בריאיון בלעדי לפורום לחשיבה אזורית מתאר באקוני את כתיבת הספר כמסע אישי ולימודי אל קורות משפחתו בהיותו "נכד לפליטים פלסטינים מ־1948, מחיפה ומירושלים, שנולד בעמאן וגדל בין עמאן לביירות".
האם תוכל, בבקשה, לתמצת את הטיעון שלך בנוגע לחמאס?
"חמאס היא חלק בלתי נפרד מהתנועה הלאומית. תנועת החמאס אינה אנומליה, או ביטוי מקומי של רשת טרור עולמית, אלא תנועה המסורה למאבק הפלסטיני להגדרה עצמית, והאידאולוגיה שלה נטועה ברעיון הלאומיות האסלאמית. מרבית עקרונותיה מקובלים באופן רחב על העם הפלסטיני, כמו הקריאה לזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, ולפיכך אי אפשר להדיר אותה לשוליים הדיפלומטיים או להביס אותה תבוסה צבאית".
תאר בבקשה את ההתפתחות ואת השינויים שהתחוללו בחמאס.
"בספרי אני טוען שבמהלך שלושים שנות קיומה עברה חמאס טרנספורמציה דומה מאוד לזו שעברה אש"ף לפניה. התנועה הגיעה למסקנה שהמאבק המזוין לא יגרום לישראל לוותר על אחיזתה הבלתי חוקית בשטחים הפלסטינים. לפיכך עמלה חמאס על בניינו של כוח פוליטי, וניסתה להשיג דריסת רגל במוסדות שהובילו את המאבק הפלסטיני לשחרור לאומי – ובראשם אש"ף. במהלך תקופה זו הגיעה חמאס לבשלות פוליטית מסוימת. נכון לעכשיו התנועה מקבלת את הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ואף אותתה על נכונותה לאמץ את המאבק העממי ולהעדיפו על פני המאבק המזוין אם יונחו על השולחן הפתרונות הפוליטיים המתאימים.
במהותה הפכה התנועה מגורם צבאי המחבל בתהליך מבחוץ לממשלה מפויסת השולטת ברצועת עזה ופועלת בתנאים קשים של כיבוש. ההבדל היחיד מהשינוי שעברו אש"ף והרשות הפלסטינית בגדה המערבית הוא שברמה הרטורית האידאולוגיה של חמאס בעזה נותרה כשהייתה".
האם חמאס היא פרטנר לשלום ולפשרה פוליטית?
"חמאס מאמינה שהוויתורים ההיסטוריים של אש"ף הוכיחו שישראל איננה כובש נדיב לב: הוויתורים של אש"ף לא נענו במחוות הדדיות של ישראל. לפיכך חמאס מאמינה שחשוב לשמר את האידאולוגיה שלה בשלמותה עד שתקום ממשלה ישראלית שתהיה מוכנה להשיב לוויתורים של הפלסטינים בהכרה ישראלית בזכויות הפלסטינים. במילים אחרות, חמאס תהיה פרטנר קשוח בכל משא ומתן עם ישראל, וסביר להניח שתנהג כשחקן פוליטי חזק בתוך הקהילה הפלסטינית עצמה.
חמאס הוכיחה את נכונותה לפשרות פוליטיות, אך פשרות אלו יבואו לידי ביטוי אך ורק מול ממשלה ישראלית המוכנה גם היא להתפשר. בעצם הכרתה של חמאס במדינה פלסטינית בגבולות 1967 הלכה חמאס, למעשה, רחוק יותר ממפלגת הליכוד בישראל, המסרבת במפורש לקבל את רעיון המדינה הפלסטינית בשום מקום בשטחים הפלסטיניים".
האם פירושו של דבר שחמאס מוותרת על המאבק המזוין?
חמאס נותרת מחויבת למאבק המזוין כאמצעי לשחרור לאומי, והיא מאמינה שמאבק חמוש הוא אמצעי מוצדק לנוכח האלימות של ישראל נגד הפלסטינים המתלווה לכיבוש השטחים. באותה מידה הראתה חמאס נכונות לאמץ מאבק עממי כאמצעי של התנגדות, ועם זאת, היא שומרת לעצמה את הזכות להגן על העם הפלסטיני נגד מעשי זוועה ישראליים.
האם תרצה לומר דבר נוסף לקוראים הישראליים?
"אני חושב שהמדיניות לדחוק את רצועת עזה לשוליים מגונה מבחינה מוסרית, שכן היא מבוססת על ענישה קולקטיבית של שני מיליון בני אדם ללא קשר למדיניות של חמאס. גם אם נראה במדיניות הבידוד רע הכרחי, במבחן התוצאה מדיניות זו נחלה כשלון אסטרטגי. מה שצריך לעשות כרגע הוא להסיר את המצור מעל עזה ולפעול מול חמאס כשחקן פוליטי".
