באינתיפאדה השניה הייתי מח״ט בנימין ולאחר מכן ראש המנהל האזרחי. כיום אני מביט מהצד על ההתדרדרות המדאיגה של המצב הביטחוני בירושלים, ורואה בעיניים כלות כיצד אנו עושים בדיוק את אותן שגיאות שהביאו ועלולות להביא שוב לכדור שלג בטחוני. לא למדנו דבר.
שוב אנו מאשימים את ראש הרשות הפלסטינית בהובלת המאבק האלים, ולא מבינים שהאוכלוסיה הפלסטינית בירושלים נתונה בלחץ. הלחץ הזה מוביל את האלימות ברחוב, ואתו צריך להתמודד. ההסתה נגד אבו מאזן לא תעלה ולא תוריד.
שוב אנו חושבים שתגובה אלימה שלנו ובצדה נפגעים רבים בצד השני תעורר חשש ורתיעה. ההפך הגמור הוא הנכון.
כאז כן עתה יש לנו פוליטיקאים שליבוי האש והשנאה באמצעות מעשים פרובוקטיביים בהר הבית הוא לחם חוקם.
כאז כן עתה הימין מוביל אותנו ל״תגובה ציונית הולמת״ לכל אירוע. עוד שכונה ועוד התנחלות נבנית, ואלה יוצרות עוד חיכוך, עוד תסכול ושנאה ועוד אלימות.
שוב רצים להרוס בתים ומתעלמים מהמלצותיה של ועדה מקצועית, אשר החליטה כי הריסת הבתים אינה מרתיעה, אינה מידתית ואינה חוקית.
המציאות בירושלים מאוד מורכבת. ערביי מזרח-ירושלים הוזנחו משך שנים ארוכות, בהר הבית נעשים נסיונות חוזרים ונשנים לשנות את הסטטוס-קוו, שכונות חדשות נבנות במזרח-ירושלים, התנחלויות יהודיות מוקמות בלב שכונות ערביות, והמשא והמתן המדיני הוא חסר תוחלת. כל אלה יוצרים סיר לחץ שהתפרץ. דרך הפעולה הנוכחית תקשה מאוד להשתלט עליו.
כדי לתת תשובות אמתיות למצב צריך להכיר במציאות בשטח. אולם בממשלה ובימין מתעלמים ממנה ותוקפים את אבו מאזן, שאכן שגה קשות בהצהרותיו ובמעשיו בנושא, ואת ממשלת המומחים הפלסטינית. הרי אפשר לסמוך על כך שהטקטיקה הזו תתקבל היטב בחברה הישראלית.
את המחיר נמשיך כולנו לשלם.
תא"ל (מיל.) אילן פז היה ראש המנהל האזרחי בשטחים בתפקידו האחרון בצה"ל.
