פרשת הטרדתם המינית של כמה נערים על-ידי איש דת המקורב למשטר האיראני נחקרת בימים אלה על-ידי הרשות השופטת במדינה, ומעוררת מחדש גילויי ביקורת ציבורית כלפי הממסד הדתי.
במוקד הפרשה עומד מוחמד גנדם-נז'אד המכונה סעיד טוסי, קורא בקוראן בן 46, המואשם על-ידי כמה מתלמידיו כי הטריד אותם מינית במהלך שבע השנים האחרונות בהיותם קטינים. הפרשה מעוררת עניין מיוחד בשל מעמדו של טוסי הנחשב מקורב לצמרת המשטר ובראשה המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי. טוסי, המשמש כחבר במועצת הקוראן העליונה של איראן, השתתף בשנים האחרונות בטקסי הקראת פרקי קוראן בנוכחות ח'אמנהאי, ובחודש מאי האחרון הקריא מן הקוראן בטקס פתיחת מושבו החדש של המג'לס (הפרלמנט) האיראני.
הטענות נגד טוסי התפרסמו לראשונה כבר לפני מספר חודשים, אך לא זכו לתהודה ציבורית רחבה. נקודת המפנה חלה לאחר שרשת "קול אמריקה" בפרסית פרסמה את עדויות הצעירים המתלוננים. שלושה מהם, שזהותם לא נחשפה, טענו כי יש ברשותם עדויות מפלילות נגד טוסי הכוללות הקלטות, שבהן הוא מודה לכאורה במעשיו ומביע חרטה. אחת ההקלטות מתעדות את טוסי באומרו כי המנהיג העליון מודע לפרשה והורה לסגור את התיק כדי שלא לפגוע במעמדם של הקוראים בקוראן. במכתב לראש הרשות השופטת, סאדק לאריג'אני, הביעו המתלוננים נכונות להעביר את כל העדויות שברשותם לידי מערכת המשפט כדי שתחקור את הפרשה.
הפרסום עורר תגובות סוערות ברשתות החברתיות, שאילצו את טוסי ובכירים במשטר להגיב. בשתי הודעות לתקשורת הכחיש איש הדת מכל וכל את הטענות נגדו והביע את בטחונו בהוכחת חפותו. הוא טען כי החליט לשבור את שתיקתו בעקבות הדיווחים ב"אמצעי התקשורת הקשורים להתנשאות העולמית [כינוי למערב] ולציונות הבינלאומית". הוא האשים את התקשורת המערבית בהפצת דיווחים שקריים במטרה לפגוע בו, במשטר האיראני ובמנהיג העליון, וטען כי כל העדויות נגדו שקריות ומזויפות.
סגן שר ההכוונה האסלאמית, מוחמד-רזא חשמתי, התייחס לפרשה בתגובה שפרסם באתר החדשות "תאבנאכ" ב-20 באוקטובר. חשמתי קרא למתלוננים לגלות אורך רוח עד להשלמת החקירה, וטען כי אין בטעותו של איש דת אחד כדי להטיל דופי בכלל קוראי הקוראן. סגן השר קרא לרשות השופטת לחקור את הפרשה באופן מיידי ולנקוט צעדים אם אכן יתברר שנעשתה עבירה על-ידי מישהו, ובמיוחד על-ידי מי שאמון על חינוך קוראני. חשמתי הוסיף, עם זאת, כי על הציבור להימנע מהפצת שמועות וידיעות העלולות לפגוע ב"קודשי האסלאם ובמשרתי הקוראן".
ב-23 באוקטובר התייחס דובר הרשות השופטת לראשונה לפרשה. במסיבת העיתונאים השבועית שלו אישר ע'ולאם-חוסיין מוחסני אז'האא'י כי אכן מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירות מוסר מצד טוסי, אך ציין כי בשלב זה לא ניתן להוכיח את טענות המתלוננים. הוא ציין כי חלק מההאשמות נגד איש הדת בוטלו מחוסר ראיות, אך בעקבות ערעור שהוגש על החלטת השופט ועל בסיס עדויות נוספות הורה שופט אחר להמשיך בחקירה. דובר הרשות השופטת הדגיש כי פרסום פרטים אודות החקירה בטרם התבררו פרטיה מנוגד לחוק, להלכה האסלאמית ולערכי המוסר.
