עדיין מוקדם לאפיין את מדיניותו של מחמד מורסי, הנשיא החמישי של מצרים, שהושבע לתפקידו ב-30 ביוני 2012. רבים רואים בו נציג של "האחים המוסלמים", ובשל כך מפרשים את צעדיו כקידום עמדות נוקשות וקיצוניות; אחרים בוחנים את הצעדים שנקט עד כה ומנסים לגבש עמדה המבוססת על עובדות ולא על דעות קדומות.
בחודשיים שבהם הוא מכהן כנשיא הוכיח מורסי שהוא יודע לכבות שרֵפות ולהסתער על נושאים דחופים. הצבא ניסה להצר את צעדיו עוד לפני שהושבע, אך כמה שבועות לאחר השבעתו החליף מורסי את צמרת הצבא באבחת-חרב חדה ומדויקת. בתוך כמה שעות שינה הצבא את טעמו וכעת הוא משתף פעולה עם הנשיא ונמנע ממאבקים ומהתגרויות.
אולם התחום החשוב ביותר עבור מורסי ומצרים כיום אינו הפוליטיקה הפנימית אלא הכלכלה. בתחום זה צפויות לשליטי מצרים שנים רבות של עבודה קשה. כבר עתה, כפעולת מנע ראשונה ומיידית, עליהם להזרים כסף לכלכלה המצרית, כלומר למצוא משקיעים, להשיג הלוואות ולנסות למחוק חובות הגובים ממצרים למעלה מ-20 מיליארד דולר בשנה.
עדות לחשיבות שמורסי ואנשיו מייחסים לנושא הכלכלי ניכרת במסעות הדיפלומטיים שהם מארגנים לעצמם ובמשלחות המגיעות למצרים. כבר בשלהי אוגוסט, פחות מחודשיים לאחר שעלה לשלטון, יצא מורסי בראש משלחת לסין בלוויית 75 אנשי עסקים מצריים ונציגים של משרדי ממשלה העוסקים בהשקעות, בתיירות, בתחבורה וכו'. אחת ממטרותיהם הייתה לשנות את מאזן הסחר בין שתי המדינות, שכן כיום מצרים מייבאת מסין סחורות בשווי של 7.5 מיליארד דולר ומייצאת סחורות בשווי של 1.5 מיליארד דולר. מטרה נוספת של המשלחת לסין היתה עידוד ההשקעות במצרים.
צעד נוסף שנקט מורסי, ואשר זוכה לתשומת לב רבה, גם מצד מפלגות האופוזיציה של השמאל המצרי, הוא נטילת הלוואה בשווי 4.8 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית. צעד זה עורר תמיהות רבות במצרים משום שבעבר "האחים המוסלמים" התנגדו להלוואה שכזו מהקרן, מטעמים דתיים. כידוע, סוגיית הריבית עדיין לא פתורה בחשיבה הכלכלית-מוסרית של האסלאם, וחכמי הלכה עדיין מתלבטים בה, אולם דומה שכעת, אחרי שהגיעו לשלטון, מגלים נציגי "האחים המוסלמים" נכונות להגמיש עקרונות דתיים. ולא רק "האחים המוסלמים" מתגמשים אלא גם מפלגת "אל-נור" הסלפית, המתיימרת להציג עמדה שמרנית יותר מזו של "האחים". על פי פסיקות של חכמי הלכה, שמנהיגי מפלגת "אל-נור" מתייעצים עמם, הסכומים הנמוכים שמצרים תשלם עבור הלוואה זו אינם ריבית אלא תשלומי-ניהול. נמצאה אפוא נוסחה משפטית-כלכלית העוקפת את המגבלות הדתיות ומאפשרת למצרים לקבל את ההלוואה שהיא זקוקה לה נואשות.
בחיפוש אחר תמיכה כלכלית מורסי אינו פוסח על הפילנתרופית הגדולה בעולם, ארצות הברית. כרגע מתנהל בין שתי המדינות משא ומתן שנועד למחוק חלק מהחובות של מצרים לארצות הברית, וב-8 בספטמבר אף הגיעה משלחת אמריקאית למצרים. המשלחת מונה מעל מאה אנשי עסקים ופקידים אמריקאים ומטרתה, כפי שתיאר אחד ממארגניה, היא "לבחון שותפויות עם משקיעים מצריים ולבדוק אפשרויות להרחבת פעילויות." המשלחת תפגוש, בין היתר, נציגים של "מפלגת הצדק והחירות", מפלגתה של תנועת "האחים המוסלמים", ומקורבים נוספים לתנועה.
מה המשמעויות של הצעדים הללו?
ראשית, המפלגות הדתיות במצרים, "מפלגת הצדק והחירות", ו"אל-נור", מפגינות גמישות ויצירתיות במפגש בין מגבלות הדת לבין הצרכים הכלכליים. שנית, שיתוף הפעולה עם מדינות המערב ועם בעלי בריתן הערבים, כגון קטר וערב הסעודית, ואף עם מדינות כגון סין, מחייב גישה שמרנית לפוליטיקה. וכפי שציין פקיד מצרי בעת הביקור הממלכתי בסין, על מצרים לבנות לעצמה דימוי של אמינות, שעיקרו עמידה בהסכמים חתומים, ויציבות פנימית. סביר להניח שכוונתו בהקשר זה היא הימנעות מסכסוכים עם שכנותיה ומיגור הטרור של אל-קאעדה וארגונים דומים.
השמאל המצרי כבר מבקר את מורסי ואנשיו על שמרנותם הכלכלית ואף מצביע על הדמיון בינם לבין קודמיהם מתקופת מבארכ. השוני היחיד, לדעת המבקרים מן השמאל, נעוץ בכך ש"האחים" מעוניינים לשפר את נורמות הניהול במדינה ולמגר את השחיתות שפשתה בה, אבל אין להם כל כוונה, טוענים המקטרגים, לחולל שינוי מעמיק בגישה הכלכלית הבסיסית.
