הנהגת חמאס עדיין מחרימה את התקשורת הישראלית, אך בהיותי כתב המגזין היהודי־אמריקאי Tablet, הצלחתי, לאחר חודשי מאמץ ארוכים, לראיין באיסטנבול את איש הלשכה המדינית של התנועה חוסאם בדראן.
בזמן האינתיפאדה השנייה היה בדראן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם בצפון הגדה. הוא נעצר בשנת 2002, נשפט ל־18 שנה בשל מעורבותו בפיגועים בפיצריית סבארו בירושלים ובמועדון הדולפינריום בתל אביב, ושוחרר בעסקת שליט. הוא גורש לקטר, ולאחר ששימש דובר התנועה, נבחר בשנה שעברה לחבר הלשכה המדינית האחראי לקשר עם הפלגים הפלסטינים ועם החברה האזרחית. כיום הוא גם חבר בצוות המשא ומתן לרגיעה עם ישראל, המתנהל בקהיר.
הסיבה המיידית לריאיון היא המצוקה הפוליטית והכלכלית הקשה שבה נתונה תנועת החמאס, ורצונה לחדש בהקדם האפשרי את הסכם הרגיעה עם ישראל, שנחתם בעקבות מבצע צוק איתן בשנת 2014. בדראן טוען כי מדובר בהפסקת אש "לפרק זמן שיוגדר בין הצדדים", שכן גם חמאס וגם ראש הממשלה נתניהו אינם מעוניינים כרגע בהסכם משמעותי יותר במודל אוסלו, שהיה אסון עבור הסוגיה הפלסטינית.
לדבריו, המחיר שמציעה חמאס לישראל תמורת חידוש הרגיעה "נמוך ביותר", וכולל בראש ובראשונה פתיחה של מעברי הגבול עם ישראל למעבר סחורות ואזרחים ובקשה ממצרים לפתוח בקביעות את מעבר רפיח. האבטלה בעזה היא כיום 80% ותושבים רבים סובלים מרעב וממחלות. "הישראלים בעוטף עזה לא ישמעו עוד צבע אדום וההצתות ייפסקו. המחיר שיידרש מהצד השני בתמורה לכך הוא 'כלום'". לדבריו, אם תושבי עוטף עזה היו מודעים למחיר המגוחך שמציעה התנועה תמורת רגיעה, הם היו יוצאים להפגין נגד הממשלה על הסחבת שהיא נוקטת.
בדראן היה רוצה לראות אלפי פועלים עזתים נכנסים לעבוד בישראל באמצעות משטר ההיתרים שמנפיקה ישראל ביד רחבה לתושבי הגדה המערבית. לדבריו, דרישות כמו פתיחת נמל ימי ושיקום שדה התעופה בדהנייה הן משניות בחשיבותן. "האזרח בעזה לא צריך מטוס, אלא שמטוס לא יפציץ אותו. הוא צריך מזון וטיפול רפואי".
חמאס – וכאן הפער הגדול בינה לבין ישראל – עדיין עומדת על דעתה להפריד בין הסכם הרגיעה עם ישראל לבין עסקת חילופי שבויים שבה יימסרו לישראל האזרחים אברה מנגיסטו והשאם א־סייד שנכנסו מרצונם לרצועה, וגופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול (הוא סירב למסור מידע כלשהוא על מצבם). בתחילת הדיונים דרשה ישראל מחמאס להפסיק לייצר נשק ברצועה ולייבא נשק אליה, וחמאס הגיבה בזלזול. מבחינת חמאס מדובר בנושא אסטרטגי שאינו נתון למשא ומתן במסגרת הרגיעה המוגבלת שהארגון מבקש להשיג כעת. "אם תדברו איתנו על נשק, נדבר אתכם על זכות השיבה ללוד ולירושלים", אמר.
בדראן מאמין – וייתכן מאוד שזו טענה רטורית, חלק מה"בזאר" המתנהל כעת מול ישראל – שעסקת השבויים שתיחתם תהיה "מכובדת יותר מעסקת שליט". חמאס דורשת לשחרר לא רק את 18 העצורים ואת 19 הגופות שתפסה ישראל בעזה במערכה האחרונה, אלא גם את 26 האסירים הוותיקים שנשפטו לפני הסכמי אוסלו ולא שוחררו לידי אבו מאזן במסגרת "הפעימה הרביעית" שמעולם לא התממשה במסגרת שיחות השלום ב־2014. כמו כן דורשת התנועה את שחרורם של אסירי חמאס ששוחררו בעסקת שליט ונכלאו מחדש בעקבות מבצע "שובו אחים" (לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים) ביוני 2014.