בעוד שהתקשורת הממסדית באיראן הסתפקה בעיקר בדיווחים עובדתיים בפרשה, הרשתות החברתיות התמלאו עד מהרה בתגובות הגולשים. חלק מהם מתחו ביקורת על פרסום פרטי הפרשה בטרם הוכחה אשמתו של טוסי ואחדים אף התייצבו לצידו. גולשים רבים, לעומת זאת, הגיבו בחריפות, הלינו על העיכוב בפרסום הפרשה והפנו אצבע מאשימה כלפי אנשי הדת. כמה מהם הטיחו האשמות חמורות נגד התנהגותם המוסרית של אנשי הדת וטענו כי הפרשה מספקת עדות נוספת למוסר הכפול שלהם. "קיומם של קונצרטים מנוגד ליעדי הרפובליקה האסלאמית, אך אונס ילדים בכיתת קוראן עולה בקנה אחד עם חינוכם הדתי", צייץ אחד הגולשים, ברמזו למאבק סביב קיומם של מופעי מוסיקה.
תגובות הגולשים כללו גם דברי לעג כלפי אנשי הדת והאשמתם בפדופיליה. בין התגובות בלטה הפצתה של קריקטורה פרי-עטו של הקריקטוריסט הגולה הנודע, מאנא ניסתאני. בקריקטורה מוצג טוסי מאחורי וילון בזמן שהוא מבצע את זממו בנערים המנסים לחלץ עצמם ממנו. בכיתוב שלצד הקריקטורה נכתב: "הקורא בקוראן האהוד על המנהיג עסוק, נא לא להפריע!".
פרשת טוסי מלבה מחדש את השיח סביב מעמד אנשי הדת באיראן ומספקת קרקע פוריה לביקורת הציבורית המתרחבת כלפי הממסד הדתי, ובמיוחד אנשי הדת הממסדיים. הניכור הגובר בין אנשי הדת לאזרחים בא לידי ביטוי, לדוגמא, בגילויי השמחה והלעג מצד גולשים איראנים ברשתות החברתיות להידרדרות במצבו הבריאותי של מזכיר "מועצת המומחים", איתאללה מוחמד-רזא מהדוי-כני, שהובילה למותו באוקטובר 2014.
עדות למגמה זו ניתן למצוא גם בבלוג האישי שמנהל בשנים האחרונות איש דת בשם רזא תאראן, בשם "מכתבים מהמכללה הדתית". בבלוג, המאפשר הצצה ייחודית לממסד הדתי השיעי, מתאר תאראן, בין היתר, את השחיקה במעמדם של אנשי הדת. הוא מציין כי לפני המהפכה האסלאמית היו אנשי הדת מזוהים עם מאבקם של אזרחי איראן למען צדק ונגד דיכוי מצד השלטונות, והדבר תרם מאוד לאהדה כלפיהם בקרב האזרחים. כיום הם מזוהים עם המשטר האסלאמי, ובמקום לבקר את הממשלה ולפקח על פעילותה הם הפכו למוציאים לפועל של מדיניותה. גם מעמדם הכלכלי הטוב יחסית והימנעותם מקשר שוטף עם האזרחים מרחיק, לדבריו, את אנשי הדת מהאזרחים הפשוטים.
גם אם אין בפרשה האחרונה כדי להציב אתגר משמעותי בפני הממסד הדתי כולו, הרי שחשיפת מעורבותם של אנשי דת בשחיתויות ובמעשים בלתי-מוסריים עלולה להעמיק את הניכור שחשים אזרחי איראן כלפי הממסד הדתי ולהחליש עוד יותר את מעמדו הציבורי.
