על פני השטח טורקיה שקטה. הציבור העייף והמבולבל רק רוצה שיניחו לו. ההפגנות הגדולות של מאי השנה לא הביאו שינוי משמעותי בכנפיהן ובאופן לא מפתיע, מאז החשיפה המתוקשרת של פרשיות השחיתות בממשל ב-17 בדצמבר 2013, אחיזתו של ארדואן בשלטון רק התחזקה. אלפי שוטרים שופטים ותובעים שעסקו בחקירת הפרשיות הועברו מתפקידיהם בתואנה שהם משרתים גורמים בינלאומיים הרוצים בכישלונה של טורקיה, וכך הצליח ראש הממשלה להכפיף למרותו גם את הרשות השופטת ולהטיל אימה במשטרה.
האליטות והתקשורת מלגלגות על המעשיות שארדואן ממציא חדשות לבקרים, אולם רבים בציבור קנו את סיפור הקונספירציה הזה ואת טענותיו שההאשמות כוזבות ונועדו להפיל את הממשלה. העיתונות הטורקית החוששת מזעמו של המנהיג פיתחה שיטות עקיפות לביקורת – הפניית החיצים לגורמים ה"טוענים" שהממשלה והעומד בראשה מושחתים, הטמעת מידע ביקורתי בכתבות שעוסקות בעניינים אחרים, ומעין משחק רולטה רוסית בו כל אמצעי תקשורת מצטט את האחרים בתקווה להרחיק מעליו את אימת השלטון.
אולם בתוך הממשל פנימה, וביחסים בין ארדואן לבין יריבו גוּלֶן, אין כל הפוגה. המאבק נמשך בכל עוזו, וכפי שרמזנו כאן בעבר הוא רק בתחילתו. השבוע נפתח השלב השני במתקפה על ארדואן. יריביו חשפו שיחות טלפון ומסמכים המעידים שקיבל שתי וילות גדולות מפוארות באחת מפינות החמד של טורקיה באזור אוּרלה (ליד איזמיר). על פי השיחות והמסמכים קיבל ארדואן את הווילות בתמורה להקלות באישורי בניה. מכיוון שהאזור נחשב שמורת טבע אסור היה לבנות בו, אולם יזם הפרויקט, לטיף טופּבּאש, המואשם גם הוא בשחיתות מסיבית, קיבל אישור מיוחד.
בחלק מן השיחות המצוטטות מבקש הקבלן מארדואן להאיץ את קבלת האישורים ולדרבן את המושל המסרב להעניקם, ובשיחות אחרות מתעניין ארדואן בקצב הבניה ובמועד הסיום. במקביל הוצגו הקלטות של שיחות בהן מספרת בתו של ארדואן, סוּמֶיֶה, לקבלן טופבאש, ששתיים מתוך הווילות הנבנות מצאו חן בעיניה ובעיני אמה, אך הן מבקשות לערוך בהן מספר שינויים.
החשיפות הללו כמובן אינן מקריות. ההאזנה לטלפונים התבצעה על ידי הפרקליטות והמשטרה כחלק מחקירת השחיתויות, והדלפתן לתקשורת נעשתה, סביר להניח, על ידי התובעים המודחים ששמרו על ההקלטות ברשותם. בשונה מן הדיווחים הקודמים שהתייחסו לראש הממשלה רק בעקיפין, וכמעט שלא חשפו מידע "קשה", הדיווח הנוכחי מלווה בהקלטות בקולם של ארדואן ושל בתו, ובמסמכים שלכאורה נראים אותנטיים. ארדואן וצוותו יתקשו מאד להפריכם אם יש בהם אמת, מה גם שהווילות ניצבות על עומדן, וחקירה מהירה תוכל לגלות על שם מי הן רשומות וכיצד רכש אותן. במאמץ אדיר לבלום את החשיפה חסמה הממשלה את הגישה לאתרי האינטרנט שחשפו את ההקלטות ואת תוכנן, אולם באינטרנט, כידוע, אי אפשר לחסום את האמת, והדברים מצאו לבסוף את דרכם גם לעיתונות הממוסדת.
ארדואן ינסה לפטור את ההאשמות הללו כעוד תרגיל שנועד לפגוע בממשלה, ולא נופתע אם יגיב שוב, כהרגלו, בעוצמה רבה יותר – יסגור עיתונים, יפטר עורכים, ידיח עוד קציני משטרה ושופטים, ואף יכניסם לכלא – כדי להעלים את האשמה. אולם מחיר סתימת הפיות הולך ועולה.
יש אומרים שמפלגת השלטון, שזכתה לרוב מוחלט בפרלמנט ואינה נדרשת לפשרות פוליטיות, מושחתת ורקובה מן היסוד. במהלך שנים של מניפולציות והטלת טרור הצליח ארדואן להכפיף את המפלגה למרותו ולהדיח ממנה כל מי שהביע דעות עצמאיות. לכן אין סיכוי שהפרלמנט או המפלגה יוקיעו את ארדואן, יאשימו אותו בשחיתות ויתבעו את מיצוי הדין עמו. ייתכן שכך הדבר, אולם הגילויים האחרונים מציבים אתגר קשה מאד בפני כל טורקי ששלטון החוק עדיין יקר לו.