העיכוב בשיחות הצית מחדש את "הפגנות השיבה" השבועיות לאורך הגדר. בניגוד להוכחות המצולמות של דובר צה"ל, בדראן טוען בתוקף כי לא רק שחמאס אינה עומדת מאחורי ההפגנות, אלא היא אף מרסנת אותן. "אלמלא הפעילות שלנו, אזרחים רבים היו מגיעים לצד השני של הגדר". הוא מודה כי ארגונו קיבל החלטה "להוריד את שיגור בלוני התבערה לאפס במהלך עיד אל־אדחא בסוף אוגוסט, כצעד בונה אמון מול ישראל, ומזהיר כי הרצועה עלולה להתפוצץ מול ישראל בכל רגע.
חמאס דומה בעמדותיה לימין האידאולוגי בישראל, טוען בדראן. כמו תפיסת "ארץ ישראל השלמה", גם תנועתו מאמינה כי "פלסטין ההיסטורית" שייכת כולה לפלסטינים. אולם לנוכח הבנתה את השינויים הגאו־אסטרטגים שהתרחשו באזור ואת מעמדה החזק של ישראל, הסכימה התנועה לנוסחת פשרה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים, נוסחה שפורסמה במסמך העקרונות החדש אשתקד. בדראן רומז שמתוך הבנה זו אפשר להגיע להבנות אד־הוק שיספקו את שני הצדדים בלי לוותר על עקרונות יסוד.
למרות בידודה של חמאס בזירה הערבית ובזירה הבין־לאומית, בדראן אופטימי. תנועתו אמנם לא חידשה את הקשר עם משטר אסד מאז נטשה את דמשק בתחילת 2012, אך לדבריו היחסים עם איראן חזרו להיות "טובים מאוד" והגיעו לרמה שבה היו לפני מלחמת האזרחים בסוריה. מצרים, מצדה, הסכימה בעת האחרונה לחדש את רישיון השהייה של בכירי החמאס בקהיר.
25 שנים לאחר שצפה בטקס החתימה על הסכמי אוסלו בין כותלי כלא נפחא, בדראן משוכנע כי היום יש קונצנזוס פלסטיני נגד ההסכמים. הוא שיבח את אבו מאזן על נטישת השיחות עם ישראל ועל הפנייה לפורומים בין־לאומיים כדי לבודד אותה, אך טוען כי אין בכך די. "ישראל הוכיחה לעולם ולפלסטינים כי אי אפשר לקבל זכויות במשא ומתן ובצעדים של רצון טוב", אמר. לדעתו, פת"ח עדיין מאמינה בדיפלומטיה כפתרון יחיד.
בניגוד לאבו מאזן, שטען בעבר שהשימוש בנשק פגע אנושות במאבק הפלסטיני, לדעת בדראן אפשר בהחלט לנהל משא ומתן עם ישראל לצד צעדי בידוד דיפלומטיים ו"מאבק מזוין", והעולם יקבל זאת. "בכל מדינה יש משרד חוץ ומשרד הגנה. כל העמים הכבושים נלחמו", הוא טוען. "האמריקאים נשאו ונתנו עם הווייטנאמים בזמן שנלחמו נגדם. היום הם עושים זאת עם הטאליבאן, שהם נוקשים יותר מאיתנו מבחינה אידאולוגית. 130 שנות הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה הסתיימו לאחר שהמשלחת האלג'ירית נשאה ונתנה בפריז בזמן שהלחימה באלג'יריה נמשכה".
לכל אורך השיחה ניסה בדראן להציג את עמדתו כפרגמטית, אף שהנחותיו בדבר יכולת העמידה העתידית של תושבי עזה בהיעדר הסכם עם ישראל טרם הועמדו במבחן המציאות. עכשיו על ישראל להחליט אם בכוונתה להסכים לרגיעה גם בלי הסכם חילופי שבויים, או להתעקש על עסקת חבילה ולהסתכן בהסלמה נוספת בדרום.
