מספר דיווחים מהחודש האחרון מעידים על הגדלת הסיוע האמריקני ל-YPG, המיליציה הכורדית השולטת בחלקים נרחבים מצפון סוריה. בתחילה הסתייג הממשל האמריקני מהמורדים הכורדים בסוריה בשל זיקתם החזקה ל-PKK, המיליציה הכורדית בטורקיה המוגדרת כארגון טרור על-ידי ארצות הברית, ומחשש לפגוע ביחסים בין ארצות הברית לטורקיה. עם זאת, בשל מחויבותו הפוחתת של ממשל אובמה למאבק באסד ותעדוף המאבק בדאע"ש הפכו הכורדים בסוריה, המקיימים יחסים תקינים עם משטר אסד ונלחמים בדאע"ש, לבעלי הברית המועדפים על ארצות הברית בסוריה.
ה-YPG תפקדה כזרוע הצבאית של מפלגת האיחוד הדמוקרטית (PYD), שהוקמה בסוריה על-ידי ה-PKK בשנת 2003. כאשר הסיג צבא אסד את כוחותיו מהאזורים הכורדים של סוריה בקיץ 2012, במטרה לבלום את ההתקפה על חלב, השתלטו עליהם לוחמי ה-YPG, וכך הפכה ה-PYD לשליטה היחידה בפועל של האזורים הכורדים במדינה.
הפגנה נגד המשטר בקמישלי, 8 באפריל 2011 (שלושה שבועות לאחר תחילת ההתקוממות בדרעא)
השליטה בכל האזורים הכורדים בסוריה אפשרה ל-PKK, לראשונה, לממש את האידיאולוגיה השלטונית שלה שהיא חילונית, פמיניסטית ואנטי-קפיטליסטית, אך בדומה למפלגות ניאו-מרקסיסטיות רבות מתאפיינת בסגירוּת מחשבתית ופולחן אישיות של המנהיג, עבדאללה אוג'אלאן. המגמות הפוליטיות הכורדיות התפתחו לאורך השנים לתביעה להקמת אוטונומיות דמוקרטיות לקהילות כורדיות ואחרות, וכתוצאה מהסתירות הפנימיות ומהצורך לבסס שלטון בתקופת מלחמה יושמו רעיונות מסויימים באופן סלקטיבי. מפלגת ה-PYD, שנשים נוטלות חלק פעיל במיליציה שלה, חוקקה באזורים הכורדים של סוריה חוקים המקדמים זכויות נשים ואף התירה נישואים אזרחיים, אף שהחברה הכורדית היא שמרנית למדי.
עם זאת, המפלגה לא אפשרה ניהול דמוקרטי עצמאי באזורים שבשליטתה. היא הקימה שלושה מחוזות (קנטונים) – ג'זירה, קובאני ואפרין, המנוהלים על-ידי "ועדות עממיות" אשר אמורות להבחר באופן דמוקרטי. בפועל, כל הנציגים בוועדות ממונים על-ידי ה-PYD והמפלגה מגבילה את תפקידן לחלוקה של סיוע הומניטרי בעיקר. גם הדיינים ב"בתי הדין העממיים" שהוקמו ממונים על-ידי המפלגה ופועלים בשירותה, מה שמעורר ביקורת מצד פעילי זכויות אדם כורדים. המשטרה נשלטת גם היא על ידי המפלגה, ושוטרים חטפו אזרחים ופעילים שנחשדו כמתנגדים למפלגה וכלאו אותם ללא משפט. תוכנית הלימודים מרוכזת באידיאולוגיה של המפלגה ומטפחת את פולחן האישיות של אוג'אלאן. הסלמת העימות עם דאע"ש החמירה עוד יותר את המגמות הסמכותניות הללו, והמפלגה החלה לגייס בכפייה צעירים לשורות ה-YPG, להחריב כפרים ערביים ששחררה מידי דאע"ש ולגרש את תושביהם.
