כמו רבים, גם אני הרמתי גבה כאשר קיבלתי הזמנה להשקת השדולה לטיפוח תרבות מזרחית בישראל. את הפורום השיקה חברת הכנסת קסניה סבטלובה, עיתונאית שעסקה בענייני המזרח התיכון, שלא ניתן לחשוד בה שהיא ילידת ארץ מוסלמית. ההפתעה השניה הייתה נוכחותם של ראשי ה"מחנה הציוני" ואף חבר הכנסת מהליכוד, אורן חזן. אך את הרושם הגדול ביותר עורר חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת.
בדברי הפתיחה הציגה סבטלובה את היעדרותן העגומה של יצירות המשקפות את המורשת של יהודי ארצות ערב מהנוף התרבותי בישראל. העיתונאית לשעבר הספיקה לעמוד מקרוב על מצבם העגום של אתרים יהודים בארצות ערב, במסעות שערכה לבתי קברות יהודים מוזנחים במצרים ובלוב. חשוב לא פחות, היא הוסיפה, הוא העדרו של חומר על המורשת וההיסטוריה של יותר מחצי האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל. האם יש תלמיד בישראל שלמד, לצד השואה, גם על הפרעות בפס שבמרוקו בשנת 1913 והפרהוד בבגדאד בשנת 1941? חבר הכנסת לשעבר ודיקן האוניברסיטה העברית בהווה, פרופ' מנחם בן-ששון, הזכיר כי "לא נוכל לדעת מי אנו אם איננו לומדים את ההיסטוריה של אבות אבותינו באזור ואת תרומתם לו במאות 7—12 לספירה."
כמשתתפת כמעט קבועה במפגשי השדולה לפיצוי יהודים מדינות ערב שהקים חבר הכנסת שמעון אוחיון בכנסת האחרונה למדתי ממשרד החינוך שלתכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים נוסף פרק שלם על יהודי ארצות האסלאם. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות: נוכחות יהודית בעלת היסטוריה של למעלה מ-2500 שנה זוכה לכיסוי של כמה עמודים בספר!
כל הנוכחים הסכימו שאינטגרציה חברתית תלויה באינטגרציה תרבותית, אולם חבר הכנסת עודה היה זה שהכה את הנוכחים בהלם כאשר דקלם שיר של משורר יהודי מהתקופה הטרום-אסלאמית (ג'אהיליה), עדיה בן שמואל. מילותיו, בתרגום חופשי מערבית, הן: היא באה להקניט אותנו על היותנו מיעוט, אך אמרתי לה שהאיכות קובעת ולא הכמות. עודה הוסיף כי הוא מרגיש בנוח בחברת הנוכחים בשדולה, החולקים את אותה תרבות והיסטוריה רבת שנים. הוא אף מנה יהודים שתרמו לתרבות הערבית במרוצת המאות הרבות שחלפו. אף שלא ערכתי סקר בעניין, אני משוכנעת שרבים וטובים בקרב בוגרי מערכת החינוך בישראל לא שמעו על המוסיקאי דאוד חוסני ממצרים או על האחים אל-כוויתי שייסדו את השירה הערבית המודרנית במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חבר הכנסת עודה הפתיע כאשר הפגין ידע רב על היהודים בארצות האסלאם. את אקורד הסיום סיפקה חברת הכנסת הטריה והמרשימה, סבטלובה, אשר ציינה כי לילת אל-קדר, הלילה ה-27 בחודש הרמדאן, מקביל ליום הכיפורים היהודי ובו נפתחים שערי שמיים. היא הביעה תקווה שתפילותיו של עודה לחיי תרבות ערבית-יהודית עשירים תתממשנה. במקום אף שררה הסכמה על הצורך בפיצוי לכל הפליטים במזרח התיכון, ובכללותם הפלסטינים. הכנסת, יש להזכיר, כבר תיקנה חוק בעניין פיצויים ליהודי ארצות ערב, וה-30 בנובמבר נקבע כיום השנה לציון הפליטוּת של יהודים מארצות האסלאם. הבעיה, כתמיד, היא ביישום, וחברי הכנסת שנכחו באירוע הסכימו כי יש להקפיד על אכיפת החוקים הקיימים.
בשבוע רווי המתח הזה, שבו שמענו בוקר וערב על הגרעין האיראני, נוסדה השדולה המרגשת הזו, ולפניה העלה חבר הכנסת באסל גטאס מהרשימה המשותפת הצעת חוק להקמת מרכז תרבות למורשת הערבית בישראל. מי יתן ונעסוק רק במיזוג תרבויות!
לינדה מנוחין עבדול עזיז היא עורכת-שותפה באתר www.wanaltaqy.com
