אלא שאשטון לא אמרה את מה שיוחס לה. בדיקה פשוטה מגלה את נוסח הטקסט המדוייק:
“And the days when we remember young people who have been killed in all sorts of terrible circumstances – the Belgian children having lost their lives in a terrible tragedy and when we think of what happened in Toulouse today, when we remember what happened in Norway a year ago, when we know what is happening in Syria, when we see what is happening in Gaza and in different parts of the world – we remember young people and children who lose their lives”.
ובעברית: "בימים שבהם אנו זוכרים צעירים שנהרגו בכל מיני נסיבות איומות – הילדים הבלגים שאיבדו את חייהם בטרגדיה איומה, כאשר אנו חושבים על מה שארע בטולוז היום, כאשר אנו זוכרים מה ארע בנורבגיה בשנה שעברה, כאשר אנו יודעים מה קורה בסוריה, כאשר אנו רואים מה קורה בעזה ובמקומות אחרים בעולם – אנו זוכרים צעירים וילדים שמאבדים את חייהם". נוסח זה דווח בוואלה!, וגם בהארץ הוזכרה התוספת על הילדים הבלגים. ברוב האתרים האחרים היא הושמטה, כנראה מחוסר רצון לקלקל סיפור טוב עם עובדות. הטקסט של סוכנות הידיעות הצרפתית אף לא תוקן ברוב אמצעי התקשורת בארץ לאחר שפורסם הנוסח המדוייק של דבריה של אשטון.
יש לתהות מדוע ממשלת בלגיה לא מחתה רשמית על ההשוואה בין הילדים שנהרגו בתאונת הדרכים האיומה בשוויץ בשבוע שעבר לבין רצח מתוכנן של ילדים בסוריה ובטולוז. אולם אם רוצים להיות קצת יותר רציניים, אפשר לתהות מדוע התקשורת הישראלית מנפחת התבטאות שברור שכל כולה יוחדה לצער על ילדים המקפחים את חייהם בנסיבות איומות. הרי גם ימנים יסכימו להחשיב מוות לא מכוון של ילד במהלך מלחמה ל"נסיבות איומות". חשוב מכל זה, יש לתהות מדוע פוליטיקאים ישראלים, בממשלה ובאופוזיציה, הופכים התבטאות כזו לקרדום לחפור בו. כלום אין להם דבר טוב יותר לעשות? או שהפיתוי להזכיר שנית את הרוע המוחלט של האויב ואת הצדק המוחלט שלנו, ובדרך גם להכניס אחת קטנה לאירופים האנטישמים, גדול מכל?
*****
עדכון מה-21 במרס: אשטון הזכירה לא רק את בלגיה ואת עזה אלא גם את שדרות. היא אמרה את המילה בשיכול אותיות, "שרדות", ונראה שזו הסיבה לכך שהיא לא הופיעה בתמליל המקורי שפורסם באתר הרשמי של האיחוד האירופי. האיחוד עדכן בינתיים את תמליל ההרצאה.