סרטון של אמנסטי אינטרנשיונל על כפרים ערבים שהוחרבו על-ידי ה-YPG
היחסים בין ה-PYD למשטר אסד הם מורכבים. המפלגה מעוניינת בביסוסה של אוטונומיה כורדית ומגיבה באלימות על ניסיונותיו של המשטר לפגוע בשלטונה, אך בה בעת היא זקוקה לשיתוף פעולה מצד המשטר בדמות הסיוע הצבאי שהוא מעניק ל-YPG לטובת הלחימה המשותפת בדאע"ש ותשלום המשכורות לעובדי המדינה החיים באזורים שבשליטת ה-PYD. יחסי ה-PYD עם המורדים הערבים בסוריה מורכבים אף הם, שכן האוכלוסיה הערבית בסוריה מתייחסת בחשדנות לשאיפות האוטונומיה הכורדית והאופוזיציה הסורית רואה בעין רעה את היחסים הטובים בין ה-PYD למשטר אסד. עם זאת, הלחימה בין המורדים לבין הכורדים בשנים 2012—2013 הוחלפה בינתיים בשיתוף פעולה בין הצדדים נגד דאע"ש.
היחסים של ה-YPG עם דאע"ש שונים באופן מהותי, שכן הארגון מחשיב את כל מתנגדיו, ובכלל זאת הכורדים (רובם מוסלמים סונים), ככופרים. קווי החזית בין שני הצדדים היו סטטיים למדי עד אמצע ספטמבר 2014, כאשר דאע"ש התחילו להתקדם לכיוון העיירה כובאני, בירת המחוז הכורדי הנושא את שמה. בזכות סיוע צבאי, ובכלל זאת אווירי, מצד ארצות הברית הצליחו לוחמי ה-YPG להדוף את ההתקפה וביוני 2015 אף כבשו שטחים נרחבים מידי דאע"ש, מה שאפשר להם לבסס שליטה על רצועה בת קרוב ל-500 קילומטרים לאורך הגבול עם טורקיה.
לוחמי דאע"ש נסים מפני מתקפה של ה-YPG ולוחמות ה-YPJ בתל אביד
הצטלבות אינטרסים חלקית הובילה להידוק היחסים בין ממשל אובמה, הנחוש להיאבק בראש ובראשונה בדאע"ש, לבין ה-YPG. לאחר שהפנטגון כשל במאמציו למצוא מספר גדול של מורדים סורים ערבים המוכנים להילחם בדאע"ש בלבד, הוא פנה למורדים הכורדים. ה-YPG (שמונים כ-20 אלף לוחם) הקימו את ה"כוחות הדמוקרטיים הסורים" יחד עם כחמשת אלפים מורדים ערבים, תוך שהם זוכים לתמיכה ואף לחימוש מצד ארצות הברית. אף שארצות הברית מכירה בכך שה"כוחות" נמצאים תחת דומיננטיות כורדית מוחלטת, הארגון מאפשר לה להצהיר כי אינה מחמשת את הכורדים בלבד, לרווחתה של טורקיה. מעבר לחימוש ה-YPG, לוחמים כורדים מכוונים תקיפות של חיל האוויר האמריקני מהקרקע וכוחות מיוחדים של צבא ארצות הברית אימנו חלק מלוחמי הארגון. לאחרונה הכריז הממשל בפומבי כי 50 לוחמים אמריקנים יוכנסו לאזורים שבשליטת הכורדים כדי לבחון את הצרכים של הקואליציה הלוחמת החדשה ולעודד את מרכיביה השונים לשתף פעולה בצורה טובה יותר.
אולם האינטרסים האמריקאים והכורדים בסוריה רחוקים מלהיות זהים. הכורדים מעוניינים להשלים את השתלטותם על כל השטח לאורך הגבול הטורקי, ואילו האמריקנים מעוניינים בכך שהכורדים יתקדמו לעבר מעוזים של דאע"ש בעומק שטח סוריה. רק לאחר שטורקיה אותתה באופן חד משמעי כי תמנע בכוח כל התקדמות של הכורדים לאורך הגבול עמה נעתרו הכורדים לתכנית האמריקנית, וה"כוחות הדמוקרטיים הסורים" פתחו במתקפה חדשה שנועדה לנתק את הדרך המרכזית בין מוצול שבעיראק וא-רקה שבסוריה, ערי הבירה של דאע"ש משני עברי הגבול.
נראה כי ממשל אובמה אינו מביא בחשבון את הקשיים שבהם יתקלו המורדים הכורדים בבואם להשתלט, ואז לשלוט, על אזורים המיושבים באוכלוסיה ערבית. זו עוינת את ה-PYD וחוששת לחיות תחת שלטון המפלגה, ואנשי דאע"ש בוודאי ישכילו לנצל זאת לטובתם.
