ראש ממשלת חמאס אסמאעיל הניה ממשיך במסע הדילוגים שלו במזרח התיכון. לאחר שפתח את השנה האזרחית החדשה בביקור בתורכיה, נחת הניה ביום חמישי בתוניסיה המתחדשת תחת ממשלה אסלאמית, לביקור רשמי בן חמישה ימים. כצפוי, הניה ניצל את המעמד כדי לקשור את מפלגתו להישגי האביב הערבי, אך מדיניות החוץ העצמאית של חמאס עלולה לשמש מסמר נוסף בארון הקבורה של הפיוס הפנים פלסטיני.
"הזמנים השתנו ולישראל אין עוד בעלי ברית בתוניסיה ומצרים," אמר הניה בנאום בשבת בעיר צפאקש. "אל תפחדו מהאיום הבינלאומי מפני המודל של עזה. אנחנו ניצחנו," הוסיף. הניה ביקר בעיר סידי בוזיד שם שרף את עצמו הצעיר מחמד בועזיזי, שאותו כינה הניה "שהיד אלקדס ופלסטין, משום שמת כדי שהאומה והכבוד יחיו." אם לשפוט על פי דרג האישים שפגש הניה בביקורו, שכלל את ראש מפלגת א-נהדה רשיד ע'נושי, את ראש ממשלת תוניסיה חמאדי אלג'באלי, ואת הנשיא מנצף אלמרזוקי, אכן מדובר בנצחון עבור חמאס. נראה שהאביב הערבי מיטיב עם התנועה: זו הפעם הראשונה שהניה יוצא מגבולות רצועת עזה לביקור רשמי מאז 2007, וכבר הספיק לדלג בין מצרים, סודאן, תורכיה ותוניסיה.
בו בזמן, ממשיך הניה לשלם מס שפתיים לפיוס הפלסטיני. בביקורו בסודאן בתחילת החודש הצהיר הניה כי מאמצי הפיוס אותם מובילה מצרים עולים בקנה אחד עם רצונה הפוליטי של ממשלת חמאס.
אך הנצחון של חמאס הוא ההפסד של הרשות הפלסטינית, מסתבר. על פי סוכנות הידיעות הצרפתית, אף נציג פלסטיני רשמי לא המתין להניה בשדה התעופה של תוניס עם נחיתתו. השגריר הפלסטיני סלמאן אלהרפי עזב את תוניסיה בבהילות ערב הגעתו של הניה ומקור פלסטיני במדינה אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית ששום גורם תוניסאי ממשלתי לא עידכן אותו על פרטי ביקורו של הניה. "הדבר לא משרת את מאמצי הפיוס הנוכחיים בין פתח לחמאס," אמר מקור פלסטיני עלום שם לסוכנות הידיעות הצרפתית. זוהי "טעות פוליטית".
צודק הניה שבימים אלה קשה למצוא בעלי ברית לישראל במצרים ובתוניסיה. אך מעניין מכך, קשה למצוא בעלי ברית לרשות הפלסטינית. העלבון שספגה הרשות בביקור זה צורב במיוחד לאור ההיסטוריה החמימה בין אש"ף ותוניסיה, שארחה את יאסר ערפאת על אדמתה בין 1982 ו-1994.
לתורכיה, מצרים ותוניסיה הסיבות שלהן לארח את הניה. כל אחת מממשלותיהן מעוניינת להציג בפני דעת הקהל הפנימית מדיניות חוץ עצמאית ונועזת, המתריסה במידה רבה כנגד הסטנדרטים המערביים שהציבו ארה"ב והרביעיה. הרי במה תתבטא ה"אסלאמיות" של הממשלה התוניסאית החדשה אם לא בליטוף דיפלומטי של ממשלה אסלאמית אחות, זו שבעזה? עבור ארדואן כמו עבור אלמרזוקי, מדובר בהזדמנות לזכות בנקודות פופולריות רבות בתמורה להשקעה פוליטית מועטה. הממשלות הללו גם אינן מעוניינות לתחזק מראית עין של פיוס פלסטיני כל עוד אחד הצדדים, קרי חמאס, אינו מעוניין בכך.
התוצאה היא החלשה נוספת של הרשות הפלסטינית ובראשה אבו-מאזן. נציגיו בתוניס ניסו להשחיר את פניו של הניה בהדליפם לעיתונות שסדר היום שלו לא כולל ביקור בבית הקברות חמאם אלשט, הנמצא רק 15 ק"מ דרומית לבירה, ובו קבורים 68 פלסטינים שנהרגו בהפצצה אווירית של ישראל בשנת 1985. אך ניסיון עלוב זה להציג את הניה כמי שמתנכר לסבל הפלסטיני נועד לכשלון. שתי ישויות פוליטיות פלסטיניות פועלות היום בבירור זו לצד זו. האחת, בדמות הרשות הפלסטינית, פועלת להשגת לגיטימציה והכרה בזירה הבינלאומית, והשניה, בדמות חמאס, מנסה לכבוש את לב העולם הערבי והמוסלמי. שני קווים מקבילים שספק אם ייפגשו בעתיד הנראה לעין.
