נאום של הנשיא רוחאני בפני מפקדי כוחות ביטחון הפנים מעורר שוב עימות בין הממשלה לבין הממסד הדתי השמרני. בנאום שנשא ב-25 באפריל אמר הנשיא כי המשטרה אחראית לאכוף את החוק ולא את האסלאם. הוא הדגיש כי ברפובליקה האסלאמית אין סתירה בין חוק המדינה להלכה האסלאמית (השריעה) וכי על המשטרה מוטלת משימה אחת בלבד: אכיפת החוק כלשונו. המשטרה, טען רוחאני, אינה רשאית להתערב בעניינים דתיים שאינם נכללים בחוק המדינה, כמו מועדי התפילה ואופן התפילה. הוא הוסיף כי לא יעלה על הדעת, למשל, שהמשטרה תיכנס לבנק בשעות הצהריים ותורה לסגור אותו מכיוון שזוהי שעת התפילה.
נאום הנשיא עורר ביקורת חריפה מצד שלושה מאנשי הדת הבכירים באיראן. איתואללה נאסר מכארם-שיראזי טען שדברי הנשיא אינם ראויים מכיוון שכל החוקים באיראן מבוססים על האסלאם, ולכן המשטרה מחוייבת לאכוף את חוקי האסלאם. מכארם-שיראזי טען כי דבריו של הנשיא מחלישים את מורל המשטרה ואף מספקים "אור ירוק" למי שמבקש לבצע מעשי שחיתות. הוא הביע תקווה כי הנשיא לא יחזור על דברים אלה בעתיד.
איתואללה חוסיין נורי-המדאני הזהיר כי מנאום הנשיא עלול להשתמע כי האסלאם והחוק הם שני דברים שונים. מי שטוען שיישום החוק האסלאמי אינו מהווה חלק ממשימות המשטרה, אמר איש הדת השמרני, יוצא למעשה נגד החובה האסלאמית לצוות על הטוב ולאסור על הרע. הוא הוסיף כי דברי הנשיא מנוגדים לדברי המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, שהצהיר כי האחריות לממש את חוקי האסלאם מוטלת על כולם. גם איתואללה לוטפוללה סאפי גולפאיגאני מתח ביקורת על הנשיא וציין כי הוא מוטרד מאלה הטוענים שיש מוסדות שאינם מחויבים ליישם את החוק האסלאמי. כל אדם וכל מוסד באיראן מחויבים, לדבריו, ליישם את חוק האסלאם ועל הבכירים באיראן להימנע מהצהרות שעלולות לעורר את דאגתם של המאמינים.
אמצעי תקשורת שמרנים הצטרפו לגינוי דברי הנשיא. האתר "מרסאד" טען כי הדברים מנוגדים לאסלאם וכי עלול להשתמע מהם שבאיראן קיימים חוקים שאינם אסלאמיים, דבר המנוגד לחלוטין לתפיסה עליה מושתתת הרפובליקה האסלאמית. האתר הביא את נאום רוחאני כעדות לכך שהוא מושפע מקבוצת יועצים הדוגלים בהשקפה חילונית ותומכים בהפרדת דת ומדינה.
הנשיא זכה, עם זאת, להגנת תומכיו. במאמר שפרסם האתר השמרני המתון "אלף" נכתב כי ברור שהנשיא, שהינו איש דת בעצמו, לא התכוון לרמוז בדבריו שהאסלאם וחוק המדינה נבדלים זה מזה. כל כוונתו הייתה להבהיר שהמשטרה צריכה ליישם את חוק המדינה, התואם אמנם את ההלכה האסלאמית אך אינו זהה לה תמיד, משום שבתהליך החקיקה נלקח בחשבון גם האינטרס של החברה. דברי הנשיא נועדו, לטענת "אלף", גם להבהיר את אחריות המשטרה במקרים בהם קיימת, לכאורה, סתירה בין האסלאם לחוק, למשל: אופן לבוש הרעלה, שאינו מוגדר באופן ברור על-פי החוק אלא רק על-פי ההלכה האסלאמית, או קיומו של קונצרט המותר על-פי החוק אך מנוגד לפסיקתם של כמה מאנשי הדת. במקרים כאלה מחויבת המשטרה לפעול אך ורק בהתאם לחוק המדינה ולא בהתאם לפרשנות זו או אחרת.
האתר "אפתאב ניוז" המקורב לנשיא הסביר כי רוחאני הדגיש בדבריו שבאיראן אין כל סתירה בין החוק לאסלאם. לטענת האתר, אין זו הפעם הראשונה שמתנגדי הממשלה מעבירים לבכירי הממסד הדתי מידע מסולף בנוגע להצהרותיהם של בכירי הממשלה, בניסיון לפגוע ביחסים הטובים בין הממשלה לבין הממסד הדתי.
הויכוח סביב נאום הנשיא מהווה עדות נוספת לרגישות הקיימת מצד הממסד הדתי ביחס לכוונותיו של הנשיא, החותר בהדרגה ובזהירות מאז בחירתו בקיץ 2013 לצמצם את מעורבותה של הממשלה בחיי האזרחים – למשל ביחס לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי. מתנגדי הממשלה בימין השמרני שבים ומנצלים מפעם לפעם רגישות זו כחלק ממאבקם הפוליטי בממשל וביוזמותיו הנתפסות על-ידם כאיום על ערכי המהפכה.