השמועות על מותו או קריסתו של משטר אסד בסוריה הן מוקדמות. המדובר כנראה במחזה דמים ממושך ורב תהפוכות, עליות וירידות. במערכה הנוכחית, מזה כחמישה חודשים נראה שידו של בשאר אסד על העליונה. התנופה של "צבא סוריה החופשית" נבלמה, ולהוציא את ההשתלטות על שדה התעופה הצבאי למסוקים בצפון המדינה אין להם כל הישג. להפך, הם איבדו את המאחז החשוב במחנה הפליטים אל-ירמוכ שליד דמשק וחלק ניכר מאחיזתם בחומס, שם הופעלו כנגדם לפני כחודש טילים עם ראשי נפץ כימיים (לא קטלנים אלא משתקים). הם שולטים באזורים כפריים אבל לא בשום עיר בינונית. בעצם לא קיים צבא מורדים אלא על הנייר; יש מגוון מיליציות ולפעמים כנופיות שאינן מתואמות זו עם זו ולא אחת מבצעות פעולות תגמול אלו כנגד אלו, ואפילו טובחות באוכלוסיה אזרחית עלווית, אם כי לא בהיקף ובאכזריות של צבא המשטר.
ככלל לא נראה שצבא אסד סובל מעריקות בהיקף גדול בדרג הקרבי שלו. חייליו מקבלים משכורות בזמן, ציודו עדיין רב ומחסורו כמובן על איראן. המורדים סובלים לא רק מפילוגים בדרג הצבאי אלא מחוסר שליטה של ההנהגה המדינית היושבת בגולה על הדרג הלוחם. בתוככי ההנהגה שוררת חשדנות עמוקה בין האחים המוסלמים לגורמים החילונים יחסית. הגורם הבעייתי ביותר בקרב המורדים הוא ג'בהת נוסרת א-שאם, שהתחזקה באחרונה ואשר כופה בשטחים הכפריים המצויים בשליטתה אורח חיים מוסלמי נוקשה בהשראה סלפית ברורה. הדבר גורם לניכור בין המורדים לבין האוכלוסייה האזרחית הסונית, שלא לדבר על נוצרים, שיעים איסמעילים וכמובן עלווים.
תחושת ניכור זו מחלחלת גם אל הערים ומחזקת את הנטייה של חלק מהבורגנות הסונית לנקוט עמדה נייטראלית. ככל בורגנות, גם זו מעוניינת ביציבות ומפחדת מהתוהו ובוהו המשתרר אשר פוגע באינטרסים הכלכליים. מכוניות הנפץ המתפוצצות בערים, בין ביוזמת המשטר בין ביוזמת המורדים, עוד מחמירות מצב עניינים זה. כאשר המופתי הראשי דיבר ב-31 בינואר על כך שהאביב הערבי הביא בכל מקום למצב של אנרכיה, הוא דיבר אל בורגנות זו. ומה על עדות המיעוטים? העלווים ורוב הנוצרים עדיין נאמנים למשטר, מי בהתלהבות ומי בלית ברירה. הדרוזים כרגיל עומדים מן הצד, ומספר ההרוגים בחבל הדרוזי אינו עולה על 300. הסיוע הבינלאומי זורם לאיטו ואתרי המורדים זועקים: "והעולם שותק".
את המצב סיכם אתמול נאמנה המתווך הבינלאומי לח'דר אברהימי : "המשטר עדיין נמצא בעמדת שליטה, אבל איבד את הלגיטימיות". אובדן זה הוא נחמה פורתא, ונובע לא במעט מכך שהצבא הסורי מתנהג כצבא כיבוש בשטח אויב. וההמשך יבוא.
