הדברים נאמרו במהלך מפגש דיאלוג מדיני שהתקיים בספטמבר 2012 באיסטנבול בין מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית למכון (התורכי) למגמות פוליטיות גלובליות – GPoT Center. במפגש שעסק באביב הערבי, במשבר בסוריה, וביחסי ישראל-תורכיה השתתפו מהצד התורכי חוקרים, עיתונאים בכירים, שגרירים וגנרלים בדימוס. המפגש עורר עניין תקשורתי רב בתורכיה, והעיד על רצון ונכונות בתורכיה לנהל דו-שיח עם גורמים ישראליים ולהבין טוב יותר את עמדותיה וכוונותיה של ישראל.
הדיאלוג המדיני הבהיר שהתנצלות ישראלית, בנוסח כזה או אחר, היא תנאי לשיקום היחסים בין ישראל לתורכיה. ללא התנצלות לא תיתכן נורמליזציה ביחסים. זהו עניין מהותי לציבור התורכי כולו, ולא רק להנהגה או לתומכי ארדואן. חשיבותה של ההתנצלות היא גם כמעשה סמלי של מדינות ידידותיות שכנות. התורכים לא מבינים מדוע נמנעת ישראל מלהתנצל על הרג תשעת האזרחים. הם סבורים כי כל מדינה צריכה להיות מוכנה להתנצל על דבר שכזה בפני ידידיה.
באשר לשאלת אופן ההתנצלות, נטען בשיחות שאין הכרח שנתניהו יהיה זה שיביע את ההתנצלות. גם הנשיא פרס יכול להיות זה שיתנצל. פרס הוא נציג רשמי של המדינה, והוא העומד בראשה באופן סמלי. הוא גם דמות מוערכת בתורכיה ובעולם, ואם הוא יהיה זה שיתנצל – הציפייה היא שהדבר יהיה מקובל על ההנהגה התורכית. בעבר אף התנהלו שיחות על אפשרות שכזו.
קושי מרכזי בדרך לשיקום היחסים הוא שאלת המצור הישראלי על עזה. ההנחה בתורכיה היא שבסופו של דבר ישראל תתנצל ותסכים לשלם פיצויים לנפגעי אירועי המשט. השאלה היא מה לגבי התנאי השלישי שהציב ארדואן לשיקום היחסים – הסרת המצור. תנאי זה הוצג בעבר, אך הוסר במהלך המשא ומתן על טיוטת ההסכם ב-2011. כיום, חוזר עליו ראש ממשלת תורכיה בהתייחסויותיו הפומביות לשאלת היחסים עם ישראל.
האם ייסוג ארדואן מתנאי זה במקרה של התנצלות ישראלית, או שמא ימשיך להתעקש עליו וימנע את שיקום היחסים גם לאחר שתיאות ישראל להתנצל? חוסר הודאות בתשובה לשאלה זאת מובן בתורכיה כאחד הגורמים להתנגדות בישראל להתנצלות. ההנחה בקרב בני השיח התורכים הייתה שההתנצלות היא המפתח לשיקום היחסים ולא הסרת המצור על עזה, שכן ההתנצלות תאפשר להנהגה התורכית מרחב התגמשות בעניין המצור.
אם תהיה התנצלות, צופים רבים מבני השיח התורכים שארדואן ימצא דרך לסגת בעניין המצור, ושהתקשורת התורכית תדגיש לציבור שהמצור כבר אינו עניין כה מהותי כשהיה. תורכיה תוכל להמשיך ולהביע אי-שביעות רצון ממדיניות ישראל כלפי עזה, אך תבהיר במקביל שזהו עניין שהצדדים צריכים לפתור בינם לבין עצמם. ייתכן גם שימוש בהגדרה רחבה של משמעות הסרת המצור – הרי מצור הוא עניין של פרשנות שניתן לשחק בה בהתאם לרצון הפוליטי. עם זאת, יש הבנה שיש צורך להסדיר סוגיה זאת מראש, בערוץ אחורי או דרך מתווך, כדי שישראל תדע שהתנצלות אכן תוביל לשיקום היחסים ולא תגרור התעקשות תורכית על הסרת המצור.
בכל מקרה, הודגש שהתנצלות ישראלית תהיה תחילת תהליך שיקום היחסים ולא סופו. התנצלות לא תפתור הכול. תישארנה מחלוקות בין ישראל לתורכיה, בייחוד בעניין עזה והפלסטינים, והמדינות יצטרכו ללמוד ולחיות איתן. תורכיה רגילה ביחסים מסוג אלה, עם מדינות כמו יוון וארמניה. התנצלות ישראלית ותשלום פיצויים יובילו לחזרה מידית של השגריר התורכי לישראל. ישראל ותורכיה תוכלנה לחזור ולדבר זו עם זו בדרגים הגבוהים ביותר, גם בסוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות, ולנסות ללבן את המחלוקות ביניהן בערוצים הדיפלומטיים המקובלים.
חימום מהותי ביחסים יתאפשר רק לאחר שתחול גם התקדמות בערוץ הישראלי-פלסטיני. לאורך ההיסטוריה קיימת תלות בין טיב יחסי ישראל-תורכיה למצב היחסים בין ישראל לפלסטינים. זהו המצב גם כיום. במפגש נטען שהתקדמות בתהליך השלום (גם אם בערוץ אחורי) או מהלך ישראלי חיובי בערוץ הפלסטיני ייצרו אווירה אזורית שתאפשר לתורכיה להביא להתקדמות אמיתית ביחסיה עם ישראל, מעבר ליחסים נורמליים-אך-קרירים שצפויים לשרור לאחר שיוסר מעל סדר היום משבר המשט.
ד"ר נמרוד גורן הוא יו"ר מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ומרצה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ([email protected]).
