאחה בהבעת תקווה שהנשיא הסורי בשאר אסד איננו מעורב אישית בקנוניה.
מאז ראשית המשבר בסוריה מנסה לבנון לשמור על מדיניות של נייטרליות וחוסר התערבות, אולם מדיניות כזו אינה מעשית. כמעט חמישים אלף הפליטים הסוריים בלבנון, יחד עם החשש להברחת נשק מסוריה לחזבאללה, הדיווחים על מעורבות אנשי חזבאללה בקרבות בסוריה, התנגשויות אלימות בין תומכי סוריה ומתנגדיה בלבנון – כל אלה אינם מאפשרים לטמון את הראש בחול ולהשאר במצב המתנה לבאות. בנסיון למנוע אנרכיה של ממש, מתקימות בחודשיים האחרונים שיחות בין בכירי המנהיגים הלבנונים במסגרת עוקפת ממשלה, המכונה "הדיאלוג הלאומי". השיחות אינן כוללות את כל הפוליטיקאים הבכירים בגלל חילוקי דעות, בעיקר סביב נושא הנשק של חזבאללה. יש לשער שהמתח בלבנון יעלה ככל שהמשטר הסורי יידחק לפינה. אז יעמדו בני בריתה של סוריה בלבנון, אנשי גוש "8 במארס", בדילמה לגבי המשך דרכם. האפשרויות העומדות בפניהם מגוונות, כולל שימוש בנשק להשגת יעדים פוליטיים בתוך לבנון, ואפילו נסיון לגרור את ישראל לעימות. אולם, ביניהן גם האפשרות למפץ פוליטי, שיכלול עיסקה הכוללת פתרון לנשק של חזבאללה בתמורה לשינוי הנוסחה הפוליטית או השיטה כולה, באופן שיפצה את העדה השיעית, הגדולה ביותר בין עדות לבנון.
