הדיונים על דמוקרטיה במדינות מוסלמיות נוגעים בשני היבטים: האחד הוא בחירות וחלוקת הכוח הפוליטי, השני הוא זכויות של מיעוטים ושל קבוצות אחרות בחברה, כגון נשים. רבים מטילים ספק בנכונותן של התנועות האסלאמיות להעניק סמכויות ולאפשר מעורבות פוליטית של נשים. ההתנהלות הפוליטית במדינות שעברו את "האביב הערבי" ובחרו במפלגות אסלאמיות להוביל אותן תבהיר אילו זכויות יהיו לנשים בפועל בשנים הקרובות. לעת עתה יש להסתפק בהצהרות ובמה שניתן ללמוד מהן.
אחת הדמויות המרכזיות בתנועת "האחים המוסלמים", ומי שראוי לעקוב אחר התקדמותו בתנועה, הוא ח'ירת אל-שאטר, סגן המדריך הכללי של "האחים". באתר של אל-שאטר מופיעה כתבה מיולי 2011, שראתה אור לראשונה כאשר אל-שאטר השתתף בכנס הראשון של "האחיות". במושב הפתיחה של הכנס הדגיש אל-שאטר כי "נשים משחקות תפקיד ראשי ומשפיע" וכי "לא ניתן לדחוק אותן לשוליים"; נשים צריכות להשתתף במגוון פעילויות חברתיות, ללא מגבלות, למעט מגבלות שמציב החוק המוסלמי. כמו כן ציין אל-שאטר בכתבה שארגון "האחים" מוביל בכל הקשור לייצוג של נשים. בין שהאמירות הללו מתארות מציאות כהווייתה ובין שהן מייפות אותה קמעה, הן משקפות את הצורך של מנהיג מרכזי מקרב "האחים" להציג את התנועה כמי שנוטה – ומתקדמת – לכיוון של קידום זכויות הנשים בתוך הארגון ושילובן בחברה ובפעילות פוליטית.
מקור חשוב המשקף את עמדת "האחים המוסלמים" במצרים, ואף את יחסם כלפי נשים, הוא אתר האינטרנט של התנועה, "אח'ואן און-ליין". לאחרונה העלה האתר ראיון עם שהאם אל-גמל, חברת פרלמנט חדשה מטעם רשימת "החירות והצדק", המהווה את הזרוע הפוליטית של תנועת "האחים המוסלמים". אל-גמל החלה את פעילותה החברתית והתנועתית בשנת 1986, כאשר למדה במכללה. במשך שנים רבות היא עבדה במסגדים ובארגונים אזרחיים. בשנות התשעים היא החלה לפעול בתנועה ולסייע בבחירות; בבחירות של 2010 היא הייתה נציגת "האחים המוסלמים", ובבחירות 2011 היא נכנסה לפרלמנט. השיחה עם אל-גמל נסובה סביב סוגיית מעורבותן של נשים בפוליטיקה המצרית. כאשר נשאלה מה דעתה על הטענה כי הנשים המצריות אדישות לפוליטיקה, אמרה אל-גמל נחרצות כי הנשים במצרים, כמו הגברים, הן קורבנות של דיכוי פוליטי מתמשך אשר דיכא, בין היתר, גם את הרצון והנכונות להשתתף בפוליטיקה. עם זאת, הוסיפה, כאשר נערכו בחירות, בשנים 2000, 2005 ו-2010, לא מעט נשים היו מעורבות בהן. לדבריה, במסע הבחירות שהתנהל ב-2010,היא פגשה נשים רבות והתרשמה שהן מבינות היטב את אשר מתרחש סביבן. כאשר נשאלה באילו בעיות היא תעסוק במהלך שהותה בפרלמנט, התמקדה אל-גמל בשאלת הביטחון אישי, למשל היכולת ללכת בבטחה ברחובות הערים או אספקת המזון לתושבים, וציינה שבכוונתה להתמודד עם בעיית העוני והאבטלה, המקיפה כמחצית מכלל האוכלוסייה במצרים.
תחומי הפעילות שאל-גמל פירטה בראיון מצביעים על כך שדבריו של אל-שאטר לא היו מהפה לחוץ. נשים היו מעורבות בעבר בפעילות חברתית ופוליטית של "האחים המוסלמים", כפי שהביוגרפיה של גב' אל-גמל מלמדת, ובעתיד, כאשר הן תפעלנה במסגרת הפרלמנט המצרי, הן תהיינה מעורבות אף יותר.
ניתן לקרוא את הצהרותיו של ח'ירת אל-שאטר ואת הריאיון עם שהאם אל-גמל כאינדיקציות לכך שיש ספקות בקרב התנועה בשאלת מעמד הנשים ולכן יש צורך לחזק את מעמדן באמצעות הצהרות וראיונות. אולם סיפור פעילותה של אלגמל ותוכן ההצהרות, הן של אל-שאטר והן שלה, מלמדים על כך שהנהגת התנועה שואפת לשלב נשים בפעילות תנועתית ואף בחיים הפוליטיים של מצרים.
