בשבועות האחרונים גוברת התסיסה באזורים בשליטת דאע"ש בסוריה. תושבי העיר מנביג' במחוז חלב בצפון סוריה יצאו למספר הפגנות נגד הארגון וקראו ללוחמיו לעזוב את העיר, ובשלוש עיירות אחרות במחוז דיר א-זור במזרח סוריה הפגינו התושבים נגד הארגון. באחת מהן, אל-בוכמאל, הניפו צעירים הניפו את דגל המהפכה הסורית מעל בית ספר ופעילים חיבלו בכיכר שבה דאע"ש מוציאים אנשים להורג. בתגובה פתח דאע"ש במבצע מעצרים והוצאות להורג של חשודים במעורבות בהפגנות ופעילים לשעבר בקבוצות מורדים יריבות.
הפגנות כאלה הן נדירות משום שהן כרוכות בסכנת חיים, אולם סורים ועיראקים מוחים ברגליים ונמלטים מהאזורים שבשליטת דאע"ש, אף שהארגון מגביר את מאמציו למנוע את התופעה. למעשה, המדינה האסלאמית אוסרת על נתיניה לעזוב את שטחיה למעט נסיבות חריגות, ומחרים את בתיהם ונכסיהם של אלו שאינם שבים בזמן.
פעילים מחזיקים בשלט נגד דאע"ש בכפר נבל, תחילת 2014, לפני שדאע"ש סולק מהעיירה על-ידי מורדים סורים (תמונה: ראא'ד פארס)
אלו הם אינם הביטויים היחידים להתנגדות לדאע"ש. מאז שהארגון כבש את רוב שטחי מחוז דיר א-זור מידי המורדים הסורים לפני יותר משנה, חלק מהמורדים הנותרים פתחו במבצע התנקשויות בלוחמים ואנשי ממשל של דאע"ש. אחרים ברחו למדבר של חומס ולהרי קַלַמוּן סמוך לגבול עם לבנון וממשיכים להלחם בדאע"ש שם.
בנוסף, תוך סיכון אישי רב, פעילים ברחבי האזורים בשליטת דאע"ש מעבירים לעולם מידע על המתרחש תחת שלטון הטרור של הארגון. קבוצות דוגמת "קול ותמונה", "חלב 24", "דיר א-זור 24" "א-רקה נשחטת בדממה" ו"דיר א-זור נשחטת בדממה" מפיצות מידע שמכונת התעמולה של דאע"ש מתאמצת להסתיר – תנאי החיים הקשים, פילוגים פנימיים ועריקוֹת בקרב לוחמי הארגון ותוכניות צבאיות של הארגון. חבריהם ובני משפחותיהם הוצאו להורג, אך הם אינם נרתעים. זיאד, פעיל קבוצת "קול ותמונה" שאולץ לברוח מדיר א-זור לפני מספר חודשים, מסביר: "נעצרתי על-ידי המשטר ועל-ידי ג'בהת א-נוסרה [אל-קאעדה] ודאע"ש. כולם נוראים, כולם נגד חירות. כולם עצרו אותי, עינו אותי, הכו אותי וחשמלו אותי. כאשר התחלנו את המהפכה ביקשנו חירות. עדיין לא זכינו לה, אז אנחנו חייבים להמשיך במהפכה".
שיחות עם פעילים מא-רקה ודיר א-זור מעלות כי הסיבות לתסיסה הגוברת בשטחים בשליטת דאע"ש הן מגוונות. סיבה אחת היא מיאוס מהשלטון הדתי הקיצוני ומשיטות העבודה של המשטרות החשאיות בעיראק ובסוריה. לדברי זיאד, "אנחנו שונאים אותם אפילו יותר מאחרים כי מהם סבלנו יותר". גורם נוסף הוא הפגיעה בכבודן של נשים, שחשופות לנישואים בכפייה ללוחמי דאע"ש, מעצר והשפלות, וטיפול רפואי לא נאות בשל מחסור קיצוני ברופאות, שהן היחידות שמותר להן לטפל בנשים תחת שלטון דאע"ש.
סיבה מרכזית לתסיסה הגוברת היא ההתדרדרות במצב הכלכלי של נתיני המדינה האסלאמית. התעמולה שדאע"ש מקרין לעולם ולנתיניו מציגה את החיים ב"ח'ליפות" כגן עדן. בפועל, הלוחמים של הארגון, ובמיוחד הזרים, נהנים ממשכורות גבוהות (גם אם הן קוצצו לאחרונה), ואילו הנתינים סובלים ממחסור קיצוני, מקיצוץ בסובסידיות ובשירותים הציבוריים ומהעלאת מיסים. כתוצאה מכל אלה גוברת האבטלה ורבים מידרדרים לחרפת רעב.
תעמולה של דאע"ש שמציגה את השווקים במוסול, "בירת המדינה האסלאמית" בעיראק
אחת הסיבות לכך שדאע"ש צמצם את הוצאותיו והעלה את נטל המיסים על נתיניו היא הפסקת העברת משכורות מהשלטון המרכזי בבגדאד לעובדי מדינה עיראקים שחיים כעת באזורים שבשליטת דאע"ש. בעבר דאע"ש ניכו מחצית מהשכר הזה כמיסים, ונהנו מהעבודה ומהעובדים בחינם. החלטת ממשלת בגדאד מיולי השנה להפסיק לשלם את המשכורות אילצה את הארגון לשלם לעובדים מתקציבו.
הסיבה השנייה לקשיים הכלכליים של המדינה האסלאמית היא התכווצותה הטריטוריאלית. למרות תשומת הלב העולמית לשליטה של דאע"ש בבארות נפט, ההכנסות ממכירת נפט וגז אינן מהוות חלק משמעותי מתקציב הארגון. מסמך פנימי של דאע"ש מתחילת השנה, שהוברח מסוריה ופורסם על-ידי החוקר אימן אל-תמימי, מעיד כי כ-70% מהתקציב של דאע"ש במחוז עתיר הנפט דיר א-זור מגיע דווקא ממיסים ומהחרמות של רכוש ציבורי ושל נכסים של "כופרים" ואזרחים נמלטים. האבדן המתמשך של שטחים בסוריה ובעיראק, והקשיים הגדולים בכיבוש שטחים חדשים, באים לידי ביטוי מיידי באבדן מיסים ונכסים.
מזקקות מאולתרות שמתפעלים אזרחים במחוז דיר א-זור (צילום לווין מתוך Google Maps)
ההפצצות של הקואליציה הבין-לאומית על בארות הנפט לא הצליחו לפגוע באופן משמעותי בהכנסותיו של דאע"ש מנפט. בתגובה גיבשו האמריקנים מדיניות חדשה שמטרתה לגרום לנזק קשה יותר, וייתכן שהם נוחלים הצלחה גדולה יותר. אף שההכנסות מנפט אינן מרכזיות לתקציב הארגון, ההפצצות פגעו במצבם הכלכלי של אלה מבין התושבים שעבדו בתעשיית הנפט המקומית והגדילו את הצורך שלהם בשירותים מ"המדינה האסלאמית", שאותם כאמור מתקשה המדינה לספק.
הקשיים הכלכליים של המדינה האסלאמית ושל נתיניה מחוללים תסיסה נגדה, אך השלטון חסר הרחמים של דאע"ש והקשיים והסכנות העומדות בפני המבקשים להימלט מבטיחים כי לעת עתה מרבית הנתינים של דאע"ש ימשיכו לסבול בשקט.
