הנתונים הסטטיסטיים וקובצי הנתונים התקופתיים של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, שמקומה בעיר רמאללה, משקפים פערים והבדלים בין נשים לגברים בשטחים הפלסטיניים. עולה מהם כי הנשים הפלסטיניות עדיין מחכות שהרשות הפלסטינית, גופים פלסטיניים שונים וארגוני חברה אזרחית יקדמו את הטיפול בסוגיות נשים ואת המעקב אחריו.
על הנתונים לעיל נוספו בימים האחרונים תוצאות הסקר הבינלאומי בנושא גברים ושוויון בין המינים, שנערך על ידי המכון ללימודי נשים באוניברסיטת ביר זית ובמימון ארגון הנשים של האו"ם ברצועת עזה.
הנתונים מצביעים בבירור על פערים הולכים ומתרחבים בין גברים לנשים בזכויות ובחובות ועל מציאות של קיפוח ואפליה. זאת על אף החקיקה הפלסטינית בענייני נשים, המתקדמת בהשוואה למדינות אחרות, ועל אף התפקיד ההיסטורי של נשים פלסטיניות ונוכחותן הקבועה בהיסטוריה של הסוגיה הפלסטינית לכל אורכה.
הנשים הפלסטיניות הן מרכיב עיקרי באסטרטגיה של הפיתוח החברתי והן שותפות למאבק, לבנייה ולפיתוח. מכאן החשיבות בנוכחותן בחזית הזירה הפלסטינית כתף אל כתף עם הגברים, במיוחד בתפקידיהן החברתיים ובמסגרת מאמציו של משרד הרווחה לתמוך באוכלוסיות מודרות ומוחלשות. האמנה הפלסטינית, כפי שנחתמה במפגש ה-19 של המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יר בשלהי 1989, שרטטה מתווה חוקתי: יחס שוויוני לנשים, על בסיס החקיקה הבינלאומית בעניין זכויות האדם והאמנות הבינלאומית הרלוונטיות.
הזירה הפלסטינית הפנימית, במיוחד ברצועת עזה, מחייבת חידוש ומיסוד של תפקיד הנשים ופעילותן בכל הזירות. עלינו לנצל את כישוריהן ופעילותן כדי להשיג את הפיתוח הרצוי בחברה הפלסטינית ולקדם את המשאבים הלאומיים הפלסטיניים. פיתוח אמיתי לא יושג בלי הנשים ובלי שיתופן בחיים הציבוריים. שיתופן יבטיח לנו תוצאות טובות במישורים הבאים:
ראשית, מציאת פתרונות הולמים לצמצום תופעת האלימות נגד נשים שקיימת בצורה זו או אחרת גם בגדה המערבית וגם ברצועה, באופנים, בהיקפים ובשכיחויות משתנות.
שנית, פיתוח אסטרטגיה לאומית לקידום צדק ושוויון בין המינים בעבודה הפוליטית והמוסדית, בתפקידים השונים, ובגופים הכפופים לרשות הפלסטינית, על כלל זרועותיה ופלגיה.
שלישית, השקעה ביעדי פיתוח בני קיימא בתחומי הרשות הפלסטינית, לרבות רצועת עזה. יש להעניק תפקידים משמעותיים לנשים בארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בשל קרבתן למקבלי השירותים הממשלתיים, במיוחד הנשים מתוכם. לנשים יש יכולת יתרה לאתר צרכים נחוצים ולזהות שירותים דחופים כמו בתי ספר, בתי חולים, מרכזי שיקום וסיוע חברתי, שירותים הקשורים לסוגיות נשים ועוד.
רביעית, פיתוח תוכניות חינוך בקרב הפלגים השונים למען שיפור והעלאה של המודעות הפוליטית והציבורית בקרב הנשים הפלסטיניות, דבר שיתרום לפיתוח תפקידן הלאומי, נוסף על התועלת שתוכניות אלו עשויות להביא לחברה בכלל.
חמישית, האתגרים העומדים בפני הנשים הפלסטיניות, והירושלמיות בפרט, אינם מאבק למען זכויות חברתיות, פוליטיות ומשפטיות בלבד אלא גם מאבק למען זכויות חשובות ואף קדושות יותר: ביטחון, חופש, עצמאות וחיסול הכיבוש והדיכוי.
שישית, הכללת סוגיות הנשים במדיניות ובתוכניות הלאומיות, במיוחד לאור הקמתם של אגפים עבור נשים במשרדים השונים ברשות הפלסטינית. בנובמבר 2003 הוקם המשרד לענייני נשים, שמטרתו לפעול למען הגברת המחויבות הממשלתית כלפי סוגיות נשים בכל התחומים. גישתו של משרד זה היא כינון תוכניות ומחקרים אסטרטגיים למען העצמת האישה ושיפור מעמדה בחברה הפלסטינית.
המאמר המלא התפרסם ביומון הערבי אלחיאת. גרסה זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט המשותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת. מערבית: ז'נאן בסול
