אתמול בבוקר נרצח טהיר אֶלְצִ'י, ראש אגודת עורכי הדין של העיר דיארבַּקיר במזרח טורקיה. אלצ'י, כורדי במוצאו, נאם באחת הכיכרות של העיר ודיבר כהרגלו על שלום, הפסקת האלימות הממשלתית וזכויות אזרח, ולפתע נפתחה אש. שני שוטרים ששמרו במקום נהרגו לצדו ומספר עוברי אורח נפצעו.
בשנים האחרונות היה אלצ'י אחת הדמויות המובילות והחשובות ביותר במאבק של הכורדים לשוויון ולאוטונומיה בטורקיה. לאחרונה הצהיר שלדעתו מחתרת הפ.ק.ק. הכורדית אינה ארגון טרור אלא נאבקת למען העם הכורדי, ואף יצא נגד מדיניות סתימת הפיות של המדינה וטען שהמאבק שמנהל השלטון לכאורה נגד "המדינה המקבילה" אינו אלא תירוץ לחיסול התקשורת החופשית במדינה. אלצ'י הרגיז רבים בצמרת הטורקית, ובראיון שהעניק לבי.בי.סי. לפני מספר ימים אף סיפר שקיבל הרבה איומים על חייו.
מתיאור המקרה ומצילומי וידיאו מקומיים יש סבירות לשני תרחישים – האחד שאלצ'י אכן היה מטרת ההתנקשות, והשוטרים שנורו היו חלק מבּיוּם הרצח בידי אנשי "מדינת העומק" הטורקית, והשני שדווקא השוטרים היו מטרת ההתנקשות של אנשי מחתרת כורדים, ואילו אלצ'י נהרג בטעות באש הצולבת בינם לבין כוחות המשטרה.
מיד אחרי הרצח גינו אותו הנשיא ארדואן וראש הממשלה דאווּטאולוּ והאשימו את המחתרת הכורדית, אולם מעטים מאמינים להם. מחשש שהלווייתו של אלצ'י תהיה מוקד להפרות סדר סגרו השלטונות את הדרכים לדיארבקיר ואף השעו את הטיסות לעיר. על אף זאת הסתננו כורדים רבים לתוך העיר והתעמתו עם כוחות הביטחון.
בין אם הייתה זו הוראה של השליט הטורקי ובין אם המנהיג הכורדי נקלע לתקרית שלא נועדה להרוג אותו, התוצאות טרגיות. עם נצחונה של מפלגת הצדק והפיתוח בבחירות האחרונות סברו רבים בטורקיה כי ארדואן השיג את מבוקשו – רוב מוחלט בפרלמנט – ומעתה יפעל להשקיט את החזית מול הכורדים ולחדש את הדיאלוג איתם. האירוע הנוכחי סותם את הגולל על האפשרות הזאת, ועלול להוביל לסחרור דמים נוסף בין הטורקים לכורדים. הפעם צפוי העימות להתרחב ולכלול גם את האוכלוסיות האזרחיות.
טורקיה היא מדינה חזקה ובעלת שורשים עמוקים, אולם סדרת האירועים האחרונים, ובעיקר ההסתבכות עם רוסיה בעקבות הפלת המטוס הרוסי, וכעת רצח טהיר אלצ'י, מזכירים את נקודת השבר ההיסטורית של השתלטות הצבא על המדינה ב-12 בספטמבר 1980. גם אז הייתה תחושה של קרע בתוך האוכלוסייה ולצידה משבר ביחסים הבין-לאומיים, והצבא שחזה בהתפרקות המהירה של הרפובליקה החליט לקחת את השלטון לידיו. אלא שעתה אין כל ביטחון שהצבא יוכל לשוב ולמלא את התפקיד.